אלי רוזנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלי רוזנבאום
Eli Rosenbaum
אלי רוזנבאום בתוכנית הטלוויזיה הבריטית After Dark, יולי 1987
אלי רוזנבאום בתוכנית הטלוויזיה הבריטית After Dark, יולי 1987
לידה 8 במאי 1955 (בן 68)
וסטבורי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ידוע בשל צייד נאצים
השכלה מוסמך במשפטים מטעם אוניברסיטת פנסילבניה
תקופת הפעילות מ-1980
מקצוע עורך דין וליטיגטור תאגידי
תפקיד
  • מנהל משרד החקירות המיוחדות של משרד המשפטים האמריקאי,
  • מנהל האסטרטגיה ומדיניות אכיפת זכויות אדם במשרד המשפטים,
  • היועץ המשפטי של הקונגרס היהודי העולמי
השקפה דתית יהודי
פרסים והוקרה
  • מלגת הכבוד של בית הספר של אוניברסיטת פנסילבניה,
  • פרס "גיבורים בכחול" של הליגה נגד השמצה,
  • פרס עוזר התובע הכללי לאכיפת זכויות אדם,
  • פרס החטיבה הפלילית על יוזמה מיוחדת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלי מ. רוזנבאום (באנגלית: Eli M. Rosenbaum; נולד ב-8 במאי 1955) הוא יהודי-אמריקאי, בין השנים 1994 [1] ועד 2010 הוא היה המנהל של משרד החקירות המיוחדות במשרד המשפטים האמריקאי (אנ') (the Office of Special Investigations = OSI), שהיה אחראי בעיקר על זיהוי, ביטול אזרחויות וגירוש נאצים פושעי מלחמה[2] מארצות הברית. החל משנות העשרים של המאה ה-21 הוא הוא מונה לתפקיד, מנהל האסטרטגיה ומדיניות אכיפת זכויות אדם במשרד המשפטים. [3] הוא כונה "צייד הנאצים האגדי". [4] בשנת 2022 אלי רוזנבאום נשלח לאוקראינה על מנת לחקור פשעי מלחמה של הרוסים במלחמה רוסיה-אוקראינה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי רוזנבאום נולד ב-8 במאי 1955, לאירווינג וחני רוזנבאום. אביו, שהיה יהודי נמלט מהמשטר הנאצי בשנת 1938. [5] אירווינג היה גמלאי של הצבא האמריקאי שלחם בצפון אפריקה ובאירופה במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, בעודו משרת בצבא ארצות הברית, הוא חקר נאצים ומשתפי פעולה לשעבר (כגון יוצרת הסרטים לני ריפנשטאהל), שחלקם נשפטו לאחר מכן במשפטי נירנברג ובמקומות אחרים. [6] מאוחר יותר, אירווינג רוזנבאום הפך לפילנתרופ במנהטן ויו"ר חברת S.E. Nichols Corp. שאביו ייסד. חברת ניקולס קורפ הייתה הבעלים והמפעילה של רשת חנויות הכלבו המוזלות, הראשונות, בארצות הברית. [7] החברה, פתחה את החנות הראשונה שלה בשנת 1960 בלנקסטר, פנסילבניה (אנ') .[8] בשנת 1969, שנתיים לפני פתיחת החנויות הראשונות של Wal-Mart, Kmart, Target ו-Woolco. החברה הפכה לחברה ציבורית. בין השנים 1969–1977 החברה הייתה החברה הקמעונאית למוצרים מוזלים במקום 33 ביחס לגודלה, בארצות הברית לפי מדד המכירות השנתיות (204 מיליון דולר). [9][10]

אלי גדל בווסטברי, ניו יורק (אנ'), ולמד בתיכון W. Tresper Clarke. הוא סיים בהצטיינות את לימודיו ב-1976 בבית הספר וורטון של אוניברסיטת פנסילבניה, שבו הוענק לו גם התואר מוסמך במשפטים MBA. בשנת 1980 הוא הועסק במשרד המשפטים של ארצות הברית במסגרת התכנית למצטיינים שסיימו את לימודיהם בבית הספר למשפטים בהרווארד.

