אלכסנדר זרחין
 | |
| לידה |
1897 זולוטונושה, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
1988 (בגיל 91 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג (1931) |
| מעסיק |
מכון הממלכתי לטכנולוגיה של סנקט פטרבורג, משרד הפיתוח, מכון ויצמן למדע, הנדסת התפלה |
  | |
אלכסנדר זרחין (1897–1988) היה מהנדס וממציא ישראלי. זרחין המציא פיתוחים רבים בכימיה ובפיזיקה, עליהם הוציא פטנטים.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלכסנדר זרחין נולד באוקראינה, וגדל בבית ציוני, מלא תורה. בבגרותו למד הנדסה בלנינגרד ולאחר לימודיו התעסק בפיתוח המצאות. את אחת ההמצאות כינה ל.צ.ל.א (=למען ציון לא אחשה). הוא נאסר על ידי השלטונות בעוון ציונות ונדון בשנת 1934 לחמש שנות מאסר. במלחמת העולם השנייה לחם בשורות הצבא הסובייטי כנגד הנאצים. בתום המלחמה מצא עצמו בגרמניה המערבית, וממנה עלה לארץ ישראל בקיץ 1947[1]. בבואו לארץ ישראל ניסה לקדם שלוש המצאות שהגה עוד ברוסיה[1]:
- התפלת מי ים על ידי הקפאה, רעיון שהגה בראשית שנות ה-30 בעקבות הרצאה של איוואן פאפאנין, בה סיפר שהיו לו מים מהקרח בעת מסעו לקוטב הצפוני. בתהליך ההקפאה, מסתדרות מולקולות המים במבנה מרחבי מסודר שלא מותיר מקום למלחים. כך נפרדים המלחים מן המים. תהליך דומה, קורה בקרחונים שבקוטבי כדור הארץ.
- ייצור דלק מביטומן
- הפקת מגנזיום כלורי ממימי ים המלח
זרחין ניסה רבות לקדם את המצאותיו בישראל אך העלה חרס בידו, עד שבקיץ 1954 ציין דו"ח של המכון להנדסה של אוניברסיטת קליפורניה שהמצאתו עדיפה על שיטות התפלה אחרות. זרחין שלח את הדו"ח לדוד בן-גוריון שביקש ממשרד הפיתוח לקדם את יישום המצאתו של זרחין. בסוף 1955 מונה זרחין ליועץ של משרד הפיתוח ובקיץ 1956 נחתם איתו חוזה להקמת מתקן ליישום המצאתו להתפלת מים[2]. גם המצאתו להפקת נפט מביטומן נבחנה על ידי משרד הפיתוח[3].
בשנת 1956 יצא זרחין בביקורת כלפי ממשלת ישראל והמועצה המדעית על שאינם מקדמים את המצאותיו. ד"ר צבי תבור השיב לביקורת באומרו שהיה צורך לבחון אם אכן ההמצאה הייתה כלכלית כדי להימנע מבזבוז כספי ציבור[4].
בשנת 1961 הוקמה על ידי ממשלת ישראל בשותפות עם חברה אמריקאית ואלכסנדר זרחין "חברת מתקנים להתפלה (מפתחי תהליך זרחין) בע"מ" אשר בשנת 1965 הפכה לחברה ששמה "הנדסת התפלה לישראל (תהליך זרחין) בע"מ" וברבות הימים לחברת איי.די.אי טכנולוגיות שבבעלות קבוצת דלק. מתקן נסיוני הוקם בחוף תל ברוך[5] ואבן פינה למתקן התפלה ראשון על פי שיטת זרחין הונחה במרץ 1961 באילת[6][7]. בתחילת 1964 הופעל המתקן באופן חלקי[8] ואז התברר שהמים שהוא מייצר יקרים והשיטה אינה כלכלית. זרחין טען שהסיבה לכך היא שלא בנו את המתקן על פי הוראותיו[9] ודרש חצי מיליון לירות למימוש מתקן בקנה מידה מסחרי שיוקם על פי הוראותיו[10]. העניין עורר פולמוס בציבור בישראל והיה אף מי שהקים מגבית לגיוס חצי מיליון לירות לצורך מימוש תוכניותיו של זרחין[11]. ביוני 1964 הוחל בהזרמת מים מהמתקן של זרחין לתושבי אילת[12].
