אלכסנדר גנטלב
 | |
| לידה |
6 בנובמבר 1959 דגסטן, רוסיה  |
|---|---|
| פטירה |
2 באפריל 2019 (בגיל 59) ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אלכסנדר (סשה) גנטלב (6 בנובמבר 1959 – 2 באפריל 2019) היה במאי קולנוע דוקומנטרי ישראלי, שיצר שורה של סרטים עטורי פרסים, ביניהם: "האוליגרכים", "גנבים בחוק", "משחקי פוטין", "ריידרס" ו"יולקי פאלקי".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גנטלב נולד ברפובליקת דאגסטן בברית המועצות ועלה לישראל ב-1992.
יצירתו הדוקומנטרית עסקה בעיקר בפוליטיקה ובחברה של רוסיה, ובתיעוד יוצאי ברית המועצות בישראל.
בקיץ 2004, שידר ערוץ 2 את המיני-סדרה התיעודית בת השלושה פרקים "האוליגרכים" שביים גנטלב. הסדרה סקרה את התהפוכות שחלו ברוסיה בעשור האחרון של המאה ה-20, דרך עיניהם של אנשי העסקים שעלו לגדולה, של אנשי השלטון ושל האדם ברחוב. הסדרה עקבה בעיקר אחרי שבעה אוליגרכים רוסים במשך שש שנים החל מ-1996[1], רובם יהודים, שניצלו את הריק הגדול לאחר התמוטטות המשטר הסובייטי והקומוניזם וצברו כוח כלכלי והשפעה פוליטית עצומה. חלקם ריצו עונשי מאסר על מעשי מרמה ושחיתות, חלקם נאלצו לברוח מרוסיה. בין המרואיינים בסדרה היו: בוריס ברזובסקי, ולדימיר גוסינסקי, מיכאיל צ'רנוי, וגרגורי לוצ'אנסקי[2]. הסדרה זכתה בפרס העריכה בפסטיבל הקולנוע ירושלים[3]. ונרכשה על ידי גופי שידור ברחבי העולם[4].
באוקטובר 2004, יצר עבור ערוץ 10 סרט תעודה, "טרור בבית הספר", על משבר בני הערובה בבסלאן. אירוע חטיפה של טרוריסטים צ'צ'נים שלקחו מאות ילדי בית ספר בעיר הרוסית בסלאן שבצפון אוסטיה - אלניה. ב-3 בספטמבר 2004, ביום החטיפה השלישי, פרצו חילופי יריות בין החוטפים לבין כוחות הביטחון הרוסיים. לפי הנתונים הרשמיים, 385 אזרחים נרצחו, 186 מהם הם ילדים, ועוד מאות נפצעו[5].
בשנת 2007 ביים עבור ערוץ yes דוקו, הסרט "יולקי פאלקי" (ברוסית הפתעה מאכזבת). בסרט גנטלב, מחפש את חבריו לטיסה שהביאה אותו לישראל ב-1992, וכן חברים ותיקים אחרים, כדי לראות איפה הם ומה הם עושים מאז[6]. הסרט זכה בפרס הקולנוע הדוקומנטרי הישראלי בקטגוריית פרויקט התעודה הטלוויזיוני הטוב ביותר לשנת 2008[7]. הסרט שודר שוב ב-yes דוקו ב-2012[8].
בשנת 2008 ביים עבור ערוץ 1 את הסרט "מבצע היורש". הסרט מתעד כיצד נשיא רוסיה פוטין, כדי לא להפר את החוקה, החליט שלא להמשיך לקדנציה נוספת, אך לעומת זאת גם קבע מי יהיה מחליפו: דמיטרי מדוודב. הסרט מציג איך בתוך שלושה חודשים נהפך אדם אלמוני כמדוודב לנבחר הציבור המועדף ברוסיה. הוא גם מנסה להציג כיצד האופוזיציה אינה באמת מסוגלת לעמוד מול פוטין ואנשיו, ועד כמה כסף הוא מרכיב חשוב בהחלטה מי יישב בדומא; לפי הסרט, תג המחיר למושב בפרלמנט הרוסי הוא כמה מיליוני דולרים[9].
