אלמר ורטהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלמר ורטהיימר
Wertheimer Elemér
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 6 באוקטובר 1888
בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 במרץ 1967 (בגיל 78)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלמר ורטהיימרהונגרית: Wertheimer Elemér; בודפשט, 6 באוקטובר 1888[1]ניו יורק, 22 במרץ 1967) היה במאי תיאטרון, מנהל תיאטרון יהודי-הונגרי, יזם בתחום התיאטרון.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמר ורטהיימר נולד במשפחה יהודית. אביו לאיוש ורטהיימר (18601943)[2] החל את דרכו כסוחר, ולאחר מכן הפך לבעל בית קפה ואולמות בידור. בשנת 1886, פתח אביו את האורפיאום הראשון (אולם מוזיקה ובידור) שלו בכיכר Új vásártér (היום כיכר יוחנן פאולוס השני). בשנת 1906, שיתף פעולה עם גזה שטיינהרדט (במקור גולדשטיין) וניהל איתו במשותף את "האורפיאום הבינלאומי" בדרך ראקוצי. ב-1912 קנה עבור בנו אלמר את בניין פאלה דה דאנס (Palais de Dance) ברחוב סֶרֶצֶ'ן (כיום רחוב פאולאי אדה), שמאז ואילך פעל תחת השם "ארמון הבדולח" (Kristálypalota). לימים גם הוא וגם בנו אלמר היו פעילים בחיים הציבוריים של רובע 8 בבודפשט ובחברה קדישא של פשט.[3] אמו של אלמר הייתה אוטיליה רינגר (18621942).[4] סבו יעקב רינגר היה מסעדן, אחר כך הבעלים של "מרחצאות קיראי" ו"המרחצאות הרומיות".

אשתו הייתה ז'ופיה ינקה גורילוביץ' (18881975), אותה נשא ב-10 בפברואר 1926 בבודפשט.[5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלמר ורטהיימר סיים את לימודיו בעיר הולדתו.

  • ב-1912 קיבל לידיו מאביו את ניהול "ארמון הבדולח", אותו הפך ל"תיאטרון רביו" (Revü Színház) ב-1919.[6]
  • מ-1 ביולי 1922 היה מנהל "בימת האי" (Szigeti Szinpad) באי מרגיט, ומ-1923 של "קברט אפולו" (Apolló Kabaré).
  • ב-15 בספטמבר 1925 הוא שכר את תיאטרון שדרת אנדראשי (Andrássy úti Színház).
  • בין השנים 19111941 הפעיל את כל המוסדות האלה במסגרת חברה בע"מ בשם.Wertheimer Orfeum Ltd, אותה הקים יחד עם שלושת אחיו (אליוש, אלדאר, וקארוי ורטהיימר).
  • ב-1929, שכר יחד עם שאנדור מרטון, ינה הלטאי ופאל ברודי, את תיאטרון מרכז העיר
  • בשנת 1932 קנתה השלישייה את התיאטרון ההונגרי, שעד 1938 ניהלו אלמר ורטהיימר ופאל ברודי יחד עם תיאטרון שדרת אנדראשי.[7]

על אף שהיה יהודי הוא יכול היה לשמור על חברותו במועצת המנהלים עד 1943, אך זו הופסקה לחלוטין שנה לאחר מכן (באפריל 1944), כאשר שמו הוסר גם מרשימת מועצת המנהלים של "לשכת השחקנים" בשל מוצאו היהודי.[8]

לאחר מלחמת העולם השנייה מונה למנהל חברת האביזרים מתקנים והריהוט של תיאטראות הונגריה (Színházberendezési Kft). הוא לא הצליח להחזיר לעצמו את השליטה בתיאטראות שניהל בעבר. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הוא ואשתו עברו לגור עם בתם בארצות הברית. בתחילת שנות ה-60 ניתנה לו ההזדמנות להעלות שלוש מחזות של מערכה אחת מאת פרנץ מולנר באחד התיאטראות בברודוויי.[9]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלבום זיכרון לואיזה בלהה. עורך קלמן פורז'ולט. (בודפשט), ועדת הזיכרון לואיזה בלהה, [1927].
  • פיטר מולנר גאל: החוגגים של פשט. הקדמה לתולדות התיאטרון. (בודפשט), הוצאת Helikon, 2001.
  • Új magyar életrajzi lexikon VI. (Z–Z). מסת"ב 963-547-414-8

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3 (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. כרך השלמה. עורכת ראשית אגנש קניירש)
  • Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. IV. kötet (Rabatinszky Mária – Zwischenakt). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. 1931. ( לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. 1931)
  • Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגר הנתונים של המוזאון הספרותי פטפי)
  • Rajnai Edit: Színházfoglaló, 1945 – Egy vállalkozás végjátéka (1997. október 1.) Színház, 30. évfolyam, 10. szám

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 2016/1888. folyószáma alatt".
  2. ^ Wertheimer Lajos gyászjelentése (1943. május 19.) Népszava, 71. évfolyam, 112. szám
  3. ^ Pelle János: Józsefváros zsidó múltja (2. rész) (2016) Valóság, 59. évfolyam, 2. szám
  4. ^ "Szülei házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 171/1884. folyószáma alatt".
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 152/1926. folyószáma alatt".
  6. ^ Népszabadság - Budapest melléklet (1998. szeptember 8.)
  7. ^ Wertheimer Elemér visszavonul a színigazgatástól (1938. május 28.) Esti Ujság, 3. évfolyam, 120. szám
  8. ^ Kiket zártak ki a Színészkamarából a zsidó tagrevízió során? (1944. április 2.) Függetlenség, 12. évfolyam, 75. szám
  9. ^ Esti Hírlap (1961. május 26.) 6. évfolyam, 122. szám