אלכס הונולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכס הונולד
אלכס הונולד בפסטיבל הסרטים טרנטו
אלכס הונולד בפסטיבל הסרטים טרנטו
לידה 17 באוגוסט 1985 (בן 34)
סקרמנטו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
www.alexhonnold.com
ספורט
ענף ספורט טיפוס מצוקים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלכס הונולד (נולד ב-17 באוגוסט 1985) הוא מטפס מצוקים אמריקני הידוע בעיקר בטיפוס מצוקים בסגנון סולו החופשי, כלומר ללא ציוד, עזרים, או אמצעי אבטחה.

הוא האדם הראשון והיחיד שטיפס סולו חופשי על מצוק אל קפיטן בפארק הלאומי יוסמיטי.[1] הסרט "סולו חופשי" מ-2018, שתיעד את הטיפוס, זכה בפרס BAFTA ופרס האוסקר לסרט תיעודי. סונולד גם ביצע את העלייה המהירה ביותר של "שלושת הכתרים" של יוסמיטי - טיפוס של 18 שעות, 50 דקות של הר ווטקינס, "The Nose", והצד הצפון-מערבי של החצי כיפה (אנ').[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונולד נולד בסקרמנטו, קליפורניה, בנו של מורה בקולג' דירדרה וולוניק וצ'ארלס פורסט הוננולד.[3] הוא ממוצא פולני.[4] הוא התחיל לטפס באולם טיפוס בגיל 5, ובגיל 10 היה מטפס "פעמים רבות בשבוע" .[5] הוא השתתף באליפויות נוער לאומיות ובינלאומיות רבים מטפסים באליפות כנער.

"אף פעם לא הייתי מטפס גרוע [כילד], אבל גם לא הייתי מטפס גדול", הוא אומר. "היו הרבה מטפסים אחרים שהיו הרבה, הרבה יותר חזקים ממני, שהתחילו בתור ילדים והיו חזקים בצורה מטורפת באופן מיידי, כאילו יש להם כישרון טבעי. זה לא היה אני. אני פשוט אהבתי לטפס, ואני מטפס כל הזמן מאז, אז באופן טבעי השתפרתי, אבל אף פעם לא הייתי מוכשר."[6] בראיון אחר אמר: "אז יש את הבחור הזה כריס שארמה (אנ') שהוא בעצם המטפס המפורסם ביותר בעולם ב-20 השנים האחרונות, והוא היה אחד הגיבורי ילדות שלי. כשכריס היה בן 15 או 16 הוא עשה את המסלול הקשה ביותר באמריקה, מסלול שנקרא "Necessary Evil". ניסיתי את המסלול כמה פעמים שונות במהלך השנים ואף פעם לא ממש הצלחתי, אז אני בעצם כבר מטפס במשך 20 שנה ודי התאמצתי. התאמנתי ועדיין לא הצלחתי לטפס את המסלול הזה. אני לא מספיק מוכשר מבחינה פיזית. לכריס שארמה יש אצבעות חזקות להפליא והוא מוכשר פיזית - הוא מאוד חזק".[7]

לאחר שסיים את תיכון בשנת 2003, הוא נרשם באוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, כדי ללימודי הנדסה אזרחית. במהלך שנת הלימודים הראשונה שלו, הוריו התגרשו, סבו מצד אמו נפטר ווהונולד הפסיק ללכת לרוב השיעורים והיה הולך לפארק ומטפס סלעים לבדו. הוא תיאר את התקופה כ"מתועבת... לא גרתי במעונות. היה לנו חבר משפחה שהרשה לי לשכור את דירת שני החדרים שלו בעיר. בשנה שלי בברקלי לא פגשתי אף אחד. לא דיברתי עם אף אחד ".[8] בראיון אחר אמר "אנשים שואלים אותי איך התחלתי עם סולו חופשי. אבל אני לא חושב שהם מאמינים לי כשאני נותן תשובה כנה. האמת היא שכשהתחלתי לטפס בחוץ, הייתי ביישן מכדי לגשת למטפסים אחרים ולשאול אם הם רוצים לטפס איתי."[7]