בסוף 2009 זכה במענק הפקה, במסגרת פרויקט "קולנוע לשם שינוי" (מיזם משותף של קרן גשר לקולנוע רב-תרבותי, פסטיבל דוקאביב והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו), עבור הסרט "הכנרים משיכון ד'". הסרט מספר על בית ספר למוזיקה שהוקם בשנת 2007 בשיכון ד' בטבריה, ששלושה מתלמידיו זכו בתחרויות בינלאומיות לכנרים וסומנו כדור העתיד של המוזיקה הקלאסית[10].
בשנת 2010, ביים עבור ערוץ 2 את הסרט "גנבים בחוק", על תהליך הפיכתם של ברוני פשע רוסים לאנשי עסקים עם הון עצום ועסקים ברחבי העולם. תופעה הקרויה גנב בחוק בחבר המדינות. גנטלב הצליח לגרום למרואייניו לפתוח מול מצלמתו את בתיהם ולספר בפתיחות על עצמם. מהשוד הראשון שביצע אחד מהם בהיותו בן שמונה, דרך שהותו של אחר בפנימייה של הק.ג.ב. וכלה בדרכם לצמרת אחרים באלימות. מעמד ה"גנבים בחוק" שמור לאליטת הפשע והדרג הגבוה ביותר של סנדקי העולם התחתון. מי שהעפילו לדרג זה הצליחו ברבות השנים, ככל שהכלכלה הרוסית השתחררה והתפתחה, לגרוף סכומי עתק לכיסם בסחטנות מאנשי עסקים לגיטימיים. הסרט גם מציג את הנקודה הישראלית, כיצד מדינת ישראל שימשה לרבים מהם כמקום מפלט, בסוף שנות ה-90[11]. הסרט השתתף בפסטיבל הסרטים טרייבקה בניו יורק[12], ובפסטיבל הוט דוקס בטורונטו[13]. הסרט היה מועמד ל"פרס אירופה" בקטגוריית סרט התעודה הטלוויזיוני הטוב ביותר."פרסי אירופה" היא התחרות הגדולה ביותר באירופה, שבה רשאים גופי שידור והפקה מרחבי אירופה להגיש הפקות מקור שלהם בתחומי הטלוויזיה, הרדיו והמדיה החדשה[14], ומועמד לפרס אופיר[15] וזכה פרס לעולים יוצרים על שם יורי שטרן[16].
בשנת 2014 הציג פסטיבל דוקאביב את סרטו "משחקי פוטין". סרט הדוקומנטרי העוקב אחרי ההכנות ל אולימפיאדת החורף בסוצ'י ב-2014, מהזכייה בהתמודדות על אירוח המשחקים, הקמת המתקנים ועד לתחרות עצמה. הסרט חשף את התמונה הקודרת ומלאת השחיתויות של האירוע. סרט נוסף של גנטלב שהוצג בפסטיבל באותה השנה היה "ריידרס", על "תאגיד" אנשי העולם התחתון הפועל ברוסיה, המשתלט על עשרות אלפי דירות, בתי עסק, מפעלים וקרקעות פרטיות. "תאגיד" אליו שייכים לא רק אנשי העולם התחתון, אלא גם פוליטיקאים ידועים, אוליגרכים, שוטרים, שופטים ותובעים. שם הקוד לתופעה הוא - "ריידרס" ("הפושטים"). הסרט שודר גם בערוץ 1[17].
בקיץ 2015 הוצג בתחרות פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה סרטו של גנטלב "הרקדן", על ולרי פאנוב. פאנוב, מרקדני הבלט הגדולים של המאה ה-20. שבסופו של דבר החליט להשתקע בישראל ולהקים להקת בלט באשדוד[18].
