אלכסנדר לפין

אלכסנדר לפין
Александр Лапин

לידה	1 בינואר 1964 (בן 60) קאזאן, ברה"מ
מדינה	ברית המועצות, רוסיה
השכלה	Kazan Higher Military Command School
השתייכות	,
דרגה	גנרל-קולונל
פעולות ומבצעים
מלחמת צ'צ'ניה השנייה המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה מלחמת אוקראינה–רוסיה
עיטורים
Medal for Participation in Victory Day Military Parade (2010) גיבור הפדרציה הרוסית (2022) medal for military merit (2003) מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה 4 (2017) מדליית המערכה הצבאית בסוריה (2015) עיטור האומץ מדליית שחרור תדמור Syrian-Russian Military Commonwealth medal medal "For excellent graduation from a higher military educational institution of the Ministry of Defense of the Russian Federation" Medal for distinguished military service, 2nd class Medal for distinguished military service, 1st class מדליה לחיזוק אחוות הנשק Medal for military valour, 1st class Order "For Merit to the Fatherland", 4th class with Swords מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה Medal for distinguished military service, 3rd class עיטור אלכסנדר נבסקי מדליה על הישגים צבאיים מדלייה להנצחת 300 שנה לצי הרוסי Medal for military valour, 2nd class

אלכסנדר פאבלוביץ' לפין (ברוסית: Алекса́ндр Па́влович Ла́пин; נולד ב-1 בינואר 1964 בקאזאן, טטרסטן) הוא קצין בכוחות היבשה הרוסיים, שירת שנים רבות בחיל השריון הרוסי ושימש כמפקד המחוז הצבאי המרכזי מאז 22 בנובמבר 2017 עד 3 בנובמבר 2022. מילא תפקיד מפתח במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינה כשפיקד על המתקפה על מזרח אוקראינה ועל כיבוש העיר לסיצ'אנסק. עם זאת, גם נזקפת לחובתו האחריות לנסיגת הכוחות הרוסיים מהעיר לימאן שבמחוז דונייצק.

מינואר 2023 משמש כראש המטה הראשי של כוחות היבשה הרוסיים - סגן ראשון של מפקד כוחות היבשה הרוסיים.

קודם לכן שימש כסגן מטה במחוז הצבאי המערבי ופיקד על הכוחות הרוסיים בסוריה.

ביוגרפיה

הוא נולד ב-1 בינואר 1964 במשפחת פועלים. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון, למד במכון לטכנולוגיה כימית של קאזאן (1981–1982). בשנים 1982 עד 1984 שירת בצבא הסובייטי בכוחות ההגנה האווירית. לאחר השירות הצבאי, הוא נכנס לבית הספר הגבוה לפיקוד שריון בקאזאן, אותו סיים ב-1988. הוא שירת כמפקד כיתת טנקים ופלוגת שריון במחוז הצבאי הלנינגרדי ובכוחות חיל הנחתים של הצי הצפוני.

בשנת 1997 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית לכוחות שריון על שם מלינובסקי. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה שירת בארמייה המשולבת 58 כמפקד גדוד שריון. משנת 1999 היה ראש מטה גדוד הרובאים הממונע הנפרד 429 של חטיבת הרובאים הממונעים ה-19. משנת 2001 עד 2003 היה ראש מטה גדוד משמר הרובאים הממונע ה-20.

בשנת 2009 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית של המטה הכללי הרוסי. לאחר שסיים את לימודיו באקדמיה מונה לסגן מפקד ארמייה 58. מאפריל 2012 עד יולי 2014 היה מפקד צבא המשמר ה-20. ב-2014 מונה לסגן ראשון למפקד המחוז הצבאי המזרחי, עד 2017, אז מונה לראש המטה של הכוחות הרוסיים בסוריה, בימי המעורבות הרוסית במלחמת האזרחים בסוריה ובמקומו לרא המחוז מונה אלכסנדר ז'וראבליוב.

ב-22 בנובמבר 2017, ולדימיר פוטין מינה אותו למפקד הכוחות של המחוז הצבאי המרכזי. מאוקטובר 2018 עד ינואר 2019 שימש שוב כמפקד הכוחות הרוסיים בסוריה.

תפקידו בפלישה הרוסית לאוקראינה

בשנת 2020 סיים את לימודיו בפקולטה להסבה והשתלמויות לקצינים בכירים באקדמיה הצבאית של המטה הכללי. מה שסלל את דרכו למילוי תפקיד מרכזי בפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, כאשר שימש כמפקד המחוז הצבאי המרכזי. הוא הוביל את המתקפה על סומי וצ'רניגוב. ב-24 ביוני 2022 הודיע משרד ההגנה הרוסי כי הכוחות, שבפיקודו של לפין, השתתפו בלחימה באזור העיר ליסיצ'נסק, ולאחר השלמת כיבוש העיר ב-4 ביולי 2022, העניק ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, לליפין את התואר גיבור הפדרציה הרוסית.

ב-1 באוקטובר 2022, ראש רפובליקת צ'צ'ניה רמזן קדירוב האשים את לפין בנסיגת החיילים הרוסים מהעיר לימאן, לאחר שכותרו על ידי כוחות אוקראיניים. קדירוב הפנה אצבע מאשימה כלפי הקצין הרוסי ואמר כי היה מוריד את הקצין בדרגה בשל אחריותו לכשלונות הצבאיים של רוסיה, והוסיף שראשי המטה הכללי הרוסי מחפים עליו.

לפין מעניק אותות הצטיינות לחיילים שהשתתפו בפלישה. אפריל 2022.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר לפין בוויקישיתוף