אלי ליפסקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלי ליפסקר
אלי ליפסקר.jpg
לידה 27 ביוני 1940
כותאיסי, גאורגיהגאורגיה  גאורגיה
פטירה 16 בפברואר 2017 (בגיל 76)
שם לידה אליהו ליפסקר
שנות פעילות שנות השישים2017
סוגה מוזיקה חסידית
כלי נגינה פסנתר, אקורדיון

אלי ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש, 27 ביוני 1940 - כ' בשבט תשע"ז - 16 בפברואר 2017) היה חזן, מוזיקאי, כותב ומלחין חסידי ידוע.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפסקר נולד בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה במשפחה בת ארבעה עשר ילדים להוריו, הרב השליח אריה זאב ומלכה ליפסקר. בט"ו בכסלו תש"ט עלה לישראל עם משפחתו. הוריו התיישבו תחילה במעברה בבאר יעקב, אך כעבור חודש עברו לבית נטוש ליד תחנת הרכבת בלוד, שם הקימו את ישיבת חב"ד. כמו כן, היו ממייסדי קהילת חב"ד בעיר[1].

הוא למד בתלמוד תורה חב"ד ובישיבת תומכי תמימים המקומית, בחורף תשי"ז נסע יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, שם התחיל ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, כשנכנסה הנהלת הישיבה אל הרבי מלובביץ' למסור את הדו"ח על מצב הישיבה וסיפרו על החלטתם, הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.

בשנת תשכ"ג התחתן עם לאה לבית בוקטמן, והתגורר בשכונת קראון הייטס.

ב-16 בפברואר 2017 נפטר ממחלה קשה, בגיל 76, ונטמן בבית הקברות היהודי על שם מונטיפיורי בניו יורק.

לליפסקר שני בנים ובת. אחיו, הרב בן ציון ליפסקר, היה רבה של ערד, אחיו הרב יוסף יצחק ליפסקר, שימש כשליח חב"ד בנצרת עילית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"כ, בהיותו בחור בישיבה, ביקשו ממנו להמציא רעיון מוזיקלי לתהלוכת ל"ג בעומר אצל הרבי מליובאוויטש, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.

בשנת תשכ"ז הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד[2]. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו" ועוד.

במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים, שבתות וחגים.

בימים הנוראים היה ליפסקר חזן בבית הכנסת של הרבי מליובאוויטש, שאמר כי ליפסקר הוא "בעל המנגן שלי"[3]. בנוסף היה חזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו ניח"ח ועוד.

ליפסקר אף היה חבר בוועדת הניגונים ליובאוויטש, ועדה שמטרתה היה לבחור ניגון אחד מבין לחנים רבים ל"ניגון השנה" על פרקו של הרבי ליום הולדתו וכתב תווים לספר הניגונים.

דיסקוגרפיה חלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אליך ה' אקרא
  • יבנה המקדש
  • ניגונים חסידים אורגנלים 1
  • ניגונים חסידים אורגנלים 2
  • פרחי ציון, (שני דיסקים)
  • אשא עיני אל ההרים
  • שירה חדשה שבחו גאולים
  • הנרות הללו
  • נוסח התפילה לשבת
  • נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור
  • נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל

כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהתחלה נקרא "שכונת הרכבת" ומאוחר יותר שיכון חב"ד
  2. ^ פריד כסולן במקהלה באתר יוטיוב
  3. ^ נתנאל לייפר, ‏ה"בעל מנגן" של הרבי מלובביץ' הלך לעולמו, באתר כיכר השבת, 16.02.17