אלי ישראלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי ישראלי
אלי ישראלי בהלוויית עלי מוהר ב-2006
אלי ישראלי בהלוויית עלי מוהר ב-2006
לידה 28 בנובמבר 1948
תל אביב, ישראלישראל  ישראל
פטירה 19 במרץ 2020 (בגיל 71)
ישראלישראל  ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
עיסוק שדרן רדיו וטלוויזיה, מנחה

אלי (אליעזר) ישראלי (28 בנובמבר 194819 במרץ 2020) היה שדרן רדיו וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלי נולד בכפר מל"ל וגדל בתל אביב. במהלך שנות נעוריו (בגיל 16–18) התגורר שנתיים בברזיל, שם היו הוריו בשליחות מטעם המדינה. את שירותו הצבאי עשה בצנחנים, ולאחר שנפצע במלחמת ששת הימים, שוחרר.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריירה הרדיופונית שלו החל ישראלי בקול ישראל בזכות חברו ללימודים באוניברסיטה, נסים קמחי, שביקש ממנו להחליפו כאיש פעלולים (אפקטים קוליים) בתוכנית "המסך עולה". בשנות ה-70, לאחר שלוש שנים שבהן שהה בבראזיל, עבר ישראלי מקול ישראל לגלי צה"ל, ובה הגיש, בין השאר, את "מצעד הפזמונים הלועזי" (בעריכת דני קרפל, ומאוחר יותר, בעריכת יואב קוטנר), ואת התוכניות "גלגלי צהל" ו"ציפורי לילה". סגנון ההגשה הרדיופוני של ישראלי היה משוחרר וחופשי, דבר חריג ושונה מהמסורת של הרדיו הישראלי באותם ימים, שהיה רשמי ומוקפד יותר.[1]

ישראלי תרם רבות בתחילת שנות ה-80 לפופולריות של המוזיקה הברזילאית, אליה נחשף בזמן שהותו עם הוריו שם, ונהג להשמיע מוזיקה מברזיל בתוכניות השונות שהגיש. בתוכניתו "ציפורי לילה ברזילאיות", הוא אף הקריא קטעים מספרות ברזילאית, ובהם ספרו של ז'ורז' אמאדו, "ים המוות".[2]

במהלך שנות ה-80 החל ישראלי להגיש בגלי צה"ל תוכניות ספורט, ובהם את "צעד וחצי", שסיקרה את משחקי ליגת הכדורסל. את "צעד וחצי", ובהמשך גם את התוכנית "עושים ספורט", הגיש לצד מגישים נוספים, ובהם איתן גרין, ציון נאנוס, ניב רסקין ואפי טריגר. הוא הגיש את תוכניות הספורט עד פיטוריו מהתחנה בנובמבר 2016.

סיום עבודתו בגלי צה"ל לאחר 42 שנים, לווה בטענות קשות של ישראלי על פיטורים בשל דעותיו הפוליטיות.[3] בדצמבר 2016 הצטרף לצוות תוכנית הספורט של תחנת 103fm.[4]

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 הנחה את התוכנית "עוד להיט" למשך תקופה קצרה.

בשנת 1997, במקביל לעבודתו ברדיו, החל להנחות את השעשועון "מלך הטריוויה", בערוץ 3 בטלוויזיה בכבלים.[5]

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופיע כמשתתף באחת מגרסאות הצגת הילדים עוץ לי גוץ לי, שכתב אברהם שלונסקי.[דרוש מקור]

בשנת 1988 הופיע כשדרן הרדיו במשחקי הכדורסל בסרטו של דובי גל, "מלך הסלים".

בשנת 1994 השתתף בתפקיד קריין קטעי קישור באלבום הקונספט, "רדיו בלה בלה", של להקת החברים של נטשה.

ישראלי היה ידוע באהבתו למוזיקה של להקת הביטלס ולמוזיקה ברזילאית. הוא היה חבר קרוב של הזמר אריק איינשטיין, ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראלי התגורר בתל אביב והיה אב לשלוש בנות. בתו מיה נשואה לשחקן יובל סגל.

בשנים האחרונות לחייו החל בתהליך של התקרבות לדת. בשנת 2012 הפך לטבעוני.[6]

מצבתו של אלי ישראלי בבית העלמין קריית שאול

ישראלי נפטר ב-19 במרץ 2020[7] ממחלת ריאות ממנה סבל בשנים האחרונות לחייו, ונטמן בבית העלמין קריית שאול.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי ישראלי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יורם לובלינג, קרנבל בגלי צה"ל, דבר, 20 באוקטובר 1977
  2. ^ משה מורד בפוסט פרידה מאלי ישראלי, בדף הפייסבוק של כאן תרבות, 19 במרץ 2020
  3. ^ Closed Access logo transparent.svg רז שכניק, ‏כך גילה אלי ישראלי שפרש מגל"צ, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בנובמבר 2016
  4. ^ אלכסנדר כץ, אלי ישראלי מצטרף לרדיו ללא הפסקה, באתר אייס, 23 נובמבר 2016
  5. ^ יורם לשם, מוח מחורפן, באתר nrg‏, 29 ביולי 2005
  6. ^ טבעוניות - לא רק טרנד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביולי 2012‏
  7. ^ שגיא בן נון‏, מגיש הרדיו והטלוויזיה אלי ישראלי נפטר בגיל 71, באתר וואלה! NEWS‏, 19 במרץ 2020
  8. ^ מאור רחמני, ‏אלי ישראלי ז"ל הובא למנוחות, עם צעיף הפועל, באתר ONE‏, 20 במרץ 2020