אלכסנדר אגאסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר אגאסי
Alexander Emanuel Agassiz
Alexander Agassiz pers0118 (cropped).jpg
לידה 17 בדצמבר 1835
נשאטל, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במרץ 1910 (בגיל 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי זואולוגיה, גאולוגיה, אנטומיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית ויקטוריה (1909)
  • מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
  • עמית כבוד של החברה המלכותית של אדינבורו
  • חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Rodolphe Louis Agassiz עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חתימה Appletons' Agassiz Alexander signature.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר עמנואל אגאסיאנגלית: Alexander Emmanuel Agassiz;‏ 18351910) היה מדען אמריקאי ממוצא שווייצרי, שהתמחה בזואולוגיה ימית וכן היה מהנדס מכרות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגאסי נולד ב-17 בדצמבר 1835 בנוישטל שבשווייץ ועבר לארצות הברית עם אביו, לואי אגאסי, בשנת 1849. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת הרווארד בשנת 1855, לאחר מכן למד הנדסה וכימיה, וקיבל את התואר הראשון למדעים בשנת 1857. בשנת 1859 הפך לעוזר בסקר החופים של ארצות הברית.[2] מכאן ואילך הוא הפך למומחה בזואולוגיה ימית. אגאסי נבחר לחבר עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים בשנת 1862. עד קיץ 1866 עבד אגאסי כעוזר במוזיאון להיסטוריה של הטבע שהקים אביו בהרווארד.[3]

ידידו של אגאסי, קווינסי אדמס שו, גילה מרבץ נחושת עשיר בחצי האי קווינאו במישיגן. הוא עם קבוצת חברים, רכשו את גרעין השליטה במכרות, שבסיסה בעיירה קלומט, מישיגן. באותו קיץ הוא ערך סיור כדי לראות את המכרות בעצמו והפך לגזבר המפעל.

במהלך חורף 1866 ותחילת 1867 החלו פעולות הכרייה להחלש, בגלל הקושי להפיק נחושת מהקונגלומרט. היזם הולברט מכר את הנכסים שלו במכרות ועבר למיזמים אחרים. אבל אגאסי סירב לוותר על התקווה מהמכרות. הוא שב אליהם במארס 1867, עם אשתו ובנו הצעיר. באותה תקופה הייתה קלומט יישוב נידח, כמעט בלתי נגיש במהלך החורף. אגאסי נאבק לשמור על התפוקה במכרות, ושו דאג לצד הפיננסי, והשיג סיוע כספי מג'ון סימפקינס, להמשך פעילותו.

אגאסי על ספינת המחקר באוקיינוס מתבונן ברשתות הדייג שעלו ממעמקים

אגאסי המשיך להתגורר בקלומט, והתקדם בהדרגה לייצוב פעולות הכרייה, והצליח לחזור לבוסטון בשנת 1868 לפני שהחורף סגר את הדרכים. המכרות המשיכו לשגשג ובמאי 1871 אוחדו כמה מכרות כדי להקים את חברת הכרייה קלומט ובחרה את שו כנשיאה הראשון. באוגוסט 1871 שו "פרש" לדירקטוריון ואגאסי הפך לנשיא, תפקיד אותו מילא עד מותו. עד סוף המאה הייתה חברה זו יצרנית הנחושת הגדולה ביותר בארצות הברית, שייצרה שנים רבות למעלה ממחצית מהתפוקה בארצות הברית.

אגאסי היה גורם מרכזי בהמשך הצלחתו של המכרה וביקר בו פעמיים בשנה. הוא התקין מיכון חדש ומשוכלל שהצליח להרים 24 טונות סלע מעומק של 1,200 מטר. הוא גם בנה מסילת ברזל וכרה תעלת מים לשייט. עם זאת, לאחר זמן מה המכרות לא דרשו את תשומת ליבו ברציפות, והוא חזר לתחומי העניין שלו בהיסטוריה של הטבע בהרווארד. מתוך רווחיו ממכרות הנחושת, הוא נתן להרווארד כ -500,000 דולר להקמת מוזיאון לזואולוגיה השוואתית ולמטרות אחרות.

זמן קצר לאחר מות אביו בשנת 1873, רכש אגאסי חצי אי קטן בניופורט, רוד איילנד, עם נופים מרהיבים. כאן בנה בית גדול ומעבדה לשימוש כבית מגורים בקיץ. הבית הושלם בשנת 1875 שמו הנוכחי - הפונדק בקאסל היל.

