לדלג לתוכן

אלכסנדר סמוילנקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר סמוילנקו
Алекса́ндр Само́йленко
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 במרץ 1964 (בן 60)
טשקנט, אוזבקיסטן הסובייטית, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין (1988) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר ולריאנוביץ' סמוילנקורוסית: Алекса́ндр Валерья́нович Само́йленко; נולד ב־28 במרץ 1964, טשקנט) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון סובייטי-רוסי, במאי קולנוע, מפיק, מסעדן, מנחה רדיו.

בשנת 1988 סיים את לימודיו בבית הספר הגבוה לתיאטרון על שם שצ'וקין. במשך זמן מה הוא לא עבד במקצועו - כמנהל בתיאטרון על שם וחטנגוב ואז נכנס לעסקים: יחד עם השחקן מקסים סוחאנוב יצרו סדנת תיאטרון לייצור תפאורה. אך לאחר זמן מה מכרו אותו ופתחו כמה מועדונים ומסעדות במוסקבה, אלכסנדר סמוילנקו נאלץ להישאר כמסעדן זמן מה.[1] יחד עם מקסים סוחנוב הוא הבעלים של מסעדת "מאיאק", "סטניסלבסקי" ומסעדות אחרות[2].

מאז 1997 עובד בתיאטרון הדרמה במוסקבה על שם סטניסלבסקי. מאז 2007 - בתיאטרון מלאיה ברונאיה. הוא שיחק בהצגות תיאטרון האומות ותיאטרון אחר. מתחילת שנות האלפיים משחק באופן פעיל בהפקות טלוויזיה וקולנוע (הסרטים "משמר הלילה", "משמר היום" והסיטקום "בנותיו של אבא"[1][3], "מז'ור" ו"מעושר לאושר" הביאו את התהילה הגדולה ביותר). בפברואר 2016 הציגה חברת ההפקות אלכסנדרה סמוילנקו ותיאטרון ירמולובה את המחזה של המחזאי האמריקאי דון ניגרו "דון ג'ובאני"[4]

הוא מנחה תוכנית הרדיו "חדר אדים עם אלכסנדר סמוילנקו" בתחנת הרדיו "City-FM".

פילמוגרפיה נבחרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 2000 — "מארוסייקה 12"
  2. 2002 — "אוליגרך
  3. 2002 — "ג'וקר
  4. 2003 — "ימי המלאך"
  5. 2003 — "קוברה: אנטי טרור"
  6. 2004 — "משמר הלילה"
  7. 2006 — "משמר היום"
  8. 20072012 — "בנותיו של אבא"
  9. 2007 — "1612"
  10. 2008 — "מלכי המשחק"
  11. 2008 — "בחורים טובים"
  12. 2008 — "נוביה זמליה"
  13. 2010 — "דוסטויבסקי"
  14. 2016 — "יום הבחירות 2"
  15. 2017 — "סאליוט-7"
  16. 2017 — "הפרעה בקצב הלב"
  17. 2018 — "חופשות הנשיא"
  18. 2019 — "מעושר לאושר"
  19. 2019 — "לב יאשין: שוער חלומותיי"
  20. 2020 — "תראה איך אני"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Александр Самойленко: «Раздражает, когда узнают на улице»
  2. ^ Александр Самойленко: «Я не большой любитель кожи и костей!» // Журнал «OK!», 18.07.2008
  3. ^ Интервью с Александром Самойленко. «Что бы что-то было, надо что-то делать…»
  4. ^ "В Москве пройдет премьера спектакля по пьесе Дона Нигро «Дон Джованни»". РИА Новости. 2016-02-20. נבדק ב-2016-09-27.