אלי כנעני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור אלי כנעני
Canaani Eli
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 12 בפברואר 1945 (בן 79)
טבריה
מדינה ישראל
פעילות בולטת חקר הסרטן
ידוע בשל מחקר שהוביל לפיתוח תרופה נגד סרטן הלוקמיה - גליבק
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקר ראשי במכון ויצמן
תואר פרופסור לביולוגיה מולקולרית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי כנעניאנגלית: Canaani Eli; נולד ב-12 בפברואר 1945) הוא פרופסור אמריטוס במכון ויצמן במחלקה לביולוגיה מולקולרית[1]. בשנת 1985 פיתח פרופסור אלי כנעני, יחד עם שותפו ד"ר רוברט גייל את הבסיס המחקרי לתרופה "גליבק" (Imatinib) של ד"ר בריאן דרוקר (Brian Druker), כתרופה למלחמה כנגד סרטן הדם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנעני סיים את התואר הראשון שלו בביוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1969, ובשנת 1974 קיבל את תואר הדוקטור בביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת ברקלי אשר בקליפורניה.

בין השנים 1978 ל-1981 עבד במעבדה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון הלאומי לסרטן בבת'סדה, מרילנד.

בשנת 1981 כנעני שב ארצה, והצטרף לסגל במכון ויצמן[2], שם החל להתמקד כמדען בכיר במחקרים רבים[3] ובפטנטים שונים[4].

משנת 1991 כיהן כפרופסור, במשך 3 שנים, במכון לחקר הסרטן באוניברסיטת פילדלפיה (Thomas Jefferson University)[5].

כנעני כתב עבור 3 כתבי עת מדעיים בינלאומיים, פרסומיו עסקו בנושאים המרכזיים כגנים, כרומוזומים וסרטן[6].

לכנעני אח (פרופ' דן (דני) כנעני), אחות ושני ילדים.

גליבק (Gleevec)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1985 הצליח פרופסור אלי כנעני, יחד עם שותפו ד"ר רוברט גייל (Robert Peter Gale) למצוא ולבודד שני הגנים[7], אשר כאשר מתבצעת ביניהם החלפה בלתי תקינה של חומר גנטי בין הכרומוזומים, יגרמו להיווצרות חלבון מאוחה, המורכב מחלק אחד הכולל ברובו את אנזים ABL, שמפעיל חלבוני מטרה באמצעות זרחון, אשר האזור המווסת של האנזים, האחראי להפעלה בררנית שלו, ובכך שולט ביצירת החלבון, מוחלף בחלבון BCR, אשר גורם להפעלת האנזים באופן בלתי מבוקר. הפעילות הבלתי מבוקרת של האנזים גורמת לתאי דם מסוג מסוים להתפרצות סרטן מסוג לוקמיה מיילוגנית כרונית CML[8] . באמצעות שיטות שיבוט חדשות ופורצות דרך באותה העת, כנעני וקבוצת המחקר שלו הצליחו להציג את איחוי הגנים ותחזית של ההתפרצות.

על בסיס הממצאים, פיתחה חברת התרופות "נוברטיס", בהובלתו של פיטר דרוקר (Brian Druker), תרופה ובה מולקולה אשר מסוגלת לחסום את פעילות האנזים באופן בררני ויעיל ובכך, גורמת למות התאים הסרטניים אשר מייצרים אותו. בנוסף, ההשפעה של התרופה מונעת מהסרטן להתפתח אל השלב האקוטי מהשלב הכרוני, ובכך מונעת מהחולה להגיע אל השלב הקטלני של הסרטן[9].

בעקבות הממצא של כנעני, שהראה בצורה טובה ופורצת דרך את האופן שבו ניתן להילחם בסרטן, וכי הסרטן יכול להיווצר מאיחוי חלבונים, זוהה המנגנון בעשרות סוגים שונים של סרטן, בעיקר לוקמיות שונות, ובגידולים של רקמות רכות וסרטן הערמונית[10].

בשנת 1992, קיבלה התרופה את אישור ה-FDA - מינהל התרופות והמזון האמריקאי לטיפול בחולי CML. התרופה "גליבק" (Imatinib), אשר נוצרה בעקבות הגילוי של כנעני, היא כעת התרופה הסטנדרטית לטיפול בחולי CML, ואף חולי סרטן מסוימים במערכת העיכול. מכיוון שהתרופה פותחה על-בסיס מחקריו, כנעני מכונה "הסבא של Gleevec"[11].

תרופות דומות רבות מפותחות על בסיס ה"גליבק" ככיוון מרכזי בפרמקולוגיה המודרנית, כנגד תוצרי אירועים מולקולריים הרסניים אשר מובילים לסרטן מסוג מסוים[12].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - פרס Sergio Lambroso Award[13].

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה בICRF, אתר ICRF
  2. ^ ביוגרפיה באנגלית של פרופ' כנעני, אתר מכון ויצמן למדע
  3. ^ רשימת פרסומים של כנעני, האתר PubPeer
  4. ^ רשימת הפטנטים על שמו, באתר JUSTIA Patents
  5. ^ על פרופ' כנעני, באתר Sergio Lombroso
  6. ^ מגזין תחת עריכת פרופסור כנעני, אתר כתב העת Begellhouse
  7. ^ פרס על הפיתוח, Sergio Lambroso Award
  8. ^ טיפול שורש, 01.12.2018 באתר מכון ויצמן למדע
  9. ^ כתבה על חולה אשר נרפא הודות לשימוש בתרופה, אתר JTA
  10. ^ גילוי ראשון של סרטן הנגרם על-ידי חלבון מאוחה, 26.1.2011, מכון ויצמן למדע
  11. ^ הכינוי ניתן לו על ידי אריק הפלר, מחבר המנהלים של ICRF הקרן לחקר הסרטן בישראל ( https://icrf.org.il/en ), שאמר ש"אם פיטר דרוקר הוא האבא של Gleevec, אז אלי כנעני הוא הסבא" [1]
  12. ^ "טיפול ישראלי במחלת הלוקמיה", החדשות הטובות של ישראל
  13. ^ ‏SERGIO LOMBROSO AWARD IN CANCER RESEARCH, באתר מכון ויצמן