אלכסנדרו ג. גולסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדרו ג. גולסקו

אלכסנדרו ג. גולסקורומנית: Alexandru G. Golescu;‏ 1819 - 15 באוגוסט 1881) היה מהפכן ופוליטיקאי רומני, שכיהן כשר דתות, שר אוצר, ראש ממשלה, שר הפנים ושר החוץ. הוא נודע גם בשמות "ארפילה" (Arăpilă) ו"נגרו" (Negru) ואפילו נהגו לכתוב את שמו "Alexandru Golescu-Negru".

לאחר סיום לימודי תיכון בבוקרשט, נסיכות ולאכיה, המשיך ללימודי הנדסה בפריז, צרפת, שם הוסמך כמהנדס. ב-11 באוגוסט 1839 ייסד בפריז, יחד עם יון גיקה ודומיטרו ברטיאנו את "החברה למען השכלת העם הרומני". גולסקו שב לרומניה ב-1940 ומילא תפקידים בירוקרטיים שונים. ב-1943 השתתף, יחד עם אחרים, בהקמת החברה המהפכנית הסודית "האחווה" (Frăția). ב-1944 חזר ללימודים בצרפת, לימודי היסטוריה וכלכלה.

באפריל 1848 היה מעורב בהכנת המהפכה בבוקרשט ועם הקמת הממשלה הזמנית נשלח כסוכן שלה לקונסטנטינופול תחילה ולאחר מכן לפריז, שם נשאר לאחר דיכוי המהפכה. הוא חזר לנסיכות ולאכיה בנובמבר 1856 וב-1857 נבחר לאספה המכוננת. גם תחת שלטונו של אלכסנדר יואן קוזה היה ציר בפרלמנט של נסיכות מולדובה ושר הדתות בין 11 באוקטובר 1859 ובין 28 במאי 1860,

תחת שלטונו של קרול הראשון, מלך רומניה, מילא תפקידי שרים ואפילו ראש ממשלה. לאחר שנכשל בהעברת חוק מסוים, הגיש את התפטרותו, אך המלך הטיל עליו להקים את הממשלה החדשה. המגעים להקמת הממשלה לא עלו יפה, לכן החליט לעזוב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדרו ג. גולסקו בוויקישיתוף