אלכסנדר קמינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלכסנדר קמינסקי
אנדרטת הזיכרון לקמינסקי, לודז'

אלכסנדר קמינסקי (28 בינואר 1903 - 15 במרס 1978) היה מורה, סופר והיסטוריון פולני. במהלך כיבוש פולין על ידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה הנהיג התנגדות תחת שמות צופן. במהלך מלחמת העולם השנייה שירת בארמיה קראיובה והיה העורך הראשי של עיתונו החשאי של הארגון, Biuletyn Informacyjny.[1] לאחר מותו הוכר כ "חסיד אומות העולם" על ידי יד ושם ב-5 במאי 1991.[2]

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Kamienie na szaniec (1943); פורסם גם באנגלית, תחת השם Stones for the Rampart (London, 1945).

Wielka Gra (1942, 1981)

  • Przodownik. Podręcznik dla kierowników oddziałów Zawiszy (cz. 1-2, December 1942, II 1943, III 1944)
  • Zośka i Parasol. Opowieść o niektórych ludziach i niektórych akcjach dwóch batalionów harcerskich
  • Józef Grzesiak "Czarny"

יצירותיו בתקופה שבין שתי מלחמות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Antek Cwaniak (1932)
  • Książka wodza zuchów (1933)
  • Krąg rady (1935)
  • Narodziny dzielności
  • Andrzej Małkowski (1934)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קמינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ George J. Lerski, review of Polish-Jewish Relations during the Second World War by Emmanuel Ringelblum, Joseph Kermish, Shmuel Krakowski, Dafna Allon, Danuta Dabrowska and Dana Keren, in The Catholic Historical Review 65:1 (1979), pg. 98.
  2. ^ אלכסנדר קמינסקי באתר יד ושם (באנגלית)