אלי לוי (קצין)

אלי לוי

תא"ל אלי לוי כנספח צה"ל בגרמניה, 1981
לידה	11 בנובמבר 1930 כ' בחשוון ה'תרצ"א נירנברג, רפובליקת ויימאר
פטירה	28 במאי 2025 (בגיל 94) א' בסיוון תשפ"ה הרצליה, ישראל
מקום קבורה	בית העלמין הישן בהרצליה
תאריך עלייה	אפריל 1933
מדינה	ישראל
תקופת פעילות	1948–1984 (כ־36 שנים)
שירות צבאי
השתייכות	צבא הגנה לישראל
דרגה	תת-אלוף
1948–1984 (כ־36 שנים)
תפקידים בשירות
קצין תותחנות במשחתת מפקד טרפדת, ספינת טילים ואוניית תובלה מפקד מייסד של המת"ט מפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים ראש ענף אמצעי לחימה ראש מספן המודיעין נספח צה"ל במערב גרמניה ובאוסטריה
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים   מלחמת ההתשה   מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה

אלי לוי (11 בנובמבר 1930 – 28 במאי 2025) היה קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף. שירת בתפקידים בכירים בחיל הים בהם ראש מספן המודיעין, ובתפקידו האחרון בשירות הקבע שירת כראש משלחת משרד הביטחון ונספח צה"ל בגרמניה המערבית ונספח צה"ל הראשון באוסטריה.

ביוגרפיה

אלי לוי נולד ב-1930 בעיר נירנברג שבגרמניה, להַנס לוי, לימים לודביג, ולסוזי לבית אופנבכר. האב, הַנס, בן למשפחה שהקימה את בית הכל-בו הראשון בנירנברג, בוגר בית ספר למסחר, מקצוע שהצטיין בו. האם, סוּזִי, סיימה בגרמניה בית ספר חקלאי, כנראה לקראת עלייתה ארצה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון עזבה משפחתו את גרמניה. בחודש אפריל 1933 עלתה לארץ ישראל והשתכנה בירושלים. לאחר כשנה וחצי התגרשו ההורים, ולוי נשלח לבית סבו וסבתו בנירנברג. בתחילת שנת 1936 החזירה אמו את לוי לארץ ישראל.

בשנתיים בהן למד בכיתה א' בבי"ס שלווה וכיתה ב' בבי"ס תל נורדאו, התאכסן בפנימייה בתל אביב, ושנתיים אחר כך שהה ב"משק ילדים" ליד אחוזת מגד בפרדס חנה.

בשנת 1937 נישאה האם סוזי לצייר ישי קולביאנסקי ובני הזוג לקחו את לוי לביתם. מכיתה ה' עד ח' ולמד בבית החינוך לילדי העובדים בצפון תל אביב. בבית הספר היה נהוג כי יום לימודים אחד בשבוע יוקדש ליום עבודה, שנעשתה בשדה של בית הספר ליד הירקון, במטבח ובנגריה.

התלמיד אלי לוי שני מימין משקיע יום עבודה במטבח בית החינוך. מכינים ארוחת צהריים ל-300 תלמידים.

לאחר סיום בית הספר העממי החל לוי בלימודים בבית הספר המקצועי ע"ש מכס פיין, במגמת חשמלאות טכנית, תלת-שנתי, אותו סיים בשנת 1947.

פעילות חברתית ימית

תוך כדי הלימודים בבית הספר העממי הצטרף לוי לתנועת השומר הצעיר, ובמסגרתה נכנס בשנת 1944 לפלוגה הימית של הפועל בתל אביב. בשנת 1945 נשלח למחנה של החבל הימי לישראל שם הוסמך ל'דרגה ב'. ובהמשך, אחרי לימודי ניווט חופי, הוסמך ל'דרגה א' ולהדרכה.

לוי נעשה מדריך בשומר הצעיר ובפלוגה הימית של הפועל. הקבוצה הראשונה שהדריך הייתה מחניכי התנועה המאוחדת. בהמשך הדריך קבוצות מהשומר הצעיר ואחרים. תפקיד הדרכה בים כלל הפלגות עצמאיות, בסירות לווייתניות, בנות מספר ימים לאורך חופי הארץ לכל אורכם, עם אחריות רבה לסירה ולצוות המפליגים.