בינואר 2016, הקרין ערוץ יס דוקו את סרטו "נשות האוליגרכים", על הנשים ברוסיה שמטרתם להתחתן עם אוליגרכים[19].
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "האוליגרכים" – 2004
- "טרור בבית הספר" – 2004
- "יולקי פאלקי" – 2007
- "מבצע היורש" – 2008
- "כמו בבית" – 2009
- "הכנרים משיכון ד'" – 2010
- "גנבים בחוק" – 2010
- "20 שנה בלי ברית המועצות" – 2011
- "משחקי פוטין" – 2014
- "ריידרס" – 2014
- "הרקדן" – 2015
- "נשות האוליגרכים" – 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר גנטלב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אלכסנדר גנטלב, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- אסיה לדיז'ינסקיה, אלכסנדר גנטלב: אדם סקרן היה, באתר "העוקץ", 29 במאי 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביבה קרול, ערוץ 10 ישדר את "אוליגרכים" של אריק ברנשטיין, באתר גלובס, 11 ביולי 2004
- ^ רותה קופפר, המהפכה נגמרה, אפשר לעשות כסף, באתר הארץ, 20 ביולי 2004
גואל פינטו, רוסיה בידינו, באתר הארץ, 12 ביולי 2004
שרון קדמי, לנין מתהפך בקברו,ילצין משחרר שיהוק, באתר גלובס, 20 ביולי 2004 - ^ גואל פינטו, ננעל פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים; בפרס הסרט העלילתי הטוב ביותר זכו הסרטים "עטאש - צמאון" ו"אור", באתר הארץ, 18 ביולי 2004
- ^ גואל פינטו, גופי שידור זרים השתכנעו להשקיע בסרטים תיעודיים ישראליים, באתר הארץ, 14 באפריל 2004
- ^ חגי חיטרון, זוועה וגם בלגן, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2004
- ^ תיגל נשיא, עכבר העיר ת"א, אין שפה, אין עבודה, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2007
- ^ נירית אנדרמן, שבעה פרסים לילדי השמש, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2008
- ^ גילי איזיקוביץ, לצורך עלייה, באתר הארץ, 9 באפריל 2012
- ^ רותה קופפר, כמה עולה מושב בדומא, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2008
- ^ נירית אנדרמן, סרט התעודה "הכנרים משיכון ד'" זכה במענק של 380 אלף שקלים, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2009
- ^ מיה סלע, גנבים בחוק: כשהמאפיה הרוסית פותחת את הפה, באתר הארץ, 19 ביולי 2010
גילי איזיקוביץ, שותפים לפשע, באתר הארץ, 19 ביולי 2010
אייל דץ, סימנים של כבוד: על "גנבים בחוק", באתר וואלה!, 20 ביולי 2010 - ^ עכבר העיר, שני סרטים ישראלים בפסטיבל טרייבקה, באתר הארץ, 10 במרץ 2010
- ^ נירית אנדרמן, סרטיהם של אלכס גנטלב ותומר הימן יתחרו בפסטיבל "הוטדוקס" בקנדה, באתר הארץ, 14 במרץ 2010
- ^ נירית אנדרמן, "שתיקת הארכיון" ו"גנבים בחוק" מועמדים ל"פרס אירופה", באתר הארץ, 16 בספטמבר 2010
- ^ הוכרזו 20 הסרטים המועמדים לפרסי אופיר שיתחרו על ייצוג ישראל באוסקר, באתר הארץ, 18 באפריל 2010
- ^ מיכל רשף, הוכרזו הזוכים בפרס שטרן בעבור הישגים של עולים בתחומי האמנות והתרבות, באתר הארץ, 9 במאי 2010
- ^
רותה קופפר, שוד ושבר, באתר הארץ, 18 במאי 2014
- ^ עכבר העיר, אובססיה, גרפיטי ויצחק רבין: הסרטים הישראלים של פסטיבל חיפה, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2015
- ^ גילי איזיקוביץ, למצוא נסיך עשיר במוסקבה, באתר הארץ, 20 בינואר 2016
