אלכסנדר יהלומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אלכסנדר יהלומי (22 בינואר 1912 - 15 באוגוסט 2003) היה שחקן ובדרן.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדינבורג שבלטביה בשם אברשה ריבק. בהשכלתו בוגר גימנסיה עברית בווילנה, בוגר לימודי משפטים באוניברסיטת ורשה (1937), וכן בוגר סטודיו עברי למשחק בווילנה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח לביאליסטוק. הופיע כקונפרנסייה ברוסית ברחבי ברית המועצות. בשנת 1942 התגייס יהלומי לצבא אנדרס הפולני. הופעותיה של הלהקה הצבאית עמה נמנה הביאו אותו לטהראן, קהיר ובגדאד. כשהגיעו לתל אביב ב-1942, פשט יהלומי את המדים. הוא הצטרף ללהקה בשם "צימוקים ושקדים", בה כיכבה ג'ני לוביץ. ההרכב, שזכה להצלחה רבה, הצטרף לתיאטרון לי לה לו. יהלומי החל לעסוק בהנחיה ובמשחק, וכן בביצועי פרודיות מזומרות. בשנים 1947-1949 שירת בלהקה הצבאית הראשונה של צה"ל, "ציל צליל". ב-1957 הנחה את תחרות מלכת היופי.

בהמשך יצאה שלישיית "צימוקים ושקדים" להופעות בארצות הברית. יהלומי שהה שם כשנה וחצי, ובין השאר הופיע מטעם המגבית. כשחזר, הופיע שוב ב"לי לה לו", "דו רה מי", "הסמבטיון" ועוד.

יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז "קונפרנסייה"), ששילב בהנחייתו בדיחות ופרודיות. הנאמבר המפורסם ביותר שלו היה קטע שתורגם מפולנית בידי רפאל קלצ'קין. כשהוא מלווה את עצמו בפסנתר, היה יהלומי מפרט בזריזות לשון את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.

בשנותיו האחרונות הוזמן להופיע במיוחד בתוכניות עם טעם של נוסטלגיה, והקהל קיבלו תמיד באהדה גם אם סיפר בדיחות שהעלו כבר עובש, בזכות חנו הרב והייחודיות של הגשתו.

קיבל את פרס אמ"י ב-1980 ואת התואר יקיר תל אביב ב-1988.

אלכסנדר יהלומי הלך לעולמו ב-15 באוגוסט 2003, בגיל 91. הוא הותיר אחריו את רעייתו אדית, בן, בת, שלושה נכדים ושתי נינות.

ייחודיות ההומור של יהלומי (או: "מפניניו")[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשה מבוגרת ניגשת אל יהלומי לאחר הופעה ופונה אליו בזו הלשון: "מר יהלומי, הבדיחה שספרת בתוכנית, שמעתי אותה כבר לפני ארבעים שנה!". משיב לה יהלומי מניה וביה: "מה אני אשם שאת חיה כל כך הרבה...?".
  • יהלומי מספר שכאשר ליווה את עצמו בפסנתר (וכידוע הוא לא הצטיין במיוחד בנגינה), בשיר רוסי באחת ההופעות שלו, הבחין בדמעות של אחד האנשים מהקהל. "בוודאי אתה מזיל דמעות בגלל הזכרונות שעולים אצלך מרוסיה", אמר יהלומי. "לא, אני פסנתרן!" השיב האיש, כך יהלומי...
  • "רבותי מגיע מזל-טוב למלווה שלי", הכריז יהלומי באמצע ההופעה, "נולד לו בן במזל טוב", ולאחר שהקהל מחא כף, הוא הוסיף: "אבל אשתו עדיין אינה יודעת מזה...".
  • באמצע ההופעה כשנכנסת לאולם קבוצת מאחרים, מפסיק את הקטע ופונה אליהם בנימה מתנצלת: "סליחה שהקדמנו...".
  • בדיחה אופיינית של יהלומי: ילד אחד אומר לילד של השכנים: "אמא שלי יותר טובה מאמא שלך." עונה הילד השני: " כן! זה גם מה שאבא שלי אומר."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]