סמוך לגיוסו בשנת 1948 נקבע שיישאר להדרכה במסגרת מכסות המדריכים שהמוסדות הלאומיים הקציבו לתנועות הנוער. כך לא זכה להצטרף לגרעינו בפלמ"ח. חויל ישירות למילואי ההגנה המרחבית בגליל המערבי.

לוי מוביל את הפלוגה הימית של הפועל בתהלוכת יום הים 1950.

בשנים 1950–1952 שימש רכז "הימייה" בתל אביב, שכללה כ-500 חברים, מפקד מחנה ההדרכה מטעם חבל ימי לישראל וחבר 'ועדת הים המרכזית' במרכז הפועל.

בשנת 1952 סיים את ההדרכה והצטרף לחבריו בקיבוץ סער בגליל המערבי. שם, לאחר תקופה קצרה, נהיה לחשמלאי של הקיבוץ, תפקיד אותו מילא בזמן שבו חובר הקיבוץ לרשת של חברת החשמל לישראל. במשך תקופת שהייתו בקיבוץ נקרא לוי לשמש מפקד מחנה ההדרכה הקיצי המרכזי מטעם חבל ימי לישראל, כן הדריך ניווט חופי במסגרת הפלוגה הימית של הפועל בנהריה.

חיל הים

בשנת 1953 הועבר לוי ממילואי ההגנה המרחבית לחיל הים, והוצב כאיש מילואים בשייטת הנחתות. בשנת 1955 התנדב לוי לשירות קבע בחיל הים והצטרף לקורס חובלים ה'. במהלך הקורס רכש חיל הים שתי משחתות מבריטניה. כתוצאת ממחסור חמור בכוח אדם לאיוש המשחתות, הופסקו כל הקורסים בבסיס ההדרכה של חיל הים וחניכיהם נשלחו לבריטניה. מחסור חמור במיוחד היה בחשמלאים. מפקד אח"י יפו (ק-42), יוחאי בן נון, שמח מאוד לקבל את לוי ששובץ למקצוע בו היה מומחה במחלקת חשמל בפיקודו של אדם ענב. ב-1956 הגיע לוי לישראל על סיפון אח"י יפו (ק-42), וחזר לבה"ד חיל הים להמשך הכשרה בקורס החובלים.

בעת מבצע קדש, באוקטובר 1956, פוזר קורס החובלים בחיל הים. לוי חזר ליחידתו, שייטת הנחתות, בה התמנה למפקד אחד משני צוותי החוף של השייטת. עם צוותו ירד לוי לסיני, והשתתף במבצע חילוץ מטוס מיג 15 מצרי שנחת נחיתת אונס בימת ברדוויל. המטוס חולץ מהימה, הושט לדופן אוניית הסוחר "רימון" והובא לחיפה. להבאת מטוס הייתה חשיבות מודיעינית בהיותו מיג 15 הראשון שנפל לידיים מערביות.

בדצמבר 1957 סיים לוי בהצטיינות את קורס חובלים ה'. תוך כדי הקורס השלים לוי תעודת בגרות (עם מתמטיקה מורחבת, פיזיקה וכימיה) באופן אקסטרני בשנת 1956.

• 
  חולית צוות החופים משייטת הנחתות בפיקודו של אלי לוי (ראשון מימין), בתמונה זו אנשי החוליה רכובים על מטוס מיג 15 במהלך חילוץ מימת ברדוויל, נובמבר 1956.
• 
  אלי לוי מקבל סיכת חובלים מוזהבת כחניך מצטיין בקורס חובלים ה', דצמבר 1957

שירות בכלי שיט

לוי הוצב לאח"י יפו (ק-42). בתחילה נתמנה לסגן קצין גנ"ק. לאחר תקופה קצרה מונה להיות סגן קצין התותחנות של האניה, ועוד לפני השתתפותו בקורס קציני התותחנות מונה לקצין התותחנות של אח"י יפו בפועל.

באוקטובר שנת 1959 החל קורס קציני תותחנות בבה"ד חיל הים, אותו סיים ב-15 במאי 1960, כראשון בקורס, וחזר לתפקיד קצין התותחנות באח"י יפו. אותה עת הונהג לראשונה 'האיוש הרצוף', התותחנים התמחו בתפקידיהם ודיוק הירי של מערכת התותחנות השתפר, מעתה היו פגיעות ישירות בטווחי 12 ק"מ.

