אלי תבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלי (אליעזר יעקב) תבין
אצ"לאצ"ל  אצ"ל
תאריך לידה 10 במאי 1919
תאריך פטירה 23 באוקטובר 1994 (בגיל 75)
מקום לידה לוצק, פולין
מקום פטירה ישראל
עיסוק מרצה, סופר, מפקד מטה האצ"ל בגולה

אלי (אליעזר יעקב) תבין (10 במאי 1919 - 23 באוקטובר 1994) היה מפקד בארגון האצ"ל, בוגר האוניברסיטה העברית ובעל תואר ד"ר לפילוסופיה בהיסטוריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלי תבין נולד כ"יעקב פרשטיי" בעיר לוצק שבאוקראינה (אז בתחום פולין). בשנת 1938 עלה לארץ ישראל והחל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים במחלקה להיסטוריה והיה פעיל בקרב הסטודנטים. באותה שנה הצטרף לאצ"ל. ב-1944 התמנה למפקד ה"דלק" (שירות המודיעין) של הארגון וצורף למפקדה הארצית.

בתקופת ה"סזון" נחטף בידי ארגון ההגנה, ונחקר ארוכות תוך שימוש בעינויים קשים. לאחר שישה חודשים בהם היה עצור בידי ה"הגנה" ועם תחילת המשא ומתן להקמת "תנועת המרי העברי" שוחרר, ומיד לאחר השחרור נשלח לאירופה לארגן שם את סניפי הארגון. לאחר תקופה של עבודה אינטנסיבית ביבשת, בעיקר באיטליה שם שכן מטה האצ"ל בגולה[דרוש מקור], הוא נעצר באיטליה לאחר פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא וכעבור חודשיים גורש מאיטליה והעביר את מטה האצ"ל בגולה לפריז. בשלוש שנות שהותו באירופה, אירגן והרחיב משמעותית את סניפי האצ"ל בארצות השונות בתחום היבשת. בנוסף היה שותף פעיל בהפלגתה של האנייה אלטלנה והיה שותף בהעמסת הציוד עלייה טרם הפלגתה ארצה.

לאחר הקמת המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת המדינה, חזר תבין ארצה ושינה את שמו ל"אליעזר יעקב תבין". תבין היה בוגר האוניברסיטה העברית ובעל תואר ד"ר לפילוסופיה בהיסטוריה. כיהן כחבר ההנהלה הציונית ומנהל המחלקה לחינוך ותרבות בגולה. בנוסף כיהן כיו"ר מכון ז'בוטינסקי בין השנים 1984-1994.

פרסם את הספר "החזית השנייה, האצ"ל בארצות אירופה 1948-1946" (הוצאת רון, 1973).

בשנת תשנ"ב (1992) קיבל את אות יקיר תל אביב[1].

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבין נפטר בגיל 75, ועל שמו נקראו רחובות בערים ירושלים ותל אביב - יפו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת מקבלי האותות באתר עיריית תל אביב