אלכסנדר פיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר פיין
Alexander Payne Cannes 2012.jpg
אלכסנדר פיין, 2012
לידה 10 בפברואר 1961 (בן 57)
אומהה, נברסקה ארצות הברית
עיסוק במאי
מקום לימודים אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בית הספר לתאטרון, סרטים וטלוויזיה של UCLA, אוניברסיטת סלמנקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס גילדת הכותבים של אמריקה
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
פרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר
פרס אוסקר
פרס גלובוס הזהב
האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קונסטנטין אלכסנד פיין אנגלית: Constantine Alexander Payne; נולד ב-10 בפברואר 1961) הוא במאי קולנוע, מפיק ותסריטאי אמריקאי זוכה שני פרס אוסקר, שני פרסי גלובוס הזהב ופרס באפט"א. זכה להערכה רבה על סרטיו "בחירות או לא להיות", "דרכים צדדיות", "היורשים", "נברסקה" ו"אודות שמידט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין נולד בעיר אומהה שבנברסקה, בנם של זוג ממוצא יווני פגי וג'ורג' פיין, בעלי מסעדה. הוא הצעיר מבין שלושה אחים. במקור היה שם משפחתו פאפאדופולוס. למד היסטוריה וספרדית ב"אוניברסיטת סטנפורד", לצורך התואר שלו בספרדית למד פיין גם ב"אוניברסיטת סלמנקה". סיים בהצטיינות את לימודיו בבית ספר לקולנוע ותיאטרון שב"אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס".

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן שעבד בעבודות מזדמנות הכיר פיין את שותפו המקצועי התסריטאי ג'ים טיילור. בשנת 1996 ביים וכתב ביחד עם טיילור את הדרמה הקומית העצמאית "החברות של רות", סרט אשר זכה לחשיפה והערכה רבה בפסטיבל סאנדנס. שלוש שנים מאוחר יותר, הוציא לאקרנים את סרטו השני, הקומדיה הפוליטית "בחירות או לא להיות" בה פרצה זוכת האוסקר ריס וית'רספון. פיין זכה על עבודתו בשני פרסי אינדפנדנט ספיריט לבמאי הטוב ביותר ולתסריט הטוב ביותר ביחד עם ג'ים טיילור. בטקס האוסקר בשנת 2000 הועמד ביחד עם טיילור לפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר.

בשנת 2001 כתבו פיין וטיילור ביחד עם פיטר בוכמן את התסריט לשובר הקופות "פארק היורה 3". ב-2003 זכה פיין ביחד עם טיילור בפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר על סרטו "אודות שמידט", את פרס הבמאי הטוב ביותר לו היה מועמד הפסיד פיין למרטין סקורסזה. הסרט הועמד לפרס דקל הזהב ולשני פרסי אוסקר לשחקנים ג'ק ניקולסון וקתי בייטס. בשנת 2004 ביים פיין את הדרמה העצמאית מועמדת 5 פרסי האוסקר "דרכים צדדיות" שמתארת את מסעם של שני חברים, בגילומם של פול ג'יאמטי ותומאס היידן צ'רץ', למחוז יין בקליפורניה. פיין זכה על תסריט הסרט ביחד עם ג'ים טיילור בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, בפרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר ובפרס באפט"א לתסריט הטוב ביותר. בנוסף הועמד פיין לפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר ולפרס הבמאי הטוב ביותר של גלובוס הזהב. הסרט זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי. והועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר. באותה השנה היה פיין גם שותף להפקת הדרמה "מלכודת לנשיא" לצידם של אלפונסו קוארון ולאונרדו דקפריו. לאחר ההצלחה לה זכה נכשל פיין בהוצאה לפועל של פרויקטים נוספים בשל בעיות מימון.

פיין הוציא לאקרנים את סרטו החמישי "היורשים" ב-2011 שבע שנים לאחר הצלחתו עם "דרכים צדדיות". הסרט זכה להצלחה רבה בהוליווד עם זכייה פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - דרמה ובפרס האוסקר השני של פיין לתסריט המעובד הטוב ביותר אותו חלק עם השחקנים נט פקסון וג'ים ראש. פיין הועמד בפעם השנייה לפרס הבמאי הטוב ביותר של פרס האוסקר וגלובוס הזהב וזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בטקס פרסי אינדפנדנט ספיריט. הסרט היה לרווחי ביותר בקריירה של פיין.

באמצע 2013 שיחרר פיין לאקרנים את סרטו השישי "נברסקה", דרמה עצמאית בשחור לבן בכיכובם של ברוס דרן, וויל פורט וג'ון סקוויב. הסרט זכה לביקורות אוהדות מיד עם צאתו להקרנות סגורות בפסטיבל קאן. הסרט הועמד על ידי חברי האקדמיה לשישה פרסי אוסקר, בהם לבמאי הטוב ביותר בפעם השלישית בקריירה של פיין.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיין היה נשוי במשך שלוש שנים לשחקנית הקנדית סנדרה או, כוכבת סרטו "דרכים צדדיות".

סרטים שביים, כתב והפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים נוספים שהפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים נוספים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פיין בוויקישיתוף