אלכסנדר קריסטוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלכסנדר קריסטוף
Alexander Kristoff
קריסטוף ב-2020
קריסטוף ב-2020
לידה 5 ביולי 1987 (בן 33)
אוסלו, נורווגיה
גובה 181 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 78 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש
התמחות ספרינט, קלאסיקות
קבוצה נוכחית יו.איי.אי אמירטס
קבוצות עבר קטיושה (2012-2017)
הישגי שיא
גרנד טורס
טור דה פראנס:
3 קטעים (2018, 2014)
מרוצי קטעים:
טור דה פיורדס (2014, 2016)
טור דה נורווגיה (2019)
שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה (2015)
חד-יומיים:
EuropeanChampionJersey(2016).png אליפות אירופה (2017)
MaillotNoruega.PNG אליפות נורווגיה (2011, 2007)
רונדה ון פלנדרן (2015)
מילאנו - סן רמו (2014)
גנט - וולגם (2019)
אסקבורן-פרנקפורט (2014, 2016, 2017, 2018)
ג'י.פי קווסט פראנס (2015)
סייקלאסיק ואטנפול (2014)
סכלדפרייס (2015)
קלאסיקת לונדון-סארי (2017)
גרנד פרי ארגאו-קנטון (2015, 2018, 2019)
מאזן מדליות
מתחרה עבור נורווגיהנורווגיה  נורווגיה
המשחקים האולימפיים
ארד אולימפיאדת לונדון (2012)מרוץ אופני כביש
אליפות אירופה
זהבהרנינג 2017מרוץ אופני כביש
אליפות העולם
כסףברגן 2017מרוץ אופני כביש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
קריסטוף, מנצח את מרוץ הרונדה ון פלנדרן לשנת 2015

אלכסנדר קריסטוףאנגלית: Alexander Kristoff; נולד ב-5 ביולי 1987) הוא רוכב אופני כביש נורווגי בקבוצת יו.איי.אי אמירטס. קריסטוף הוא אחד הרוכבים הנורווגים הבולטים והטובים בעולם, הוא ניצח שניים מתוך חמשת המונומנטים, מילאנו - סן רמו ב-2014 והרונדה ון פלנדרן ב-2015. הוא אלוף אירופה לשנת 2017 וניצח שלושה קטעים בטור דה פראנס, במהדורות של 2014 ו-2018.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת בי.אמ.סי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010, הצטרף קריסטוף לקבוצת בי.אמ.סי מדרג הפרו קונטיננטל. באליפות העולם, סיים במקום ה-69. ב-2011, בי.אמ.סי עלתה לדרג הוורלד טור וקריסטוף לראשונה לגראנד טור כאשר רכב בג'ירו ד'איטליה. התוצאה הטובה ביותר שלו במרוץ הייתה כאשר הגיע למקום השני בקטע השמיני. הוא ניצח את אליפות נורווגיה באופני כביש.

קבוצת קאטיושה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף הצטרף לקבוצת קאטיושה. הוא ניצח את שלב 3א' במרוץ דרידאסז'ה דה פאנה וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה, וסיים שני בקטע ה-12. הוא סיים שלישי באליפות נורווגיה באופני כביש, ושלישי באולימפיאדת לונדון (2012). הוא ניצח את הקטע הרביעי בטור של דנמרק, וניצח את קטגוריית המאיצים.

2013[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף ניצח את שלב 3א' בדרידאסז'ה דה פאנה, וניצח גם את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח שלושה קטעים בטור של נורווגיה, וניצח את השלב החמישי בטור דה סוויס. באליפות נורווגיה, קריסטוף הגיע שני. הוא נבחר לראשונה לטור דה פראנס, וההישג הבכיר שלו היה המקום השני בקטע הראשון. הוא הוסיף ניצחון בקטע השני בטור של פיורדס.

2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף ניצח את הקטע השני בטור של עומאן. וקבע הישג שיא, כאשר ניצח את מרוץ מילאנו - סן רמו. קריסטוף ניצח גם את מרוץ אסקבורן-פרנקפורט. בטור של נורווגיה, ניצח את הקטע הראשון והחמישי בטור של נורווגיה. קריסטוף הוסיף ניצחונות בשלושה קטעים בטור של פיורדס, כאשר ניצח את הקטע ה-2, ה-4, ה-5. הוא השתתף שוב בטור דה פראנס, ואף ניצח את הקטע ה-12 וה-15, וסיים שני בקטגוריית המאיצים. קריסטוף ניצח את הקטע השני והרביעי במרוץ הארקטי של נורווגיה, ואת קלאסיקת ואטנפול בהמבורג. הוא סיים שמיני באליפות העולם בפונפרדה.