בשנת 1875 הוא סקר את אגם טיטיקקה שבפרו, בדק את מכרות הנחושת של פרו וצ'ילה, וערך אוסף של עתיקות פרואניות למוזיאון שהקים בהרווארד, בו שימש כאוצר הראשון משנת 1874 עד 1885 ואחר כך היה מנהלו עד מותו בשנת 1910. [4] בין 1877 ל־1880 הוא השתתף בשלוש משלחות סקר ימי של קרקעית הים, והציג תיאור מלא של הממצאים בשני כרכים שכתב (1888).[3]

הבית והמעבדות שבנה אגאסי בניופורט, רוד איילנד

בשנת 1896 ביקר אגאסי באיי פיג'י וקווינסלנד ובדק את שונית האלמוגים "המחסום הגדול", כשהוא מפרסם מאמר בנושא בשנת 1898.

כתביו האחרים של אגאסי בנושא זואולוגיה ימית, רובם כלולים בפרסומי המוזיאון לזואולוגיה ההשוואתית. עם זאת, בשנת 1865 הוא פרסם עם אליזבת אגאסי, אמו החורגת, מאמר על חוף הים בתולדות הטבע, יצירת מופת. הם גם פרסמו, בשנת 1871, על בעלי החיים הימיים של מפרץ מסצ'וסטס.

הוא קיבל את אות המסדר הגרמני Pour le Mérite for Science and Arts באוגוסט 1902.

אגאסי כיהן כנשיא האקדמיה הלאומית למדעים, שמאז 1913 העניקה לזכרו את מדליית אלכסנדר אגאסי.

הוא נפטר ב־27 במרץ 1910 על סיפון האונייה "אדריאטי" בדרך לניו יורק מאנגליה. [5]

הוא היה אב לשלושה בנים - ג'ורג' ר. אגאסי (1861–1951), מקסימיליאן אגאסי (1866–1943) ורודולפה אגאסי (1871–1933).

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר אגאסי מונצח בשמו המדעי של מין לטאה, אנוליס אגאסי.

רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Agassiz, Alexander (1863). "List of the echinoderms sent to different institutions in exchange for other specimens, with annotations". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 1 (2): 17–28.
  • Agassiz, Elizabeth C., and Alexander Agassiz (1865). Seaside Studies in Natural History. Boston: Ticknor and Fields.
  • Agassiz, Alexander (1872-1874). "Illustrated Catalogue of the Museum of Comparative Zoology, at Harvard College. No. VII. Revision of the Echini. Parts 1-4". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 3: 1–762. Plates
  • Agassiz, Alexander (1877). "North American starfishes". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 5 (1): 1–136.
  • Agassiz, Alexander (1881). "Report on the Echinoidea dredged by H.M.S. Challenger during the years 1873-1876". Report of the Scientific Results of the Voyage of H.M.S. Challenger During the Years 1873-76. Zoology. 9: 1–321.
  • Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol I". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 14: 1–314.
  • Agassiz, Alexander (1903). "Three cruises of the United States Coast and Geodetic Survey steamer 'Blake' in the Gulf of Mexico, in the Caribbean Sea, and along the Atlantic coast of the United States, from 1877 to 1880. Vol II". Bulletin of the Museum of Comparative Zoology 15: 1–220.
  • Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the tropical Pacific". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 28: 1–410. Plates I. Plates II. Plates III.
  • Agassiz, Alexander (1903). "The coral reefs of the Maldives". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 29: 1–168.
  • Agassiz, Alexander (1904). "The Panamic deep sea Echini". Memoirs of the Museum of Comparative Zoology 31: 1–243. Plates.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר אגאסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Guide to Nature, 1910. (באנגלית)
  2. ^ John William Leonard, Albert Nelson Marquis, Who's who in America, Marquis Who's Who, 1908. (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Agassiz, Alexander Emanuel". Encyclopædia Britannica. 1 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 366–367.
  4. ^ ההיסטוריה של המוזאון לטבע בהרווארד
  5. ^ "PROF. AGASSIZ DIES ON LINER AT SEA; Wireless from His Son on the Adriatic to Major Higginson Gives No Details.". The New York Times (באנגלית). 30 במרץ 1910. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-13 באפריל 2020.