צייד נאצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנבאום היה עורך דין במשרד OSI בין השנים 1980 ועד 1984. בשנת 1984, הוא עזב את משרד המשפטים ועבר לעבוד במשרת ליטיגטור תאגידי במשרד עורכי הדין סימפסון תאצ'ר ובארטלט (אנ') במנהטן ולאחר מכן התמנה ליועץ המשפטי של הקונגרס היהודי העולמי. בשנת 1988 הוא חזר ל-OSI, התמנה לסגן המנהל הכללי[2] ובהמשך מונה למנהל הכללי של OSI. ב-20 ביולי 2009, בהצגת החוק לאכיפת זכויות האדם 2009, הסנאטור ריצ'רד דורבין (D-IL) הצהיר בסנאט: "בשל העבודה המעולה של משרד החקירות המיוחדות במשרד המשפטים (OSI), ארצות הברית היא המדינה היחידה בעולם שקיבלה דירוג "A" ממרכז שמעון ויזנטל להבאת פושעי מלחמה נאצים לדין. אני רוצה לשבח במיוחד את אלי רוזנבאום, שניהל את OSI יותר משני עשורים מאז 1995. הצלחתה של OSI נובעת במידה רבה ממנהיגותו וממסירותו האישית של מר רוזנבאום להעמיד לדין את הנאצים ועוזריהם על מעשיהם." [11] ב-19 ביוני 1997, הסנאטור אלפונס מ. ד'אמאטו (R-NY) שיבח את פועלו של רוזנבאום ושל אחרים, בקשר לחקירה של ועדת הבנקאות של הסנאט לגבי נכסים שנבזזו בתקופת השואה. [12]

רוזנבאום מוערך כ"צייד נאצים" הן בקריירה המקצועית שלו והן בחייו האישיים.[13] ההיסטוריון הבריטי גאי וולטרס כינה את רוזנבאום "צייד הנאצים המצליח בעולם", וזאת לאור פעילויותיו הנרחבות לקידום ציידי נאצים "פרטיים". "כתוצאה מכך רוב הציבור לא שמע על רוזנבאום למרות העובדה שהארגון שהוא עומד בראשו הביא יותר ממאה[14][15] 'קרקפות' נאציות - שהם הרבה יותר מהסך הכולל של הנאצים ששמעון ויזנטל וכל צייד נאצים אחר, לכדו". [16] בספרו Useful Enemies: John Demjanjuk and America's Open-door Policy for Nazi War Criminals (Delphinium Books, 2013), כתב ריצ'רד רשקה (עמוד 537), "כאשר גילויים חדשים על פושעי מלחמה נאצים ומשתפי הפעולה שלהם מוצאים את דרכם לתקשורת, יש להודות לאמריקאים שכן אכפת להם, לאלי רוזנבאום וחברת הקונגרס האמריקאית לשעבר אליזבת הולצמן".

בשנת 1987 הצטרף רוזנבאום לתוכנית הדיונים בטלוויזיה הבריטית שנקראה After Dark (אנ') לצד ניל אשרסון, ג'נה טורגל, פיליפ דאודי ופול אוסטרייכר כדי לדון עם ז'אק ורג'ס (אנ'), סנגורו של קלאוס ברבי.

דמות צייד הנאצים במשרד המשפטים האמריקאי בספר "מספר הסיפורים" של ג'ודי פיקולט משנת 2013 (שהגיע למקום הראשון ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס ), אודות המרדף אחר פושע מלחמה נאצי לכאורה בניו אינגלנד, התבססה על דמותו של רוזנבאום. בראיון בוושינגטון פוסט כינתה אותו פיקולט "גיבור-על מודרני". [17] תחת הנהגתו של רוזנבאום, משרד החקירות המיוחדות במשרד המשפטים (OSI) כונה "ארגון הציד של הנאצים המצליח ביותר עלי אדמות" (ABC-TV News, 25 במרץ 1995) ו"מבצע הציד של הנאצים האגרסיבי והיעיל ביותר בעולם" ( The Washington Post, 27 באוגוסט 1995). מרכז שמעון ויזנטל אפיינו את OSI כ"תוכנית התביעות הפרואקטיבית המוצלחת ביותר" בעולם התביעות כנגד הנאציים ועוזריהם. העיתון USA Today דיווח בתאריך 29 בינואר 1997 של-OSI היה "רקורד הצלחה אדיר, בחשיפה וזכייה במשפטים כנגד הנאצים, ביותר מקרים מכל מבצע ציד נאצים אחר בעולם".

