אלכסנדר פיצ'ושקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פיצ'ושקין
Пичушкин, Александр Юрьевич
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באפריל 1974 (בן 50)
מיטישצ'י, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 27 ביולי 1992 – 14 ביוני 2006 (13 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלכסנדר יורייביץ' פּיצ'וּשְקיןרוסית: Александр Юрьевич Пичушкин; יליד מיטישצ'י, מחוז מוסקבה, ב-9 באפריל 1974) הוא רוצח סדרתי רוסי שנידון למאסר עולם באוקטובר 2007 בגין ביצוע 48 מעשי רצח ושלושה ניסיונות רצח נוספים.[1] הפשעים בוצעו בפארק ביטצבסקי, השני בגודלו במוסקבה. הוא נודע בכינוי "רוצח השחמט" בגלל כוונתו לרצוח 64 איש, כמספר המשבצות בלוח השחמט. ברוסיה זכה לכינוי "המטורף מביטצבסקי".

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו, יורי פיצ'ושקין, עזב את המשפחה כשלאלכסנדר מלאו 9 חודשים בלבד. הבן גדל עם אמו, וסבו נטל חלק גדול בחינוכו. ב-1976 עבר להתגורר עם אמו מעיר הולדתו מיטישצ'י לשכונת זוזינו שבמוסקבה. אלכסנדר לא היה מופרע ואופיין כנער ביישן ומתבודד שאהב לשחק שחמט.

הביטוי הראשוני להתנהגותו המוזרה המם את כל מקורביו: הייתה לו תאונה - הוא נפל מנדנדה במגרש משחקים וסבל מפגיעת ראש קשה. אחרי שהובהל לבית החולים, התברר כי הוא חווה זעזוע מוח ומתקשה לדבר - הוא היה מבולבל, הגה "ש" במקום "ס" והחל לכתוב בשגיאות כתיב. לכן אמו החליטה לרשום אותו לבית ספר מיוחד אצל קלינאי תקשורת. בתום לימודיו שם התקבל למכון טכני וניסה להתמקצע בנגרות.

פשעיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת רציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הרצח הראשון שלו אלכסנדר ביצע בגיל 18, ב-1992, הוא חנק סטודנט בשם מיכאיל אודֶייצ'וּקה, בן כיתתו, והשליך את גופתו לבאר מים. הגופה מעולם לא נמצאה. 14 שנים לאחר מכן הוא ציין בחקירתו בפני בלשי משטרת מוסקבה כי:

הרצח הראשון - כמו אהבה ראשונה...[2]

פישצ'וקין הקדיש מחשבה רבה לרצח הראשון שלו. כעבור זמן חש תשוקה לבצע רצח נוסף - הבנה שחדרה בו לאחר הכרזת גזר הדין של אנדריי צ'יקטילו ב-1994. הוא הודה בחקירתו במשטרה כי הוא קינא בו וביקש להתעלות עליו במספר הרציחות. הוא הכין את עצמו ביסודיות, כאשר הוא הופך את צ'יקטילו למודל לחיקוי עבורו - הוא החל ללבוש חולצות משובצות, כפי שנהג צ'יקטילו, ואסף כל כתבה אפשרית בעיתון אודות צ'יקטילו.

פארק ביטצבסקי

במהלך ביצוע סדרת הרציחות בשנים 20012006 הוא התגורר עם אמו, נטליה אלמוראדובנאיה ברחוב חרסון במוסקבה, לא הרחק מפארק ביטצבסקי. עד שנת 2006 הוא עבד כמאבטח בסופרמרקט מקומי ולאחר מעצרו הודה כי הוא ביקש להרוג לפחות 64 אנשים, כך שמספר הקורבנות ישתווה למספר משבצות לוח השחמט. לאחר כל רצח שביצע, הוא נהג להדביק מטבע על כל משבצת בלוח השחמט התלוי בקיר חדרו. עם זאת, באחת החקירות, אמר כי לאחר מילוי כל המשבצות היה קונה לוח חדש. רק שלושה מקורבנותיו הצליחו להישאר בחיים, לאחר שניסה לרצוח אותם. בתחילה ניסה להרוג אלכוהוליסטים, חסרי בית, ואנשים מנודים חברתית וכאלה, שלדעתו, לא הייתה להם זכות לחיות. בתוך זמן קצר הוא החליט לנתק קשר עם כל חבריו, בטענה כי "הריגת מישהו שאתה מכיר היא תענוג גדול".

