אלכסיי בטלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסיי בטלוב בשנת 2006

אלכסיי בטלוברוסית: Алексей Баталов; ‏20 בנובמבר 1928 - 14 ביוני 2017) היה שחקן ובמאי קולנוע רוסי וסובייטי. הוא זכה בפרס ברית המועצות ופעמיים בפרס רוסיה ובשנת 1976 הוענק לו תואר האמן העממי. על פעילותו בתחום הקולנוע הוא קיבל מספר עיטורים כולל עיטור גיבור העמל הסוציאליסטי.

בטלוב נולד בולדימיר למשפחת שחקני תיאטרון. לאחר שהוריו התגרשו כשהיה בן חמש, הוא התחנך במשפחת האב החורג. חלק מקרובי המשפחה נעצרו והוצאו להורג במהלך הטיהורים הגדולים. כיוון שאמו הייתה שחקנית ואביו החורג היה סופר, כבר מילדותו הכיר בטלוב סופרים, שחקנים ומשוררים מוסקבאים. לבטלוב הילד היה ברור שיהיה בבגרותו שחקן תיאטרון. כבר ב-1944, כאשר משפחתו נמלטה ממוסקבה לאזור טטרסטן, החל בטלוב לעבוד כעובד במה ואף השתתף בצילומי סרט קולנוע. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה חזרה המשפחה למוסקבה. ב-1950 הוא סיים את לימודיו בבית הספר למשחק ליד התיאטרון האמנותי של מוסקבה. בשנים 1951-1953 גויס בטלוב לצבא ועשה את שרותו הצבאי בתיאטרון צבאי במוסקבה. בשנים 1953-1956 הוא שיחק בתיאטרון האמנותי. במקביל, החל משנת 1954, הוא התחיל לשחק בקולנוע באולפנים בלנינגרד. ב-1957 הוא עבר להתגורר ללנינגרד והיה שחקן קבוע ובמאי באולפני לנפילם. הוא עבד באולפני לנפילם עד לשנת 1975 כאשר חזר למוסקבה.

ב-1957 שיחק בטלוב בסרטו של מיכאיל קלטוזוב "העגורים עפים" (Летят журавли). סרט זה זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן ב-1958. ב-1962 שיחק בטלוב בתפקיד ראשי בסרטו של מיכאל רום "תשעה ימים של שנה אחת" (Девять дней одного года).

בשנות ה-60 החל בטלוב לביים סרטים אך הם לא זכו להצלחה גדולה. לאחר בימוי של שלושה סרטים הוא חזר למשחק. במהלך שנות ה-70 הוא המשיך לשחק בסרטים רבים. ב-1980 הוא שיחק בתפקיד ראשי בסרט "מוסקבה אינה מאמינה בדמעות" וזכה בפופולריות מחודשת, אך לא ניצל את הצלחתו ומעט לשחק בסרטים נוספים.

החל משנת 1975 לימד בטלוב ב-VGIK, ומ-1979 כיהן כפרופסור במוסד זה.

בטלוב היה פעיל ציבורי וכיהן בתפקידים באגוד עובדי תעשיית הקולנוע במשך שנים רבות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסיי בטלוב בוויקישיתוף