לאחר כשנה נוספת התמנה לוי להיות קצין התותחנות הבכיר של שייטת המשחתות, שייטת 1, זאת בנוסף לתפקידו כקצין התותחנות של האניה. באותה עת בוצעו על סיפון אח"י יפו ניסויי ירי ראשונים בטיל ים-ים "לוז" שפותח ברפא"ל ושופר על ידי התעשייה האווירית. כך נעשה שותף בפיתוח הטיל גבריאל.

באוגוסט 1962, לאחר מעל חמש שנות שרות על המשחתת, קיבל לוי פיקוד עצמאי על טרפדת. הוא עבר לפלגה 914 בחיפה שהייתה בפיקוד רס"ן עזרא קדם (כריש), וקיבל פיקוד על הטרפדת ט-206. הייתה זו ספינה שנבנתה מעץ בשלוש שכבות והייתה בעלת גוף חזק. במערכת ההנעה הוחלפו ארבעת מנועי בנזין לשני מנועי דיזל, כך שנעשתה פחות מועדת לשריפות. הדבר גרם לכך שהוטלו על ט-206 משימות מיוחדות.

• 
  מחלקת חשמל במשחתת אח"י יפו אפריל 1956.
• 
  מחלקת חשמל במשחתת אח"י יפו באנגליה אפריל 1956.
• 
  ניווט אסטרונומי - אלי לוי ואברהם אשור מבצעים תצפית כוכבים בסקסטנט, בגשר המשחתת אח"י יפו (ק-42) 1961.
• 
  אימון חתירה בסירת המשוטים של המשחתת אח"י יפו (ק-42)
• 
  המטרה לירי תותחים פגועה לאחר מטווח תותחי אח"י יפו (ק-42) תוצאה של אימונים והאיוש הרצוף בצוות המשחתת.
• 
  צילום מהגוררת של נפילת מטח פגזים מתותחי אח"י יפו (ק-42) רכוב על המטרה.
• 
  קציני המשחתת אח"י יפו בתמונה קבוצתית בגשר העליון 1961.
• 
  טרפדת ט-206 בפיקודו של אלי לוי.
• 
  מכתב פרידה למפקד העוזב אלי לוי מצות הטרפדת ט-206 1963

רס"ן אלי לוי מקבל תעודת בוגר האוניברסיטה העברית, 1966

בשלהי 1964 קיבל לוי הפסקה מהשירות בים והתחיל בלימודי תואר ראשון בסטטיסטיקה ובכלכלה באוניברסיטה העברית, וסיים לימודים אלה בתחילת 1967.

פיקוד אוניית תובלה

במלחמת ששת הימים הוצב לוי לשייטת המשחתות במינוי זמני לתפקיד קצין התותחנות של אח"י אילת (ק-40). בסמוך לסיום המלחמה הופקדה בידי לוי אוניית התובלה אח"י בת-ים (ת-83). הייתה זאת אחת משתי אוניות העזר שנקנו מחברה הולנדית כדי לשרת בזירת ים סוף. לוי הכניס את האנייה לשירות חיל הים, פיקח על התקנת החימוש והמכשור, ועל האימון הבסיסי והמתקדם של הצוות, שבחלקו ימאים מנוסים אנשי מילואים מחיל הים.

אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האונייה בשירות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האוניות, אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81), שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות דומות. בין המשימות הלוגיסטיות השגרתיות היו: אספקת מאות מטרים מעוקבים של מים מתוקים למכלול מטרות כולל בניית המסלול בבסיס חיל האוויר באופירה, הובלת דלק למטוסים לבסיס רפידים במערב סיני, הובלת נושאי גייסות משוריינים וכדומה.

בהיות שתי האניות אח"י בת-ים (ת-83) ואח"י בת גלים (ת-81) כלי השיט הגדולים של חיל הים בזירת ים סוף, הוטלו עליהם משימות ימאות נדרשות בהתאם לצרכים. כך היה איתור ספינת דיג שלל שנותק עימה הקשר והיה צורך להניע את מנועה שכבה. הישג ראוי לציון הייתה הצלחת חילוץ נחתת 36 מ', שעלתה בשוגג על שונית במצרי יובל בכניסה למפרץ סואץ. ההצלחה התבטאה בחילוץ 'נקי', שאפשר להפעיל את מנועי הנחתת מיד אחרי החילוץ, ולהמשיך להפליג ללא נזק.