הונולד נשר מהלימודים בברקלי ובילה זמן מה בבית אמו, כשהוא נוסע ברחבי קליפורניה כדי לטפס. "הייתי עם המיניוואן הישן של אמא שלי, וזה היה הבסיס שלי. הייתי משתמש בו כדי לנסוע לפארק הלאומי עץ יהושע כדי לטפס או לנסוע ללוס אנג'לס כדי לראות את החברה שלי. הרסתי את הוואן הזה די מהר; יום אחד הוא פשוט מת, ובשנה הבאה חייתי על האופניים ובאוהל ".[9]

הוא הגיע לתודעה הציבורית אחרי שטיפוס הסולו שלו ב-2012 של הצד הצפון-מערבי של החצי כיפה הוצג בסרט של הנשיונל ג'יאוגרפיק "לבד על הקיר"[10] וראיון שנערך לאחר מכן בתוכנית 60 דקות.[11]

בחודש נובמבר 2011, הונולד והאנס פלורין החמיצו את שבירת השיא לטיפוס מסלול The Nose על אל קפיטן ב-45 שניות עם זמן של 2:37.[12] ב-17 ביוני 2012, השניים הציבו שיא חדש של 2:23:46 (או 2:23:51[13]) על אותו מסלול.[14][15]

בחודש נובמבר 2014, הודיעה חברת Clif Bar כי לא תמשיך לתת חסות להונולד וארבעה מטפסים אחרים, בעיקר סולנים חופשיים. "הגענו למסקנה שצורות הספורט האלה מותחות את הגבול ונוטלות את מרכיב הסיכון למקום שבו אנחנו כחברה כבר לא מוכנים ללכת", כתבה החברה במכתב פתוח.[5][16]

ב-3 ביוני 2017, הונולד עשה את הטיפוס סולו חופשי הראשון של קפיטן, מסלול של 883 מטר ב-3 שעות ו-56 דקות.[17] ההישג, שתואר כ"אחד ההישגים האתלטיים הגדולים מכל סוג שהוא, אי פעם"[18] תועד על ידי המטפס והצלם ג'ימי צ'ין ויוצרת הסרטים התיעודיים א. צ'אי וסארליי, בסרט התיעודי "סולו חופשי",[19] שזכה בין שאר הפרסים בפרס האוסקר עבור התיעוד התיעודי הטוב ביותר (2018).[20]

ב-6 ביוני 2018, הונולד וטומי קולדוול שברו את שיא המהירות לטיפוס מסלול The Nose באל קפיטן ביוסמיטי. הם השלימו את מסלול של כ-915 מטר ב-1:58:07, והיו למטפסים הראשונים שמשלמים את המסלול בתוך פחות משעתיים.[21]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הונולד חי בוואן כבר למעלה מעשור. "אני לא חושב ש'חיים בוואן' מושכים במיוחד", הוא אומר. "זה לא שאני אוהב לחיות במכונית, אבל אני אוהב לחיות בכל המקומות האלה. אני אוהב להיות ביוסמיטי; אני אוהב להיות בעיקרון בכל מקום שבו מזג האוויר טוב; אני אוהב להיות מסוגל לעקוב אחר תנאים מזג אוויר טובים. ולהיות נוח יחסית כמו שאני עושה את זה. וכך די הרבה מחייב לחיות במכונית. . .[22] הוואן שבו הוא מתגורר מותאם אישית עם מטבחון וארונות.[5]

הונולד קנה בית באזור לאס וגאס בשנת 2017. הונולד הוא צמחוני, אינו שותה אלכוהול, ואינו משתמש בסמים אחרים.[6] הוא קורא נלהב של ספרות קלאסית, ובנושאי איכות הסביבה וכלכלה, והוא מתאר את עצמו בתור אתאיסט מיליטנטי[23] ופמיניסטי.[24]

פילנתרופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012, הוא הקים את קרן הונולד, ארגון ללא כוונת רווח שמתמקד בקידום אנרגיה סולארית בעולם המתפתח.[25] הונולד תורם כשליש מהכנסתו השנתית לארגון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכס הונולד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Synnott, Mark (3 באוקטובר 2018). "Exclusive: Alex Honnold Completes the Most Dangerous Free-Solo Ascent Ever". National Geographic. בדיקה אחרונה ב-17 בדצמבר 2018. 
  2. ^ "Honnold's Biggest, Baddest Solo Yet". Climbing. 15 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2016. 
  3. ^ Glionna, John M. "Rock star rock climber". Las Vegas Review Journal. 
  4. ^ "» Alex Honnold - Interview for Mountain Portal". mountainportal.com. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Duane, Daniel (12 במרץ 2015). "The Heart-Stopping Climbs of Alex Honnold". The New York Times (באנגלית). ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 ביולי 2019. 
  6. ^ 6.0 6.1 Legendary Rock Climber Alex Honnold's Vegetarian Diet (video). Munchies. 7 בדצמבר 2015. האירוע קורה ב-4:20–4:35. בדיקה אחרונה ב-16 באוקטובר 2018. 
  7. ^ 7.0 7.1 Mary Wakefield, ‘If I get an adrenaline rush, something’s gone wrong’: An interview with Free Solo’s Alex Honnold, The Spectator, ‏2019-02-09
  8. ^ Alex Lowther, Less and Less Alone: Alex Honnold, Alpinist, ‏2017-06-28
  9. ^ "To Be the Best Rock Climber Is to Earn As Much As an Orthodontist". Wealthsimple Magazine. 20 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2019. 
  10. ^ Alone on the Wall: Alex Honnold (video). National Geographic. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2019. 
  11. ^ "Climbing without ropes: A series of remarkable feats increases the appeal of a niche sport". The Economist. 8 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-9 ביוני 2017. 
  12. ^ "El Capitan record attempt likey (sic) has to wait". אורכב מ-המקור ב-January 3, 2012. בדיקה אחרונה ב-6 בפברואר 2012. 
  13. ^ "New Nose Record – 2:23:51 (Florine and Honnold)". Mountain Project. אורכב מ-המקור ב-May 31, 2015. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2015. 
  14. ^ Potts, Mary Anne (25 ביוני 2012). "Climbers Alex Honnold and Hans Florine Claim Speed Record on the Nose, El Cap – Interview". National Geographic Exploration & Adventure Blog. בדיקה אחרונה ב-18 במאי 2015. 
  15. ^ Weatherl, Joshua (17 ביוני 2012). "Honnold and Florine Break Nose Speed Record". Alpinist. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2013. 
  16. ^ Branch, John (16 בנובמבר 2014). "A Sponsor Steps Away From the Edge". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2018. 
  17. ^ McCarthy, Tom (4 ביוני 2017). "Rock climber makes historic ropeless ascent of California's El Capitan". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-5 ביוני 2017. 
  18. ^ Duane, Daniel (9 ביוני 2017). "Opinion: El Capitan, My El Capitan". בדיקה אחרונה ב-14 באוקטובר 2018. 
  19. ^ "Exclusive: Climber Completes the Most Dangerous Rope-Free Ascent Ever". 3 ביוני 2017. בדיקה אחרונה ב-22 באוקטובר 2017. 
  20. ^ "The 91st Academy Awards". Academy of Motion Picture Arts and Sciences. בדיקה אחרונה ב-22 בינואר 2019. 
  21. ^ "Alex Honnold and Tommy Caldwell Set Sub-2-Hour Nose Speed Record". Climbing Magazine. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2018. 
  22. ^ An Inside Look at Alex Honnold's Adventure Van (video). Outside. 2 באפריל 2017. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2018. 
  23. ^ "TE Exclusive: Alex Honnold Talks About Why He Does What He Does". TrailsEdge.com. 17 באוקטובר 2011. אורכב מ-המקור ב-January 5, 2012. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2019. 
  24. ^ Alex Honnold, I'm a feminist!, @alexhonnold, ‏2017T7:08
  25. ^ "About – Honnold Foundation". Honnoldfoundation.org. בדיקה אחרונה ב-4 בינואר 2016.