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף, במרכז הפודיום של מרוץ סכלדפרייס.

בעונת 2015, קריסטוף הציג את אחת מעונות השיא שלו. הוא ניצח שלושה קטעים בטור של קטר, ואת קטגוריית המאיצים. קריסטוף הוסיף ניצחון בקטע השלישי בטור של עומאן, סיים שני במרוץ הקורן - בריסל - קורן. הוא סיים שני במילאנו - סן רמו, רביעי במרוץ E3 בינקבנק קלאסיק, ותשיעי במרוץ גנט - וולגם. באפריל, קריסטוף רשם את אחד מההישגים הגדולים בקריירה שלו כאשר ניצח את מרוץ הרונדה ון פלנדרן. הוא הוסיף ניצחון ראשון גם במרוץ סכלדפרייס. הוא סיים עשירי במרוץ פריז - רובה וניצח את שלושת הימים של ברוז'-דה פאנה. הוא ניצח שני קטעים בטור של פיורדס ובטור של נורווגיה. הוא ניצח את המרוץ החד יומי, ג'יפי דו קאנטון. ואת הקטע השביעי בטור דה סוויס. בטור דה פראנס, הוא סיים שלישי בקטעים 15 ו-21. הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ הארקטי של נורווגיה, וניצח את גראנד פרי דה פלואה. באליפות העולם, סיים במקום הרביעי.

2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף פתח את העונה עם שלושה ניצחונות בקטעים בטור של קטר, הוא סיים שני בדירוג הכללי וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח שני קטעים בטור של עומאן. הוא ניצח את הקטע הראשון בדרידאסז'ה דה פאנה, וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח את מרוץ אסקבורן-פרנקפורט, ואת הקטע השביעי בטור של קליפורניה. הוא סיים שני באליפות נורווגיה באופני כביש, וסיים שני בקטע ה-14, וה-16 בטור דה פראנס. הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ הארקטי של נורווגיה, והוסיף שלושה ניצחונות בקטעים בטור של פיורדס, ואת הדירוג הכללי ואת דירוג המאיצים. הוא סיים שביעי באליפות העולם בדוחה.

2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף ב-2017

הוא ניצח את הקטע הראשון במרוץ אטואל דה בסז', והוסיף ניצחונות בשלושה קטעים שונים בטור של עומאן, בנוסף לכך, ניצח את דירוג המאיצים. הוא סיים רביעי במילאנו - סן רמו, ניצח את הקטע השני בדרידאסז'ה דה פאנה וניצח את קטגוריית המאיצים. הוא ניצח את מרוץ אסקבורן פרנקפורט, בטור דה פראנס, ההישג הבכיר שלו היה מקום שני בקטע ה-4. הוא ניצח את קלאסיקת לונדון - סארי, ואת אליפות אירופה. הוא ניצח את הקטע השני במרוץ הארקטי של נורווגיה. הוא זכה במדליית הכסף באליפות העולם שנערכה ברגן, לאחר שהפסיד לפטר סאגאן בספרינט.

יו. איי.אי אמיירטס (2018 - היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף במדי אלוף אירופה, 2018

לאחר שש שנים במדים של קטיושה, הצטרף קריסטוף לקבוצת יו.איי.אי אמירטס[1]. קריסטוף ניצח את הקטע השישי בטור של עומאן, ואת הקטע הראשון בטור של אבו דאבי. הוא סיים רביעי במילאנו סן רמו, וניצח את מרוץ אסקבורן - פרנקפורט. קריסטוף ניצח את מרוץ ג'יפי דו קאנטון, בטור דה פראנס, ניצח את השלב האחרון והמסורתי בשאנז אליזה.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסטוף ניצח את הקטע הראשון בטור של עומאן, ואת מרוץ גנט - וולגם. הוא ניצח את השלב החמישי בטור של נורווגיה ובעקבות כך גם את המרוץ כולו ואת דירוג המאיצים, הוא ניצח את מרוץ ג'יפי דו קאנטון. ובטור דה פראנס ההישג הבכיר שלו היה מקום שני בקטע הרביעי. הוא ניצח את הקטע השני בטור של גרמניה וסיים שני בדירוג המאיצים. קריסטוף התחרה בטור של סלובקיה, וניצח את החלק הראשון של קטע 1 במרוץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר קריסטוף בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]