אלכסנדר גרנובסקי

אלכסנדר גרנובסקי
לידה	31 ביולי 1972 (בן 51); אומן, ברה"מ
מדינה	אוקראינה
השכלה	אוניברסיטת אודסה
תפקיד	חבר המוצעה העליונה (14 במאי 2002–25 במאי 2006)

אלכסנדר גנדיביץ' גרנובסקי (נולד ב-31 ביולי 1972) הוא איש עסקים אוקראיני, היה חבר הפרלמנט של אוקראינה בין השנים 2002–2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרנובסקי נולד בעיר אוּמן, מחוז צ'רקאסי. בשנת 1989 סיים גרנובסקי את בית-הספר התיכון והתחיל ללמוד משפטים באוניברסיטה הממלכתית על שם מצ'ניקוב באודסה. בשנת 1992 החליט גרנובסקי לעבור לעסקים ובשל כך המשיך לימודיו בהתכתבות. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה בשנת 1995. לאחר זמן הוא למד באקדמיה לניהול ליד משרד נשיא אוקראינה.

עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2009 - 2012, אלכסנדר גרנובסקי נכלל ארבע פעמים בין "200 האנשים הכי עשירים באוקראינה" במגזין "פוקוס". אלכסנדר גרנובסקי שותף בתאגיד "אווורליין". ברוב העסקים גרנובסקי פעול במשותף עם בוריס קאופמן. גרנובסקי וקאופמן הקימו את חברת התאגיד הגדולה ביותר באוקראינה לייצור מוצרי אלכוהול – "אווורליין". באביב 2008, מכרו בעלי חברת התאגיד את המותג "מיאגקוב" לתאגיד הרוסי "סינרגייה". המפעל לייצור יינות שמפניה נמכר לתאגיד האיטלקי "קמפרי" בשנת 2009. השותפים הפסידו את חברת המניות השנייה שלהם. בית המשפט הכלכלי העליון פסק לטובת פרקליטות אודסה והמחוז וביטל את הסכם שכירת נכסי החברה המשולבים. גרנובסקי וקאופמן בעלי מספר בתי המלון במסגרת חברת "וורטקס הוטל גרופ".

גרנובסקי שותף בבעלות על חברת "פין-בנק" בע"מ בעיר אודסה ומכהן כיו"ר הבנק. "פין-בנק" הוקמה בשנת 1993 ומסונפת לבנק הרוסי "פיניסט".

מלבד זו, שותף גרנובסקי בעלות חברת המניות "פלטינום-בנק" בע"מ. החברה "פלטינום-בנק" הוקמה בשנת 2005 ונמכרה לגרנובסקי וקאופמן בנובמבר 2013. מספר נמלי התעופה (נמל התעופה הבינלאומי בוריספיל, נמלי התעופה בעיר אודסה ובעיר סימפרופול) מנוהלים על ידי חברות בבעלות גרנובסקי וקאופמן.

בשנת 2011, מסרה עיריית אודסה ללא מכרז, 75% ממניות נמל התעופה הבינלאומי אודסה לחברת "אודסה אארופורט דוולופמנט" שבבעלות גרנובסקי וקאופמן. תמורת זו, הבטיחו להשקיע 180 מיליון דולר למטרת שיפוץ מסלול ההמראה ומסוף הנוסעים. אך הכספים לא הגיעו לתקציב נמל התעופה. בכל זאת, החברה "אודסה אארופורט דוולופמנט" ממשיכה להרויח סכומים גדולים מנמל התעופה.

החל משנת 2007 גרנובסקי התחיל לבדוק אופציות להשקעה בישראל. הוא התקרב למוסדות אור אבנר של חסידי חב"ד. נציגו בישראל הוא חסיד חב"ד יוסף שניאורסון (בן משפחת שניאורסון בעלה של מירי שניאורסון). ב-2013 רכש את השליטה בחברת אמבלייז במטרה לשים יד על קופת מזומנים של החברה בה היו כ-140 מיליון דולר לאחר שב-2010 מכרה החברה את כל פעילותה.^[1] המזומנים יועדו לרכישת השליטה באי די בי חברה לאחזקות, ביחד עם נוחי דנקנר, אך הרכישה לא יצאה לפועל.^[2]. בהמשך, השתמש בקופת המזומנים של אמבלייז לרכישת מניות השליטה ביבואנית המזון וילי פוד השקעות מידי האחים צבי ויוסי ויליגר תמורת כ-285 מיליון שקל.^[3] ביולי 2015, שלוש שנים אחרי שרכש את השליטה, החליט גרנובסקי לעזוב את עסקיו בישראל ומכר את החברה לאיש העסקים האוקראיני גרגורי גורטובוי.^[4]

חשד לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018, הואשמו אלכסנדר גרנובסקי, גרגורי גורטובוי ויוסף שניאורסון ובעבירות גנבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות הלבנת הון ועבירות דיווח. לפי כתב האישום, גרנובסקי וגורטובוי העמידו את כספי החברות הציבוריות שבשליטתם (BSD לשעבר אמבלייז וויליפוד) כבטוחות לטובת בנקים באוסטריה ובאזרבייג'ן, לצורך הבטחת החזר הלוואות שיקבלו חברות פרטיות זרות הקשורות לגרנובסקי, וזאת במסווה של הפקדת כספי החברות הציבוריות בפיקדונות בבנקים. עובדה זו לא הובאה לידיעת החברות הציבוריות, נושאי המשרה שלהן ומוסדותיהן, והוסתרה מהחברות הציבוריות תוך הצגת מצגי-שווא, הימנעות מקבלת אישורים ממוסדות החברות כנדרש וללא דיווחים מתאימים לציבור.^[5]

בינואר 2019, הודו גורטובוי ושניאורסון בעבירת גנבה בידי מורשה בסך כרבע מיליארד שקל והורשעו בהסדר טיעון לפי הודאתם^[6]. שניאורסון נידון לשלוש שנות מאסר^[7].

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר גרנובסקי הוא חבר נאמני הוועד היהודי באוקראינה ותורם לקהילה היהודית באודסה.

נודע, כי אביו, גנדי גרנובסקי קיבל רשות לביקור בקבר רבי נחמן מברסלב ולרכישת קרקעות ליד הקבר על ידי חסידי ברסלב, לאחר הכרזת העצמאות האוקראינית.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2000 הגיע גרנובסקי לפוליטיקה. בשנות 2002-2006 נבחר גרנובסקי לפרלמנט האוקראיני (בכינוס הרביעי) מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית המאוחדת. היה חבר בוועדת התקציב. בשנת 2001, הוכר כ"איש העסקים של השנה באודסה". בשנת 2006, עמד בבחירות לפרלמנט מטעם איגוד מפלגות האופוזיציה "לא כך" (כמספר 14 ברשימה). אך, האיגוד לא קיבל מספיק קולות כדי להיכנס לפרלמנט.

לאחר ההפסד בבחירות, הוגשו עשרות תביעות כנגדו. הוא נחשד באי תשלום מיסים. עד מהרה, כל התיקים נסגרו עקב נסיעות תכופות לישראל ותחילת פעילות בקהילת חסידי חב"ד.