זרחין תבע את מדינת ישראל בדרישה לתמלוגים על כל מתקני ההתפלה שהוקמו בישראל, ללא קשר לשיטה בה פעלו, בהתאם לנוסח החוזה שהיה לו עם מדינת ישראל. תביעתו זו נתקבלה בבית המשפט המחוזי[13], אולם בערעור בבית המשפט העליון נקבע שיש לפרש את החוזה בהתאם לשרשרת ההסכמים בין מדינת ישראל וזרחין, מהם ברור כי הכוונה הייתה רק למתקנים על פי שיטת ההקפאה. הפרקליטות סירבה לשלם לזרחין תמלוגים אפילו על המתקן באילת שלטענתם היה נסיוני, אולם בית המשפט העליון לא קיבל טענה זאת והעניק לזרחין תמלוגים על המתקן באילת[14].
המתקן באילת פעל במשך כשלוש שנים אך נסגר בגלל חוסר הצדקה כלכלית להפעלתו. בשנת 1970 הקימו שאול אייזנברג ויעקב נמרודי חברה להקמת מתקני התפלה בשיטת זרחין באיראן[15].
תרומתו הגדולה של זרחין הייתה בהבאת הרעיון של התפלת מי ים לדיון מעשי. בחברת IDE ניצלו את שיטת זרחין לפיתוח מכונות לייצור שלג המשמשות לקירור מכרות עמוקים, יצור שלג למשטחי סקי, לאגירת אנרגיה ולחימום בשיטת משאבת חום.
לאחר מותו, נקראו על שמו רחובות ברעננה ובבאר שבע.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "מים מתוקים בטעם מר", עמ' 80–83
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חיים גבירצמן, שיטת ההתפלה של זרחין, באתר מט"ח
- ק. שבתאי, האמת על תוכנית זרחין, דבר, 14 ביולי 1965
- עופר אדרת, "הממציא הגאון", שנואש מתקוותו להפריח את השממה, באתר הארץ, 12 במרץ 2019
- מתקן ההתפלה הנסיוני בחוף תל ברוך, יומני גבע 3 באוקטובר 1962, ארכיון הסרטים הישראלי
ערן מינהר, שיטת זרחין, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 31 בינואר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ק. שבתאי, עכשיו יהיו מים ..., דבר, 17 בינואר 1958
- ^ יוקם מיתקן להמתקת מי ים, מעריב, 2 באוגוסט 1956
- ^ עקבות נפט ואספלט נתגלו בקידוח קיסריה, דבר, 30 באוגוסט 1956
- ^ יהושע ביצור, המצאת זרחין רצינית וממשית - כדאיות ביצועה טרם הוכחה, מעריב, 12 בספטמבר 1956
- ^ המתקת מים: מה המחיר?, חרות, 6 במרץ 1964
- ^ יעקב העליון, שתו לחיים במי זרחין, מעריב, 30 במרץ 1961
- ^ יעקב העליון, עבודות הכנה למתקן זרחין, מעריב, 11 באפריל 1962
- ^ מיתקן התפלת המים, חרות, 25 בפברואר 1964
- ^ זרחין: סילפו את המצאתי, מעריב, 15 ביוני 1964
- ^ יאיר שפרינצק, ייעשה הנסיון וייתם הוויכוח, דבר, 31 במאי 1964
המרכז החקלאי יגול מאתנו חרפת זרחין, דבר, 5 ביוני 1964 - ^ מגבית פרטית למען תכניות זרחין, חרות, 26 במאי 1964
- ^ מים ממיתקן זרחין לשימוש תושבי אילת, דבר, 7 ביוני 1964
יעקב ארז, מים מומתקים הוזרמו באילת, מעריב, 9 ביוני 1964 - ^ המדינה חוייבה בתשלום תמלוגים לזרחין על כל מתקן להתפלת ימים, למרחב, 29 באפריל 1969
- ^ זרחין יקבל תמלוגים רק על מתקן ההתפלה הנסיוני באילת, דבר, 7 ביולי 1970
- ^ אורי דן, ישראלי ימתיק את מי פרס, מעריב, 1 במרץ 1970