בשנת 1997, רוזנבאום נבחר על ידי בית הספר למשפטים של אוניברסיטת פנסילבניה, לקבל את פרס, מלגת הכבוד של בית הספר, המוענק מדי שנה לעורך דין אחד "שבידל את עצמו במחויבות לשירות הציבור" על ידי "תרומה משמעותית למען הצדק במחיר של הקרבה וסיכון אישי". הוא גם קיבל את פרס "גיבורים בכחול" של הליגה נגד השמצה ופרס עוזר התובע הכללי לאכיפת זכויות אדם ופרס החטיבה הפלילית על יוזמה מיוחדת. [18]

מקרים שנחקרו והועמדו לדין בהנחייתו של רוזנבאום הביאו לגירושם לאירופה של נאצים שהורשעו שם על השתתפותם בעשרות אלפי רציחות בשואה. ב-11 בינואר 2008, הוא הוגדר בתור הדמות השבועית של "עושה השינוי" ב- NBC Nightly News עם בריאן ויליאמס. [19]

קורט ולדהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1986 רוזנבאום ניהל את החקירה של הקונגרס היהודי העולמי שהביאה לחשיפת עברו הנאצי העולמי של מזכ"ל האו"ם לשעבר קורט ולדהיים.[20] על כך נכתב, החשיפה ה"סנסציונית" ביותר של נאצי, בהיסטוריה שלאחר המלחמה. רוזנבאום היה המחבר של הספר "בגידה: הסיפור שלא סופר אודות החקירה והכיסוי של קורט ולדהיים" .[21] הספר שנבחר כאחד "הספרים הבולטים של 1993" על ידי הניו יורק טיימס ובנוסף הוא הוכנס לרשימת "הספרים הטובים ביותר של 1993" על ידי העיתון The San Francisco Chronicle המתאר כיצד וולדהיים היה מעורב בביצוע פשעי מלחמה נאציים בעת ששירת בצבא הגרמני כקצין נאצי.[22] לאחר המלחמה הפך ולדהיים לשר החוץ של אוסטריה ולשגריר האו"ם שלה.

בזמן חשיפתו בידי רוזנבאום, וולדהיים כיהן כמזכ"ל האו"ם והיה מועמד לנשיאות אוסטריה (בחירות שבהן ניצח ב-1987 למרות חשיפת עברו הנאצי). הוא מעולם לא נחשב רשמית כחשוד על ידי ממשלת אוסטריה בפשעי מלחמה כלשהם, אך נאסר עליו להיכנס לארצות הברית כתוצאה מהחקירה של ממשלת ארצות הברית בשנים 1986–87 שהגיעה למסקנה כי הוא היה שותף לביצוע הפשעים של הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה.[23][24]

