אלי כהן (השריף)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי כהן
מידע אישי
לידה 3 בינואר 1951 (בן 73)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן
שנים מועדונים
1968–1976
1976–1986
מכבי רמת עמידר
שמשון תל אביב
קבוצות כמאמן
1987–1991
1991–1993
1993–1994
1994–1995
1995–1997
1997–1999
1999–2000
2000–2001
2002–2003
2004
2004–2005
2006–2007
2007–2008
2008–2009
2012–2013
2015
מכבי רמת עמידר
הפועל חדרה
מכבי הרצליה
עירוני ראשון לציון
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
הפועל פתח תקווה
בית"ר ירושלים
מכבי נתניה
הפועל באר שבע
מכבי תל אביב
בני יהודה
עירוני קריית שמונה
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי כהן (נולד ב-3 בינואר 1951, מכונה "השריף מרמת עמידר" או "השריף") הוא כדורגלן עבר ישראלי ומאמן כדורגל בנוסף המנג'ר של קבוצת הכדורגל עירוני מודיעין.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן, כדורגלן בעברו, שיחק בקבוצות מכבי רמת עמידר ושמשון תל אביב, בה הצטיין בתפקיד הבלם האחורי והיה קפטן הקבוצה. הוא החל לאמן בשנת 1987 את קבוצת מכבי רמת עמידר. לאחר ארבע עונות עבר לאמן בהפועל חדרה. בשנת 1993 חתם בקבוצת מכבי הרצליה אותה העלה לליגה הבכירה. משם עבר לעירוני ראשון לציון.

בשנת 1995 חתם בקבוצת בית"ר ירושלים. בעונתו הראשונה בקבוצה סיימה בית"ר במקום השלישי בליגה הבכירה, ובעונה לאחר מכן זכתה בית"ר באליפות השלישית שלה, בעקבות הזכייה גילח אלי כהן את שפמו[1].

לקראת עונת 1997/1998 עבר כהן להפועל תל אביב. בעונתו הראשונה סיימה הקבוצה במקום השני, לאחר מאבק עיקש על תואר האליפות עם בית"ר ירושלים, אשר נודע בשל משחק השרוכים. בעונה העוקבת זכה כהן בגביע המדינה עם הפועל תל אביב, לאחר ניצחון בפנדלים על בית"ר ירושלים בגמר הגביע.

לקראת עונת 1999/2000 עבר למכבי חיפה. במהלך העונה נקלע לוויכוח עם כוכב הקבוצה, יוסי בניון, אשר סירב להתחלף במשחק גביע המדינה נגד הפועל חיפה, בניגוד להוראות המאמן. שבעה מחזורים לסיום העונה פוטר כהן מתפקידו.

בעונת 2000/2001 מונה למאמן הפועל פתח תקווה. לאחר תחילת העונה הבאה חזר לבית"ר ירושלים ונאבק בהצלחה נגד הירידה לליגה הלאומית. בשנת 2003 התפטר כהן מתפקידו.

בינואר 2004 מונה למאמן מכבי נתניה במקומו של גילי לנדאו, אך התפטר זמן לא רב לאחר מכן. באוקטובר 2004 חתם בהפועל באר שבע, אך לאחר הפסד למכבי פתח תקווה בפברואר 2005 הוא פוטר והוחלף על ידי לופא קדוש.

לקראת עונת 2006/2007 מונה למאמן מכבי תל אביב במקומו של טון קאנן. כהן עזר להרכיב את הקבוצה מחדש משברי עונת "הגלאקטיקוס", שבה הקבוצה סיימה במקום השישי על אף החתמתם המתוקשרת של אבי נמני, אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו. במהלך העונה רשמה הקבוצה משחקים רצופים ללא הפסד, סיימה את העונה במקום השלישי והעפילה לגביע אופ"א. בעונה העוקבת, לאחר שני הפסדים באירופה בשלושה משחקים, ונקודת ליגה בודדת בשני משחקים, נפרדו דרכיהם של כהן ומכבי תל אביב.

בדצמבר 2007 מונה כהן למאמן בני יהודה תל אביב, לאחר שמאמנה ניצן שירזי התפטר. כהן עצמו התפטר בהתחלת הסיבוב השלישי בגלל ההפסדים הרבים של הקבוצה.

ב-11 בדצמבר 2008, לאחר המחזור ה-13 בליגת העל, מונה כהן למאמן עירוני קריית שמונה במקומו של מישל דיין שפוטר. כהן לא הצליח להוביל את הקבוצה לניצחונות וב-11 באפריל, לאחר הפסד להכח רמת גן שבעטיו ירדה הקבוצה למקום האחרון בליגה, הוא התפטר מתפקידו.

ב-13 בפברואר 2012 חזר כהן לקדנציה שלישית בבית"ר ירושלים, במקומו של יובל נעים שהתפטר מתפקידו לאחר שהקבוצה התדרדרה לתחתית הטבלה. כהן הוביל את הקבוצה לרצף ניצחונות והשאיר את הקבוצה בליגה. ביוני 2013 סיים את תפקידו בקבוצה.

ב-24 בינואר 2015 חזר כהן לקדנציה שנייה בהפועל תל אביב, לאחר פיטוריו של אסי דומב במהלך עונת 2014/2015[2]. בסיום העונה סיים את תפקידו.

ב-3 בספטמבר 2017 חזר כהן לקדנציה הרביעית בבית"ר ירושלים, אך הפעם בתור יועץ מקצועי[3]. לאחר עשרה ימים התפטר בעקבות ראיון שבו אמר שלא יביא שחקן ערבי לקבוצה[4][5].

ב-2 ביולי 2020 מונה למנג'ר של קבוצת עירוני מודיעין מליגה ב'[6].

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]