באותן שנים, הגיעו דיווחים לתחנת משטרת מוסקבה בדרום מערב העיר, כי קיים חשד לסדרת רציחות ביער ביטצבסקי, בעקבות חשיפת גופות קשישים. בתחילת שנת 2006 דבר הרציחות החל להתפרסם בתקשורת הארצית ברוסיה והוחלט להציב פטרול קבוע בפארק.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון המחקר לפסיכיאטריה משפטית ע"ש ולדימיר סרבסקי במוסקבה שבו הוחזק תחילה פיצ'ושקין

ב-19 בפברואר 2006 נעצר בפארק ביטצבסקי בן אדם שניסה להימלט כשנדרש להציג תעודות. השוטרים פתחו לעברו באש ופצעו אותו בירך. מאוחר יותר התברר כי לעצור לא היה כל קשר לרציחות בפארק. העיתונות דנה בשתי אפשרויות למניעים להתנהגות החריגה שלו. לפי גרסה אחת, האיש נעצר על ידי בלשים שלא היו במדים, והאיש חשב כי אלה ניסו לשדוד אותו. לפי הגרסה השנייה, האיש היה חמוש בסכין להגנה עצמית (כתוצאה מהשמועות הרווחות על הרציחות בפארק), וכאשר משך את תשומת לבם של החוקרים, הוא חשש כי הוא עלול לשאת באחריות פלילית על אחזקת סכין.

ב-13 במרץ נעצר באותו הפארק גבר הלבוש כאשה, אשר למראה השוטרים ניסה להימלט בריצה. בתיק שנמצא בחיקו, השוטרים גילו פטיש, מממצאי החקירה התברר כי לעצור יש אליבי מוצק.

ב-14 ביוני נרצחה מרינה מוסקאלייבה, שהחקירה העלתה כי היא הייתה חברתו של אלכסנדר פיצ'ושקין. מרינה הלכה לפגישה עם פיצ'ושקין, כשהיא משאירה לבנהּ את מספר הטלפון הנייד שלה. פיצ'ושקין שהיה מודע לעובדה זו, החליט בכל זאת להרוג אותה. יומיים לאחר מכן פיצ'ושקין נעצר לראשונה והתוודה באוזני החוקרים כי הוא "המטורף מביטצבסקי", אך החקירה נמשכה, מאחר שהחוקרים לא שללו אפשרות ל"הפללה עצמית", נטילת אחריות על פשעים שלא ביצע למעשה. זמן מה לאחר מכן, פיצ'ושקין העיד על פשעים אחרים שבוצעו בפארק ביטצסקי.

באפריל 2007 פסיכיאטרים משפטיים מצאו אותו כשפוי חלקית, מה שאִפשר להטיל עליו עונש מאסר עם טיפול פסיכולוגי חובה, שהוחלט לערוך החל מדצמבר 2006 במכון המחקר לפסיכיאטריה משפטית ע"ש ולדימיר סרבסקי במוסקבה.

משפטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2007 התיק הפלילי של פיצ'ושקין הושלם תוך הכללת רצח 52 איש בכוונה תחילה, הרציחות שבוצעו בעיקר בפארק ביטצבסקי.

ב-13 באוגוסט 2007 החל בית המשפט העירוני של מוסקבה בשימוע הראשוני בעניינו של פיצ'ושקין שהואשם ברצח 49 בני אדם ובניסיון לרצוח עוד שלושה נוספים. הוא הואשם על פי סעיף 105 של החוק הפלילי הרוסי "רצח שני אנשים או יותר במודע שהם במצב חסר אונים, באכזריות קשה." התובע במשפט, היה התובע הכללי של מוסקבה, יורי סמין, שחזה כי גזר הדין יינתן בתוך חודשיים לפחות. במהלך המשפט השתתפו 41 מבני משפחות הקורבנות ו-98 עדי תביעה. בית המשפט קיבל את עתירת הנאשם, שביקש כי חבר המושבעים ידון בעניינו והכריז כי ההליך המשפטי יהיה פתוח לתקשורת.

