לדלג לתוכן

אלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר החמישי
Πέτρος Φιλάργης
לידה 1339
כרתים, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 במאי 1410 (בגיל 71 בערך)
בולוניה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Basilica of Saint Francis עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
חשמן
12 ביוני 1405 – 3 במאי 1410
(4 שנים)
ארכיבישוף מילאנו
17 במאי 1402 – נובמבר 1408
(כ־6 שנים)
Antonio da Saluzzo
Francesco Crippa
בישוף דיוקסי
5 באוקטובר 1386 – 24 באפריל 1388
(שנה)
Guglielmo Centueri
Pietro Maineri
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט האצולה האפיפיורי של אלכסנדר החמישי

אלכסנדר החמישילטינית: Alexander V;‏ 13393 במאי 1410) היה אנטי-אפיפיור בתקופת הקרע המערבי, מה-26 ביוני 1409 עד מותו.

פטרוס פילארגיס נולד בשנת 1339 בנאפוליס, כרתים, שהייתה חלק מהרפובליקה של ונציה. הוא הצטרף למסדר הפרנציסקני, ובזכות יכולותיו נשלח ללמוד באוניברסיטאות אוקספורד ופריז. כשהיה בפריז התרחש הקרע המערבי. פילארגיס תמך באפיפיור אורבנוס השישי, שב ללומברדיה, ושם, הודות לתמיכתו של ג'אן גליאצו ויסקונטי, דוכס מילאנו, הפך לבישוף הראשון של פיאצ'נצה (1386), לבישוף ויצ'נצה (1387), לבישוף נוברה (1389) ולבסוף לארכיבישוף מילאנו (1402).

לאחר בחירתו של האפיפיור אינוקנטיוס השביעי הקדיש פילארגיס כל מרצו לאיחוד המחודש של הכנסייה, אף על פי שהיו שני אפיפיורים יריבים. הוא היה אחד היזמים של מועצת פיזה, והתמרונים הפוליטיים שלו עוררו את אי שביעות רצונו של האפיפיור גרגוריוס השנים עשר, שהורה לשלול מפילארגיס את תפקידיו, הן כארכיבישוף והן כקרדינל.

במועצת פיזה (מה-25 במרץ 1409) בחרו הקרדינלים את פילארגיס לאפיפיור, והוא הוכתר ב-26 ביוני 1409, כאלכסנדר החמישי, מה שהפך אותו למעשה לאפיפיור המתחרה השלישי. בעקבות הבחירה, הכירו בו רוב המשטרים באירופה בתור האפיפיור האמיתי, למעט ממלכת אראגון וממלכת סקוטלנד, אשר נותרו נאמנות לאפיפיור באביניון, ומדינות איטלקיות שונות, אשר דבקו באפיפיור הרומאי.

בתקופת שלטונו, שנמשכה עשרה חודשים, הייתה מטרתו של אלכסנדר החמישי להרחיב את התמיכה בו בסיוע צרפת, ובמיוחד את תמיכת לואי השני, דוכס אנז'ו, שלו הוא העניק את ממלכת סיציליה, לאחר שהוציא אותה מלדיסלאו, מלך נאפולי. הוא הכריז על כמה רפורמות: נטישת זכויות "שלל" ו"הנצחות", והקמת מערכת הבחירות הקנונית בקתדרלות ובמנזרים העיקריים. הוא גם חילק טובות הנאה ביד רחבה, שממנו נהנו המנדיקנטים במיוחד.

אלכסנדר החמישי מת ב-3 במאי 1410 בפתאומיות, בעת ששהה עם הקרדינל בלדסרה קוסה בבולוניה, ובמקומו נבחר האנטי-אפיפיור יוחנן העשרים ושלושה. עד המאה ה-20 נחשבו אלכסנדר ויורשו לאפיפיורים לגיטימיים, אולם כיום הם נחשבים כאנטי-אפיפיורים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר החמישי בוויקישיתוף