פשעי מלחמה באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ביקור פתע באוקראינה ב-21 ביוני 2022, התובע הכללי של ארצות הברית, מריק גרלנד, פרסם הודעה לפיה רוזנבאום זומן להוביל צוות שיחקור את פשעי המלחמה של הרוסים באוקראינה .[14][15] על רוזנבאום הוטל לתאם את המאמצים בכל גופי הממשל הפדרלי האמריקאי על מנת להטיל אחריות על האחראים לביצוע פשעי מלחמה באוקראינה. במסגרת משימתו הוא יוכל להיעזר בתובעים מהמשרד לזכויות האדם והתביעות המיוחדות במשרד המשפטים. הצוות של רוזנבאום גם יתמוך בחקירה המתמשכת של משרד המשפטים של פשעי מלחמה פוטנציאליים שעליהם יש סמכות שיפוט של ארצות הברית, לרבות פציעה והרג של עיתונאים אמריקאים שמסקרים את הפלישה הרוסית. [25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלי רוזנבאום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eli Rosenbaum Named Director of Office of Special Investigations Press release of the DOJ.
  2. ^ 1 2 Emily Newburger, July 1, 2002, Never Forget, Harvard Law Today (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ "About the Section". www.justice.gov (באנגלית). 2015-05-26. נבדק ב-2019-08-12.
  4. ^ Matthew Kassell (19 בנובמבר 2020). "Deportation of Nazi camp guard Friedrich Karl Berger upheld by Justice Dept". Jewish Insider. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Real-life Nazi hunter Eli Rosenbaum reflects on 40 years of service". Jewish Insider. 13 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Hitler's Women: Leni Riefenstahl". The History Channel. 28 באוקטובר 2001. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Macgowan, Carl (25 ביולי 2007). "I. Rosenbaum, WWII Veteran, of Great Neck". Newsday (Long Island, NY). p. A38. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Alexa Freyman (22 בפברואר 2018). "Nichols Discount City". Berks Nostalgia. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Nichols Discount City: 'We Believe in Total Merchandising'". The Discount Merchandiser: cover story. ביולי 1968. {{cite journal}}: (עזרה)
  10. ^ Brecker, Manfred (2015). The American Dream Comes True. Pittsburgh, PA: Dorrance Publishing. ISBN 978-1-4809-1834-4.
  11. ^ Text of Senator Durbin's remarks in the Senate upon introducing the Human Rights Enforcement Act, The Congressional Record, July 20, 2009, page S7702, available at: .
  12. ^ "Congressional Record, Volume 143 Issue 86 (Thursday, June 19, 1997)". www.govinfo.gov. נבדק ב-2019-08-12.
  13. ^ Never Forget: Eli Rosenbaum '80 is driven to bring Nazis to justice before it's too late, Harvard Law School, 2002
  14. ^ 1 2 צייד הנאצים הבכיר מונה כחוקר ראשי לפשעי מלחמה באוקראינה, באתר בחדרי חרדים
  15. ^ 1 2 משרד המשפטים האמריקני מינה "צייד נאצים" לחקור פשעי מלחמה באוקראינה - וואלה! חדשות, באתר וואלה!, ‏2022-06-22
  16. ^ Walters, Guy (2013-08-14). "Old Nazis May Be Dying Off But Nazi Hunting Continues to Thrive" (באנגלית). נבדק ב-2019-08-13.
  17. ^ "Jodi Picoult wrestles with questions of guilt, forgiveness in 'The Storyteller'". The Washington Post. 26 בפברואר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Rd, Bijou Theater4522 Fredericksburg; Mall, Crossroad; Antonio, San; Tx 78201; USA. "Bringing Human Rights Violators To Justice | Buy Tickets in San Antonio | Ticketbud". www-mazalevents-org.ticketbud.com. נבדק ב-2019-08-12.
  19. ^ אלי רוזנבאום, סרטון באתר יוטיוב
  20. ^ Eli Rosenbaum (2012) on Kurt Waldheim, סרטון בערוץ "RobertHJacksonCenter", באתר יוטיוב (אורך: 09:51)
  21. ^ Eli Rosenbaum (2012) on Kurt Waldheim, נבדק ב-2022-07-02
  22. ^ Eli Rosenbaum (1993), Betrayal: The Untold Story of the Kurt Waldheim Investigation and Cover-Up, St. Martin's press
  23. ^ Eli Rosenbaum on Kurt Waldheim Scandal, סרטון בערוץ "RobertHJacksonCenter", באתר יוטיוב (אורך: 03:32)
  24. ^ "In the Matter of Kurt Waldheim" (PDF). justice.gov. 9 באפריל 1987. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Gans, Jared (21 ביוני 2022). "'Nazi hunter' Eli Rosenbaum to Lead DOJ Team Investigating War Crimes in Ukraine". The Hill. נבדק ב-27 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)

    Rabinowitz, Hannah (21 ביוני 2022). "Top US 'Nazi hunter' to lead Justice Department effort to uncover war crimes in Ukraine". CNN.com. נבדק ב-27 ביוני 2022. {{cite news}}: (עזרה)


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלי_רוזנבאום&oldid=36727723"