אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה
Алексей Николаевич Романов
אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה
אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה
לידה 12 באוגוסט 1904
ארמון פטרהוף, סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסית, דגל לשימוש פרטי (1914-1917)האימפריה הרוסית, דגל לשימוש פרטי (1914-1917)
פטירה 17 ביולי 1918 (בגיל 13)
בית איפטייב, יקטרינבורג, הרפובליקה הסובייטית הסוציאל-פדרטיבית של רוסיה דגל רוסיה בשנים 1918-1937
מדינה האימפריה הרוסית
מקום קבורה קתדרלת פטרופבלובסקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה האורתודוקסית הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית רומנוב
תואר הצארביץ' של רוסיה
אב ניקולאי השני, קיסר רוסיה
אם אלכסנדרה, נסיכת הסן
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיהרוסית Алексей Николаевич Романов‏; 12 באוגוסט 1904 - 17 ביולי 1918), היה הצארביץ' של רוסיה, בנם של ניקולאי השני, אחרון קיסרי רוסיה, ושל אלכסנדרה, נסיכת הסן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי עם אמו בשנת 1906

אלכסיי נולד בארמון פטרהוף שבסנקט פטרבורג ב-12 באוגוסט 1904, לניקולאי השני, קיסר רוסיה ולאלכסנדרה, נסיכת הסן, בתם של לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן ואליס, נסיכת הממלכה המאוחדת. ב-3 בספטמבר אותה שנה התקיים טקס ההטבלה בקפלה בארמון, וסנדקיו העיקריים היו סבתו מצד אביו דאגמאר, נסיכת דנמרק ודודו אלכסיי אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. סנדקיו האחרים כללו את אחותו הבכורה אולגה ניקולאייבנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה סבו של אביו כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק, אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, את ג'ורג', נסיך ויילס ווילהלם השני, קיסר גרמניה. מכיוון שרוסיה הייתה במלחמה עם יפן, כל החיילים הפעילים וקציני הצבא הרוסי הקיסרי והצי נקראו סנדקים של כבוד.

אלכסיי היה נגוע בהמופיליה, ובשל כך נאלצו מאוד להזהר עמו שלא יפגע או יחתך, משום שאפילו חבורה קטנה הייתה עלולה להביא למותו. מחלתו הייתה סוד מדינה כמוס, ווילהלם השני, קיסר גרמניה גילה זאת לאחר שראה במהלך ביקור רשמי חבורה גדולה על מצחו של אלכסיי, שלא עברה בכל תקופת ביקורו. הוריו, הקיסרית אלכסנדרה והצאר ניקולאי, היו בקשר הדוק עם הנזיר גריגורי רספוטין שנודע כבעל כוחות מיסטיים, ואשר נבע בעיקרו מהתקווה שרספוטין יצליח לרפא את מחלתו של אלכסיי.

אלכסיי בתמונה רשמית

על אלכסיי נאסר לרכוב על אופניים או לשחק בחוץ, אך למרות המגבלות היה אלכסיי פעיל ותוסס. הוא סירב לדבר מלבד רוסית, נהנה ללבוש תלבושת רוסית, וכשהיה ילד קטן, נהג מדי פעם לבצע מעשי קונדס על חשבונם של האורחים. המפורסם שבהם היה כאשר הנסיך הקטן טיפס מתחת לשולחן בארוחת ערב רשמית, הסיר את נעל האורחת והראה אותה לאביו. ניקולאי אמר בחריפות לבנו להחזיר את הנעל, אלכסיי עשה זאת, אבל לא לפני שהניח תות שדה גדול בשולי הנעל. כמה שבועות לאחר מכן, יורש העצר לא הורשה להשתתף בארוחת ערב. בגיל שבע, התנהגותו בארוחת ערב משפחתית הייתה מביכה להוריו; אלכסיי המפונק הקניט אחרים ליד השולחן, סירב לשבת בכיסאו, לא רצה לאכול את האוכל שלו ואף ליקק את צלחתו. אביו הפנה את ראשו וניסה להתעלם מהתנהגותו של אלכסיי, ואילו אמו נזפה באחותו הגדולה אולגה על שלא שלטה בו. המורה שלו, פייר גיליאר, התווכח עם הוריו של אלכסיי כדי לשכנע אותם שאוטונומיה גדולה יותר לילד תסייע לו לפתח שליטה עצמית טובה יותר. ואכן, אלכסיי ניצל את החירות הבלתי-מוכרת והתחיל להתגבר על חולשותיו הקודמות, ובנוסף, מחלתו גם עוררה בו רגישות לכאבם של אחרים.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסיי בשנת 1916