• 
  רס"ן אלי לוי במהלך טקס קבלת הפיקוד והנפת נס שירות פעיל על אח"י בת ים (ת-83) 1967.
• 
  אנית התובלה אח"י בת-ים (ת-83) במעגן שארם א-שייח'.
• 
  רס"ן אלי לוי מארח את הרמטכ"ל יצחק רבין על סיפון אוניית התובלה אח"י בת-ים (ת-83).

ספינות סער

באביב שנת 1967 נתמנה לוי למפקד אח"י אילת (סער 2), הספינה הרביעית בסדרה שנבנתה במספנות שרבורג. לוי ביצע מספר הפלגות ניסוי ים. השיט את הספינה משרבורג לישראל וב-11 באוגוסט 1968 הגיעה הספינה לנמל חיפה. לאחר הרכבת חימוש נכנסה לשירות פעיל, תחילה כספינת תותחים ולאחר התקנת מערכת טילי גבריאל הפכה לספינת טילים. ב-13 באוקטובר 1969 מסר לוי את הפיקוד על הספינה למיכה רם.

• 
  רס"ן אלי לוי בגשר אח"י אילת (סער 2)
• 
  אח"י אילת (סער 2) ליד הרציף בשרבורג, יולי 1968.
• 
  ספינת הטילים אח"י אילת (סער 2) בפיקודו של אלי לוי
• 
  הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד חיל הים אברהם בוצר בגשר אח"י אילת (סער 2) בפיקוד רס"ן אלי לוי 1970.
• 
  אלי לוי מפקדה הראשון של אח"י אילת (סער 2) נפרד מהצוות בטקס העברת הפיקוד לרס"ן מיכה רם 13 באוקטובר 1969.
• 
  צוות אח"י אילת (סער 2) בטקס העברת הפיקוד מאלי לוי למיכה רם, 13 באוקטובר 1969.

בה"ד חיל הים

לוי מונה להקים את המת"ט, מתקן התרגול הממוחשב הראשון של חיל הים. לוי פקד במשך כשנתיים על המת"ט. היה אחראי על קבלת הבניין, הרצת המערכות הממוחשבות, ניהול התדרוכים והתחקירים. הפעלת המת"ט שירתה בעיקר את שייטת ספינות הטילים, וגם בחינוך צוערי קורס החובלים לפיקוד בים וקורסי קצינים אחרים. במתקן זה תורגלו כל תוכניות המבצעים שבוצעו בהצלחה במלחמת יום הכיפורים.

ב-15 באפריל 1971 סיים מפקד הבה"ד אריה ברק את תפקידו ולוי מונה למפקד בה"ד חיל הים בנוסף לתפקידו במת"ט. בתקופה זאת זכה לארח את ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל חיים בר-לב בטקס סיום מחזור י"ח של קורס חובלים. לאחר מספר חודשים מסר את התפקיד לסא"ל פנחס פנחסי.

• 
  הצוות הראשון של מתקן האימון הטקטי, אלי לוי ראשון מימין, על רקע בנין המת"ט העומד בבנייתו, נובמבר 1969.
• 
  מפקד חיל הים אברהם בוצר מימין פוגש את עוזיה גליל שני מימין ושבתאי לוי שלישי מימין מחברת אלביט מערכות בטקס חנוכת המת"ט
• 
  רס"ן אלי לוי כממלא מקום מפקד בה"ד חיל הים מארח את ראש הממשלה גולדה מאיר שר הביטחון משה דיין בטקס סיום מחזור י"ח של קורס חובלים 1971.
• 
  אלי לוי מארח את גב' גולדה מאיר והרמטכ"ל חיים בר-לב בשיחה עם מפקדים מחיל הים לאחר טקס סיום קורס חובלים מחזור י"ט, יוני 1971.
• 
  רס"ן אלי לוי מימין מצדיע למפקד חיל הים האלוף אברהם בוצר בטקס העברת הפיקוד על בה"ד חיל הים לסא"ל פנחס פנחסי.
• 
  העברת פיקוד על בה"ד חיל הים מסא"ל אלי לוי לסא"ל פנחס פנחסי.

פיקוד בים

לאחר הפיקוד על המת"ט, חזר לוי לפקד על פלגת ספינות טילים 33. במהלך פיקודו, בפברואר 1973 פיקד על הפלגה שהובילה את הכוח הפושט על "יעדי גאולה" במבצע ברדס 54–55, כן השתתף במבצע אביב נעורים ומבצעים אחרים נגד המחבלים הפלסטינים בלבנון. בספטמבר 1973, זמן קצר לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מסר את הפיקוד על פלגה 33 לסא"ל גדעון רז. הוא זכה למחמאה ממפקד חיל הים, בנימין תלם ”הפלגה שלך היתה מוכנה למלחמה.”

