אלכסנדר שוויינטוכובסקי
.jpg) | |
| אלכסנדר שוויינטוכובסקי ב-1900 | |
| לידה |
18 בינואר 1849 סטוצ'ק לוקובסקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1938 (בגיל 89) גולוטצ'יזנה, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| שם עט |
ולדיסלב אוקונסקי |
| שפות היצירה |
פולנית |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
אַלֶכְּסַנְדֶר שְׁוְיֶנְטוֹכוֹבְסְקִי (בפולנית: Aleksander Świętochowski; 18 בינואר 1849 – 25 באפריל 1938) היה סופר, מחנך ופילוסוף פולני מהתקופה הפוזיטיביסטית (אנ') שלאחר מרד ינואר 1863.
הוא נתפס כנביא של הפוזיטיביזם הפולני (אנ'), שהפיץ בעיתונות ורשה את בשורת החקירה המדעית, חינוך, פיתוח כלכלי (אנ'), ושוויון זכויות לכולם, ללא קשר למגדר, מעמד, מוצא אתני או אמונה. אולם החזון שלו היה בעל ראייה מעודנת, שלקח בחשבון את החסרונות של טבע האדם (אנ'); כמו הרברט ג'ורג' ולס, הוא דגל בכך שהכוח בחברה יופעל על ידי הנאורים ביותר מבין חבריה.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוויינטוכובסקי היה עיתונאי, מבקר ספרות, היסטוריון ופילוסוף – מייסד והאידאולוג המוביל של הפוזיטיביזם הפולני.[1] ב-1871 פרסם ב-"Przegląd Tygodniowy" ("הסקירה השבועית") מאמר תוכניתי מפורסם של הפוזיטיביסטים הפולנים, "My i wy" ("אנחנו ואתה").
שוויינטוכובסקי עבד עם כתבי עת רבים, כולל "הסקירה השבועית" (1870–1878) בשנים 1876–1878 כעורך שותף. בשנים 1878–1879 הוא ערך את היומון "Nowiny" ("חדשות");[1] כאשר בשנת 1882 הוא נקנה על ידי איש הכספים סטניסלב קרוננברג (אנ'). בעליו החדש, כביכול בהמלצתו של שוויינטוכובסקי, הפקיד את העריכה בידי בולסלב פרוס.
בשנים 1881–1902 ערך ופרסם שוויינטוכובסקי את "Prawda" (האמת), אותה ייסד.[1]
בשנת 1881 הוא איבד את בנו הקטן. כיוון שלא הצליח להתאושש מהאובדן, הוא יצא למסע לאיטליה בעצת ד"ר טיטוס חלובינסקי (אנ') באמצע פברואר 1882. הוא נזכר ב"Pamiętnik" ("זיכרונות") שלו:
במהלך המסע בן החודשיים שלי, [ולדיסלב] סמולנסקי מילא את מקומי בעריכת Prawda; ובכתיבת מאמרי דעה - [בולסלב] פרוס, שאיתו, לאחר דעיכת זיכרון ההתכתשויות הפולמוסיות [שלנו] מתקופת "העיתונות הצעירה", חלקתי אהדה הדדית מחודשת.
בשנת 1905 שוויינטוכובסקי הקים, ולאחר מכן הוביל, את ה-"Stronnictwo Postępowo-Demokratyczne" ("המפלגה הפרוגרסיבית-דמוקרטית"), שאחרי 1918 הייתה בת-ברית במקצת עם מפלגת הדמוקרטיה הלאומית (אנ').[1] הוא שיתף פעולה עם הדמוקרטים-הלאומיים בהתנגדות לסוציאליזם, אך הלאומיות והגזענות שלהם היו זרים לו, והדמוקרטים-הלאומיים מעולם לא התייחסו אליו כאחד משלהם.
שוויינטוכובסקי ייסד והיה נשיא של ה-"Towarzystwo Kultury Polskiej" ("החברה לתרבות הפולנית", 1906–1913) ועורך ומוציא לאור של כתב העת שלה, "Kultura Polska" ("תרבות פולנית").[1]
מ-1912 ועד מותו ב-1938, שוויינטוכובסקי התגורר בגולוטצ'יזנה (אנ'), כפר 67 קילומטרים צפונית לוורשה, שם יצר קשרים אינטלקטואליים ואישיים אינטימיים עם אלכסנדרה בונקובסקה (Aleksandra Bąkowska). בשנת 1909 הוא היווה השראה ליצירת בית ספר לכלכלת בית לבנות הכפר בגולטוצ'יזנה, שהוקם על ידי בונקובסקה; ושלוש שנים מאוחר יותר, בית ספר לחקלאות לבנים, בשם "ברטנה" (Bratne – אחווה). הוא ראה במוסדות אלה את ההישג הגדול ביותר שלו בתחום החינוך.
