אלכסנדר פרידמן (אדריכל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר פרידמן
Alexander Friedman
אלכסנדר פרידמן, אדריכל
אלכסנדר פרידמן, אדריכל
לידה 5 באפריל 1905
סיגט, טרנסילבניה
פטירה 5 ביולי 1987 (בגיל 82)
ירושלים
תקופת הפעילות 19331987 (כ־54 שנים)
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות בית הכנסת הגדול (ירושלים)
פרסים והוקרה פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים

אלכסנדר פרידמןהונגרית: Alexander Friedman;‏ 5 באפריל 19055 ביולי 1987) היה אדריכל יהודי-הונגרי שחי ופעל בירושלים במאה ה-20. הוא היה אדריכל פורה ורב פעלים. הוא נחשב לאחד האדריכלים הבולטים בירושלים בתקופה זו, ועמד מאחורי תכנונם של מאות בתי כנסת, בתים פרטיים, מוסדות קהילה וחינוך בירושלים.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן נולד בעיר סיגט שנמצאת בחבל מרמרוש בטרנסילבניה למשפחה בת שמונה ילדים, אביו הרמן (צבי) פרידמן היה סוחר עצים ואמו תרזה, עקרת בית. אהבתו לציור הייתה ניכרת עוד כשהיה ילד ובשנת 1927 החליט לעזוב את ביתו ונסע ללמוד אדריכלות באוניברסיטת פדובה שבאיטליה. בשנת 1933 עלה לישראל והתיישב בירושלים. רוב משפחתו נספתה בשואה. שניים מאחיו עלו לישראל לאחר השואה, ואח נוסף חי ברוסיה.

בתחילת דרכו היה חייל בצבא הבריטי והצטרף לצוות המהנדסים שבנו את מצודות הטגארט בישראל, בסוריה ובלבנון. מ-1933 ועד תחילת שנות ה-60 עבד במשרד האדריכלים של האדריכל מאיר רובין, לאחר מכן סיים את השותפות ומאז עבד לבדו ואת רוב יצירותיו תכנן באופן עצמאי.

בשנת 1941 התחתן עם יונה ברנשטיין ובשנת 1951 נולד בנם יהודה פרידמן. נפטר בשנת 1987 בביתו משבץ מוחי.

סגנון בנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידמן בנה בסגנונות שונים. הרבה מהמבנים שתכנן בארץ הם בסגנון הבינלאומי. בכל הבניינים שבנה בירושלים הכניס תמיד אלמנטים חדשניים, שלא נראו בבניה של אותה התקופה. מתאפיין בבנייה מונומנטלית, איכות גבוהה של חומרים, הקפדה על פרטים וקווים סימטריים. אחד מסימני ההיכר שלו הוא נטייתו לשימוש באבן נסורה.

פרויקט הדגל שלו שעליו עמל שנים רבות הוא בית הכנסת הגדול שעל יד היכל שלמה בירושלים, שבנייתו הסתיימה בשנת 1982. יחד עם האדריכל מאיר רובין, הוא סייע בתכנון כמעט כל פרט בבית הכנסת החל מהמבנה עצמו וכלה בעיצוב הפנים - הנברשות, הכיסאות, ארון הקודש, בימת החזן, ועשרים חלונות ויטראז', עשרה בעזרת הגברים ועשרה בעזרת הנשים.

בשנת 1982 קיבל מעיריית ירושלים את פרס יוסף פפרמן על הצטיינות בתחום הבנייה בירושלים.

בית הכנסת הגדול בירושלים.
היכל שלמה בירושלים (מימין: בית הכנסת הגדול).

מבנים בולטים שתכנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניינים נוספים: בנין מכון אריאל ומכון אמ"ת ברחוב הפסגה, בניין ישיבה יוניברסיטי למרגלות רחוב עוזיאל, בית הכנסת תפארת ישראל ברח' שבטי ישראל, ישיבת פורת יוסף הסמוכה למתחם שנלר, בית נחום רקובר, בית משפחת עורך דין יגאל ארנון באבו תור, מלון המרכז - התאמת שלד בנין והפיכתו למלון, בניין מינהל מקרקעי ישראל ברחוב שמאי בשיתוף עם האדריכל מאיר רובין, בנין ישיבת בלז בזיכרון משה, שיפוץ שלוש וילות בימין משה ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים - הבנייה בתקופת המנדט הבריטי, הוצאת כתר, 1989
  • דוד קרויאנקר, שכונות בירושלים - טלביה, קטמון והמושבה היוונית, הוצאת כתר, 2002

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר פרידמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]