• 
  סא"ל אלי לוי מפקד פלגה 33 בשייטת ספינות הטילים.
• 
  אלי לוי מארח את הרמטכ"ל דוד אלעזר ומפקד חיל הים בנימין תלם בגשר אח"י חנית (סער 3) לקראת מבצע ברדס 20

לקחי קרבות הטילים

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הועמד לוי בראש צוות הפקת הלקחים של חיל הים. משימתו הייתה לאבחן ולהסיק לקחים שניתן ליישם באופן מידי תוך כדי המלחמה. לוי נכח עם צוותו במרבית קרבות הטילים, אסף את התרשימים הטקטיים אחרי כל קרב ופעולה ותיאר אותם בצורה מובנת. צוות ו ערך תחקירים עם מפקדים ובעלי תפקידים בספינות. בכך אפשר לחיל להפיק לקחים מאירועי הקרבות, ובהמשך להוציא את שייטת 3 במלחמת יום הכפורים קובץ תחקירים ולקחים, שכיסה את מרבית פעילות ספינות הטילים בזירה הימית במלחמת יום הכיפורים.

תפקידו הרשמי של לוי באותה עת היה ראש ענף פיתוח אמצעי לחימה במחלקת הים. בסיום המלחמה השתתף בהערכת מצב על מיקוש מצרי יובל בה טבעה המכלית "סיריס". בתפקיד זה עסק בשיתוף הפעולה עם צי ארצות הברית. כן היה שותף להמשך פיתוח טיל גבריאל, כולל הארכת הטווח, ופיקח על ניסויי אמצעי לחימה.

• 
  בדיקת המיקוש הימי במסוק מעל האנייה סיריס בתהליך טביעה
• 
  סיור בסיני עם אדמירל לייק בתחילת שיתוף הפעולה עם צי ארצות הברית.
• 
  קבוצת צוללים משייטת 13 בעת ביצוע ניסויי אמצעי לחימה בנמל עתקה במפרץ סואץ
• 
  ביקור במחנה הק"מ ה־101 במהלך קיום שיחות הפסקת האש עם מצרים.
• 
  צות הפקת לקחי המלחמה בראשותו של סא"ל אלי לוי מעבד את תמונת אחד הקרבות.
• 
  איש צוות הפקת הלקחים מכין את מפת אחד מקרבות הטילים.
• 
  מכתב מפקד שייטת ספינות הטילים כהערכה על עריכת המהדורה הראשונה של פקודות הקבע לשייטת ספינות הטילים מרץ 1974

המודיעין הימי

ערך מורחב – מספן המודיעין

ב-1975 מונה לוי לראש מחלקת המודיעין של חיל הים והועלה לדרגת אל"ם. לאחר תקופת לימוד נושא המודיעין הימי הגיע למסקנה כי חיל הים זקוק למערכת מודיעין משוכללת בהרבה מזו שהייתה קיימת. תוך שיתוף פעולה וקבלת הנחיה ועזרה רבה מראש אמ"ן, אלוף שלמה גזית, תכנן ושדרג את מערכת המודיעין הימי עד להיותה מספן המודיעין של חיל הים. המערכת המשודרגת סיפקה מודיעין נדרש למבצעים ולמדיניות של חיל הים וצה"ל, ברמות הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגיות. במקביל התנהלו גם שיתופי פעולה עם מערכות מודיעין של מדינות ידידותיות. בשנת 1980, אחרי מעל חמש שנות פיקוד על המודיעין הימי, מסר את התפקיד לאל"ם מיכה רם.

• 
  על חוף נהר הזמבזי אלוף בנימין תלם נספח בדרום אפריקה עם אל"ם אלי לוי במסגרת ביקור שיתוף פעולה בין מחלקות המודיעין הימי של הציים, 1977
• 
  עם קציני המודיעין הימי במפגש עם מודיעין הצי הגרמני 1977.
• 
  ראש מספן המודיעין אלי לוי מבקר את עמיתו אדמירל קאופמו בארצות הברית, בליווי הנספח אל"ם יעקב ניצן 1978.