שוויינטוכובסקי נפטר בגולוטצ'יזנה ב-25 באפריל 1938 ונקבר בבית הקברות בסונסק (אנ'), ליד צ'חאנוב.
בנו רישארד שוויינטוכובסקי (Ryszard Świętochowski) (ורשה, 17 באוקטובר 1882 – 1941, אושוויץ) היה מהנדס, עיתונאי ופוליטיקאי שתמך בוולדיסלב שיקורסקי, ופרסם מאמרים רבים בתחום הפיזיקה; הוא נרצח במחנה הריכוז אושוויץ.
דעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתור האידאולוג המוביל והפרשן של התנועה הפילוסופית והתרבותית הפולנית של המאה ה-19 המאוחרת, הידועה בשם "הפוזיטיביזם הפולני" (אנ'), שוויינטוכובסקי היה מבקר בלתי מתפשר של מסורות מיושנות ואובסקורנטיזם (אנ'),[א] והיה הדובר לטיפוח ידע והשכלה.[1]
השלמה למדענות אופטימית זו היו הרהוריו על מגבלותיו של טבע האדם (אנ') ("Dumania pesymisty" ["הרהורים של פסימי"], "Przegląd Tygodniowy" [הסקירה השבועית], 1876), שהובילו אותו להנגיד בין מנהיגים זקנים חכמים לקולקטיבים חברתיים אנוכיים. במהלך השנים, הדאגה הזו שלו תחזור על עצמה במספר מחזות וסיפורים.[1]
יחסו ליהודים עבר שינויים בחייו. תחילה בסיפורו Chawa Rubin (1879) ובמאמריו (למשל "על זכויות המיעוטים") הגן על היהודים ושאף להטמעה שלהם בחברה הפולנית, אבל בערוב ימיו הוא החל להביע דעות אנטישמיות.[2]
צ'סלב מילוש מתאר אותו: "אדם מבריק, פולמוסן חריף, אפילו אלים, נגד השמרנים, שהואשם על ידי יריביו בהתנשאות... הוא ערך את כתב העת "אמת" (Prawda), וחתם על מאמריו "שליח האמת".
כסופר יצירתי [כתב מילוש], לא ניתן להעניק לו מעמד גבוה במיוחד. הוא נראה אפילו בימיו אינטלקטואלי יתר על המידה; והמחזות שלו, למשל, אינם אלא [פירוטכניקה] קרה של דיאלוגים. בין יצירותיו, אחת החשובות ביותר היא שני הכרכים של [קיצור תולדות איכרי פולין].
אף על פי שיצירותיו הספרותיות לא עמדו במבחן הזמן ואינן נמנות עם היצירות האמנותיות החיות של הספרות הפולנית, הוא יישאר בתרבות הפולנית האישיות שגילמה באופן מלא את האידיאלים של התקופה, האקטיביסט והעיתונאי המייצג ביותר של התקופה, "האפיפיור של הפרוגרסיביזם של ורשה", מתנגד בלתי נלאה לאמונות תפלות וטיפשות, וחושף צביעות פטריוטית ודתית.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Wolter (וולטר), 1878.
- O prawach człowieka i obywatela (על זכויות האדם והאזרח), 1907.
- Utopie w rozwoju historycznym (אוטופיות בהתפתחות היסטורית), 1910.
- Historia chłopów polskich w zarysie (היסטוריה קצרה של איכרי פולין), 2 vols., 1925–28.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי אלכסנדר שוויינטוכובסקי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ הנוהג האנטי-אינטלקטואלי של הצגת מידע באופן מכוון ולא מדויק המגביל חקירה והבנה נוספת של נושא. אובסקורנטיזם הוגדר כהתנגדות להפצת ידע וככתיבה המאופיינת בערפול מכוון.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 7 "Świętochowski, Aleksander," Encyklopedia Powszechna PWN (PWN Universal Encyclopedia), vol. 4, p. 393
- ↑ הערך שְׁוְיֶנְטוֹכוֹבְסְקִי, אַלֶכְּסַנְדֶר באנציקלופדיה העברית, טור 574 בכרך ל'
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|