אלכסנדר קוטפוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר פאבלוביץ' קוטפוב
Alexander Kutepov.jpg
אלכסנדר קוטפוב בשנות ה-20 של המאה ה-20
לידה 28 בספטמבר 1882
צ'רפובץ
נרצח 26 בינואר 1930 (בגיל 47)
פריז
מקום קבורה Sainte-Geneviève-des-Bois Russian Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
תקופת שירות 19041924
דרגה גנרל בחיל רגלים
תפקידים צבאיים
מפקד בצבא האימפריה הרוסית, מפקד בצבא המתנדבים
מלחמות וקרבות
מלחמת רוסיה-יפן
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
עיטורים
אות מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 3
אות מסדר אנה הקדושה, דרגה 2-4
אות מסדר גאורגיוס הקדוש, דרגה 4
אות מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 4
אות השתתפות במסע הקרח (1918)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכסנדר קוטפוברוסית: Александр Павлович Кутепов, נולד ב-28 בספטמבר (16 בספטמבר לפי הלוח היוליאני שהיה נהוג באותה עת) 1882 - 26 בינואר 1930) היה גנרל רוסי השתתף מלחמת העולם הראשונה ומראשי צבא המתנדבים.

אלכסנדר קוטפוב נולד למשפחת קונסטנטין טימופייב בעיר צ'רפובץ. בשנת 1890 אביו נפטר. בשנת 1892 אמו של אלכסנדר הצעיר התחתנה שנית. במרץ 1893 הילד אומץ על ידי אביו ההורג ושם משפחתו הוחלף. הילד למד בגימנזיה בארכנגלסק ובשנת 1904 סיים בית הספר לקצינים בסנקט פטרבורג. במהלך מלחמת רוסיה-יפן הקצין הצעיר הצטיין וקיבל מספר עיטורים. לאחר סיום המלחמה קוטפוב הועבר לנובגורוד ושירת בבסיס טירונים. בשנת 1906 הוא הועבר לאחד מיחידות העלית של חיל רגלים ושירת בה עד לתחילת מלחמת העולם הראשונה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה קוטפוב לחם בחזית ובשנת 1916 קודם לדרגת קולונל. במהלך מהפכת פברואר הוא היה בבירה וניסה לארגן התנגדות למהפכנים אך ללא הצלחה. לאחר המפכה קוטפוב חזר ליחידתו בחזית. בקיץ 1917 יחידתו הצטיינה במתקפת יוני וקוטפוב היה צריך לקבל עיטור אך ההענקה לא בוצעה עקב שינויי השלטון.

מלחמת האזרחים ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1917 קוטפוב עזב את יחידתו, נסע לדון וב-24 בדצמבר 1917 התנדב לצבא המתנדבים. במהלך סוף 1917 - תחילת 1918 קוטפוב היה מפקד חיל מצב בעיר טגנרוג ופיקד על הגנת העיר מפני מתקפת הצבא האדום. קוטפוב השתתף במסע קובאן הראשון של צבא המתנדבים כמפקד פלוגת קצינים, בהמשך היה מפקד רגימנט (לאחר שקודמו בתפקיד נהרג בקרב). בראש יחידה זו קוטפוב השתתף במסע קובאן השני ולאחר מותו של הגנרל סרגיי מרקוב קודם לתפקיד מפקד חטיבה.

לאחר ההשתלטות על נובורוסייסק, קוטפוב מונה למושל האזור. ב-12 בנובמבר 1918 הוא קודם לדרגת גנרל-מאיור. בהיותו מושל האזור היה ידוע במדיניות קשוחה של משמעת וסדר. במהלך מתקפת צבא המתנדבים על מוסקבה הגיע עם יחידתו עד לפרברי אוריול. במהלך הנסיגה קוטפוב הצליח לשמור על רוב כוחות העלית וריכז אותם באזור נובורוסייסק. במרץ 1920 היחידות פונו לחצי האי קרים וקוטפוב מונה למפקד אוגדה. לאחר חלוקת היחידות שרוכזו באזור ל-2 ארמיות, קוטפוב מונה למפקד הארמייה ה-1.

גולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פינוי הכוחות מחצי האי קרים, קוטפוב מונה למפקד אוגדה ה-1 במחנה בגליפולי בו רוכזו יחידות הצבא הלבן שפונו. ב-20 בנובמבר 1920 הוא קודם לדרגת גנרל בחיל הרגלים על ידי פיוטר וראנגל. קוטפוב שמר בקפדנות על המשמעת במחנה ואף אישר מספר הוצאות להורג נגד מפירי סדר. דרישותיו למשמעת קשוחה הביאו לגל מתנגדים ובמיוחד מצד פאבל מיליוקוב.

בסוף 1921 קוטפוב עבר לבולגריה וב-15 במאי גורש מהמדינה והגיע לממלכת יוגוסלביה. ב-8 בנובמבר 1922 מונה לעוזר מפקד העליון של הצבא הלבן ובמרץ 1924 עם העברתו לפריז השתחרר משרות צבאי.

קוטפוב תמך בפעילות אקטיבית נגד שלטונות ברית המועצות ויצירת קשר עם ארגונים מחתרתיים בשטחה. לאחר מות פיוטר וראנגל קוטפוב מונה ליו"ר ה"ארגון של יוצאי כוחות המזוינים הרוסים". בהיותו בראש הארגון קוטפוב תמך בפעילות טרור בתוך ברית המועצות. בשנת 1927 אורגן פיצוץ בבניין מועדון המפלגה בלנינגרד ובוצע מיקוש של מעונות עובדי נ.ק.וו.ד במוסקבה.

ב-26 בינואר 1930 קוטפוב נחטף על ידי סוכנים סובייטים בפריז. בהתאם לעדויות הוא נפטר מהתקף לב זמן קצר לאחר החטיפה ולא הגיע לתחומי ברית המועצות. אולם ישנה גם עדות שהוא הועבר למרסיי לשם הפלגתו לברית המועצות בתוך שטיח ושהוא נחנק למוות. בבית הקברות הרוסי בפריז הוקמה אנדרטה לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קוטפוב בוויקישיתוף