לדברי החוקרים ממשטרת מוסקבה, ביצע פיצ'ושקין את פשעיו בשנים 1992–2006 והיה הכי פעיל בשנים 2005–2006 בפארק ביטצבסקי בדרום מוסקבה. עורך דינו של הנאשם היה פאבל איוואניקוב, שאמר כי מרשו מודה באשמה במלואה. עד היום לא ידוע המספר המדויק של הנרצחים, אף שבריאיון לטלוויזיה עורך הדין הצהיר כי פיצ'ושקין רצח 61 איש. מקורות אחרים טענו כי רצח 63 אנשים. בריאיון לטלוויזיה, הודה פיצ'ושקין כי רבים מקורבנותיו היו חבריו, הוא הביא אותם באמתלות שונות לפארק ביטצבסקי, שם הכה באחורי ראשם במהלומות פטיש, וקבר את גופותיהם. בעת שחזור הרציחות בפני המשטרה חשף פיצ'ושקין אתרי קבורה רבים ובהם קורבנותיו. אנשי משרד הפנים הרוסי הודו שאכזריותו של פיצ'ושקין אפילו עלתה על זו של הרוצח הסדרתי הנודע אנדריי צ'יקטילו, שהוצא להורג ב-1994 בעוון רצח 53 איש. הם גם הוסיפו כי ללא ספק, לו לא היה נעצר, היה פיצ'ושקין ממשיך ברציחות.

ב-24 באוקטובר, החליט חבר המושבעים פה אחד להוציא כתב אישום. פיצ'ושקין הורשע ברצח 48 איש ועוד שלושה ניסיונות לרצח ולמחרת הצהיר בפני בית המשפט כי הוא אינו מתחרט: "כל הזמן הזה אני רציתי משהו, אתם לא... במשך 500 הימים שאני עצור, וכל הזמן הזה, כל אחד מכם מחליט על הגורל שלי - השוטרים, השופטים והתובעים. אבל אני חרצתי את גורלם של 60 אנשים. אני הייתי השופט, התובע, והתליין ... ועשיתי לבדי את כל התפקידים שלכם ... "

ב-29 באוקטובר 2007 נידון אלכסנדר פיצ'ושקין למאסר עולםרוסיה, מאסר עולם משמעותו ל-25 שנים ויותר) במושבת מאסר לטיפול מיוחד. הוא הורשע ברצח 48 בני אדם ועוד שלושה ניסיונות רצח נוספים, בעוד שהוא עצמו הודה ב-12 פשעים חמורים נוספים כולל הרצח שביצע בסטודנט מיכאל אודייצ'וקה ב-1992.

ב-2 בנובמבר 2007 הגיש פיצ'ושקין ערעור כנגד פסק הדין, בערעור ביקש להפחית את עונש מאסרו ל-25 שנים. בפברואר 2008, בית המשפט העליון של רוסיה דחה על הסף את ערעורו.

פיצ'ושקין כהשראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ה-16 בדצמבר 2010 ל-3 באפריל 2011 בוצעה סדרת רציחות בעיר אירקוטסק, כ-6 במספר, בידי סטודנטים מהאוניברסיטה המקומית: ארטיום אנופירייב, בן ה-19 וניקיטה ליטקין, בן ה-18. השניים בחרו קורבנות באקראי והרגו בין השאר ילד בן 12 וחסר בית. הם נלכדו על ידי אנשי משרד הפנים ב-5 באפריל 2011 ונחקרו במשטרה. הם השתמשו כנשק בפטישים וסכינים והודו במהלך חקירתם כי היו חברים בתנועה נאו-נאצית. ברשתות החברתיות היו נוהגים לכתוב: "אנחנו האלים, נבחר מי ימות ומי יחיה". השניים גם הודו בפני בית המשפט כי המניע למעשיהם הייתה תוכנית טלוויזיה שהם צפו בה באפריל 2007 ובה נראה פיצ'ושקין במשפטו - הם הצהירו כי ניסו לחקות אותו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]