בשנת 1915 במהלך מלחמת העולם הראשונה, תפס אביו את הפיקוד העליון על הצבא הרוסי הקיסרי, התלווה אליו אלכסיי למוגילב, שם היה מטה הפיקוד העליון, והוא חי שם חיים צבאיים. בדצמבר 1916 קיבל קצין הקישור הבריטי בסטאבקה, מייג'ור גנרל סר ג'ון הנברי-ויליאמס, את הידיעה על מותו של בנו, והצאר ניקולאי שלח את אלכסיי בן השתים עשרה לאביו האבל לשבת איתו. "אבא אמר לי לשבת אתך כי הוא חשב שתרגיש לבד הלילה", אמר אלכסיי לגנרל.

המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רצח משפחת הצאר
אלכסיי מנסר עצים עם אביו בטובולסק

במרץ 1917 הודח אביו משלטונו במהפכת פברואר, ומשפחת המלוכה הושמה במעצר בית בפושקין. לפי עדותו של אלכסנדר קרנסקי קיבלה ממשלת המעבר בקשות רבות של אזרחים להוציא להורג את הצאר המודח. באוגוסט 1917 הועברה משפחת הצאר לטובולסק. הכוונה הייתה להעביר אותה למקום מרוחק ממסילת רכבת כדי להקשות על הבריחה. לאחר מהפכת אוקטובר הוחלט להעביר את משפחת רומנוב למוסקבה ולהעמיד את הצאר לדין. באביב נפל אלכסיי, ובגלל מחלתו לקה בשיתוק ברגליו. בשל כך עברה המשפחה ליקטרינבורג בשני שלבים. ב-22 באפריל הגיעו ליקטרינבורג ניקולאי, אשתו ובתם מריה, וב-23 במאי הגיעו יתר בני המשפחה ומשרתים.

המשפחה שוכנה ב"בית איפטייב". מבנה שהיה שייך לפני כן לקצין הנדסה ונהרס בשנות ה-70 של המאה ה-20. חוץ ממשפחת המלוכה גרו בבית חמישה משרתים, ובהם רופא המשפחה. כמה פעמים הוצע למשרתים לעזוב את המשפחה אך הם העדיפו להישאר למרות הסכנות. המשפחה התגוררה בבית איפטייב 78 ימים. בני המשפחה סבלו מפחד ומחוסר וודאות. הבנות תפרו את תכשיטיהן לתוך בגדיהן בתקווה למנוע את החרמתם. הן ואמן המציאו שמות קוד עבור כל אחד מפריטי הערך שלהם כדי להסתיר אותם (חלקם הוחרמו מיד עם הגיעם ליקטרינבורג).

בלילה שבין 17-16 ביולי 1918, נלקחו בני המשפחה ומעגל המשרתים המצומצם שלהם למרתף בטענה שהבית נמצא בסכנת התקפה של אנרכיסטים. כשירדו העצורים למרתף הבית והתאספו באחד החדרים, ביקשה הקיסרית שני כיסאות עבורה ועבור אלכסיי. הכיסאות הובאו, ולאחר מכן הודיע להם המפקד הבולשביקי שהם מוצאים להורג. הצאר רק הספיק להגיד "מה?" לפני שפתחו החיילים באש והרגו את כולם. אלכסיי נשאר בתחילה בחיים, מכיוון שעל גופו הייתה חולצה עטופה בתכשיטים ואבני חן יקרות, ובשל כך דקרו אותו החיילים בכידונים, ולאחר מכן ירו בראשו עד שמת.

מקום הימצאו של שרידי אלכסיי ואחותו מריה לא היו ידועים במשך עשרות שנים, משום שלא היה ניתן למצוא אותם למרות חיפוש נרחב. בקיץ 2007 הם התגלו על ידי צוות ארכאולוגי, ולאחר בדיקת הDNA, אשר פורסם ב-30 באפריל 2008, התברר מעבר לכל ספק כי מדובר בשרידי אלכסיי ומריה.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
 
מריה, נסיכת הסן
 
כריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק
 
לואיזה, נסיכת הסן-קאסל
 
קרל, נסיך הסן
 
אליזבת, נסיכת פרוסיה
 
אלברט, נסיך סקסוניה-קובורג-גותה
 
ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
דאגמאר, נסיכת דנמרק
 
 
 
 
 
לודוויג הרביעי, הדוכס הגדול של הסן
 
 
 
 
 
אליס, נסיכת הממלכה המאוחדת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ניקולאי השני, קיסר רוסיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסנדרה, נסיכת הסן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אלכסיי ניקולאייביץ', הצארביץ' של רוסיה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]