נספח צה"ל בגרמניה

בשנת 1980 הועלה לוי לדרגת תא"ל. לאור שליטתו המלאה בשפה הגרמנית, נתמנה לנספח צה"ל וראש משלחת משרד הביטחון בגרמניה המערבית. בשנת 1982 נתמנה, בנוסף לתפקידו, להיות גם נספח צה"ל הראשון באוסטריה. בשתי הארצות היה מעורב בקידום צורכי מערכת הביטחון והמדינה, לרבות פיתוח טנק המרכבה.

• 
  קבוצת נספחים צבאיים בסיור בגבול גרמניה המזרחית. אלי לוי ראשון מימין.

תפקידים אזרחיים

ב־1984 סיים לוי את שירותו בצה"ל והשתחרר משירות קבע בדרגת תת-אלוף. כאזרח הועסק בחברת תדיראן באגף השיווק, ובתעשייה הביטחונית רפא"ל בשיווק לאירופה. בהמשך עבד במחלקת השיווק של חברת אורדן תעשיות.

בשנים 1992–1994 היה לוי נציגה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באירופה, ומושבו בעיר אסן, גרמניה.

בשנים 1995–1997 השלים לוי קורס מורי דרך לתיירים בישראל.

לוי למד בשנת השלמות בטכניון בחיפה, לימודים בשלוחת אוניברסיטת בוסטון בבון, גרמניה, ותואר שני במנהל עסקים, במגמת מימון, במכללה למינהל בראשון לציון.

פעילות ציבורית

במקביל לעבודתו האזרחית הרבה לוי לעסוק בעבודה התנדבותית. ב־1984 הצטרף לוי עם רעייתו, אורה, לתנועת רוטרי בה שימש בין היתר כנשיא מועדון שרון-הרצליה. ב־1997 היה לוי מזכיר אזור רוטרי ישראל לצדו של הנגיד.

לוי הצטרף לעמותת שר-אל המארחת מתנדבים מחו"ל המגיעים לעבודה במחנות צה"ל. בסופי שבוע אירח בני נוער שהגיעו במסגרת נעל"ה. וכן פעל, במסגרת סיוע לסוכנות היהודית, בהגשת סיוע לחיילים מחו"ל המשתחררים משרותם בצה"ל, והם חסרי ניסיון בחברה הישראלית. ריכז את סניף צוות - ארגון גמלאי צה"ל בהרצליה משך מספר שנים. לוי היה פעיל פוליטי במפלגת העבודה, ועסק במגוון נושאים, בעיקר סיוע ליצחק הרצוג.

משפחה

אורה ואלי לוי במסיבת נספחים צבאיים בגרמניה, 1982.

בשנת 1959 נישא לחברתו אורה מבית אהרונסון, אותה פגש בבית חברים משותפים. לאורה ואלי לוי שלושה בנים. לוי התגורר בהרצליה, התאלמן בשנת 2016 עם פטירת רעייתו אורה, אחרי 57 שנות נישואים.

אלי לוי נפטר ב-28 במאי 2025, בגיל 94.

לקריאה נוספת

• אלי לוי, חיל הים מציל מיג מצרי 'מערכות ים' דצמבר 1956, עמ' 58–60.
• אלי לוי, שייטת 3 במלחמת יום הכפורים קובץ תחקירים ולקחים חיל הים שייטת 3 אפריל 1974 עמודים ד' 91–103, (טרם שוחרר לפרסום).
• שמשון בובר הימיה אסופת סיפורי הפלוגות הימיות, דפוס אפעל 2004, עמ' 45–51. הפלוגה הימית ופרק תנועות הנוער בה.
• אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, ע' 124.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלי לוי בוויקישיתוף

• אלי שחף, שם חרוט על המים, שיחה עם רס"ן אלי לוי, 'מערכות ים', נובמבר 1991, עמ' 45.
• יעקב לויתם, בחינת בגרות, באתר ישראל היום, 6 בפברואר 2015
• אלי לוי, מחלקת חשמל באח"י יפו (ק-42) באתר משמר המורשת הימית 28 בינואר 2018.
• כוכבי אזרן, מראיין את אנשי הטרפדות, אפריל - יוני 2022.

1. אלי לוי - על נעוריו בסביבה הימית, ועל תפקידו כמפקד טרפדת.
2. אלי לוי – לימודים אקדמאים, שרות במשחתות ובספינות הטילים.
3. אלי לוי – ממפלג 33 ועד לפרישתו.