אלן גואה
_f.42a.jpg) | |
| בן או בת זוג |
Debun Khan  |
|---|---|
| ילדים | בודונצ'אר מונקהאג |
  | |
אלן גואה (במונגולית: Алун гуа, משמעו "אלן היפה". גואה או גובה/קאווה פירושם "יופי" במונגולית; אמצע המאה ה-9 – תחילת המאה ה-10) הייתה נסיכת שבט מונגולי ודמות מיתית למחצה מ"ההיסטוריה הסודית של המונגולים". היא זכתה להיות חלק מהמיתולוגיה המונגולית וגם בחלקים ספורים מהסיפורים ההיסטוריים של המונגולים. היא נולדה 11 דורות אחרי הזאב האפור-כחול והאיילה האדומה, ו-11 דורות לפני ג'ינגיס חאן. על פי מקורות ב"היסטוריה הסודית של המונגולים", אלן גואה הייתה בתם של קורילארטאי מרגן (Qorilartai Mergen), שהיה ראש שבט קורי-טומה (אנ'), ואשתו ברגוג'ין גואה, בתם של מרגן ברקודאי (Barqudai Mergen), מנהיג שבט קול ברקוג'ין (Köl Barquǰin) של השפלה.
חמשת בניה מתוארים כאבותיהם של שבטים מונגוליים שונים. (כלומר, נאמר שהדורווד (Dörvöd) (אנ') היו צאצאי גיסה של אלן גואה, דובה סוחור (Duva Sokhor), ומקורותיהם של שבט קורי-טומה (רו') ואוריאנחי (אנ') אינם מוסברים כלל.) היא מופיעה גם בגרסה המרכז-אסייתית של משל חמשת החצים, המכונה במקורות מערביים בשם "הזקן ובניו" (אנ').[1]
ההיסטוריה הסודית של המונגולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריה הסודית מספרת כי שבטה של אלן גואה הגיע במקור מאזור קורי-טומה (רו'), ועבר לבורחאן חלדון כאשר אזורי הציד שלהם גודרו. אלן גואה זוהתה לראשונה על ידי דובה סוחור, ומאוחר יותר נישאה לאחיה של דובה סוחור, דובון מרגן.
חמשת החצים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאלן גואה היו שני בנים (בגוניוטאי (Begünütei) ובלגוניוטאי (Belgünütei)) במהלך חייו של דובון מרגן, ושלושה נוספים (בוקה ח'טאגי (Bukha Khatagi), בוקהאטו-סלג'י (Bukhatu-Salji) ובודונצ'אר מונקהאג) לאחר מות בעלה. דבר זה גרם לשני בניה הגדולים לחשוד ששלושת בניה הצעירים נולדו לאב משרת שבט האוריאנחי.
לשמע על חשדות אלה, זימנה אלן גואה את חמשת בניו לארוחה, נתנה לכל אחד מהם חץ אחד וביקשה מכל אחד מהם לשבור אותו. לאחר מכן היא הכינה צרור של חמישה חצים וביקשה מהם לשבור אותו. לאחר שאף אחד מהם לא הצליח, הראתה להם, למעשה, את כוחה של האחדות: לקח שהואלון דנה בו מאוחר יותר עם בניה.
המבקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההסבר של אלן גואה להולדת שלושת בניה הצעירים הוא ביקורו של אורח, שנכנס דרך פתח גג היורט שלה בכל לילה ועזב בכל בוקר כשהוא זוחל על קרני השמש או הירח "כמו כלב צהוב". היא הגיעה למסקנה שהבנים הצעירים חייבים להיות ילדי גן עדן ולכן לא ראוי להשוות אותם לאנשים רגילים. בניה הגדולים חשדו שמשרת משבט הבאיין של משפחתם הוא כנראה האב. היא יעצה לחמשת בניה שאם ינסו להישאר לבד, הם ישברו כמו חץ בודד. אבל אם הם יישארו כדבוקה כמו צרור חמשת החצים, שום דבר לא יוכל לפגוע בהם. לכן, "מונגולים נילונים" (Nilun) עשויים להיות צאצאיהם של אנשי שבט הבאיין שקיימו יחסי מין עם אלן, סביר יותר שאלן התחתנה בשנית בסתר עם משרת הבאיין וילדה את ה"מונגולים נילונים". בשל ההעדפה, אלן גואה השתמשה בדת כדי לתמרן את בניה, שהם צאצאיו של דובון מרגן, כדי שיאמינו שהמונגולים "נילונים" הלא-חוקיים הם צאצאי האלים. לכן, צאצאי דובון הפכו ל"דילגון" (Dilegun) או "פשוטי העם".[3]
אנדרטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההיסטוריה הסודית מציינת כי שבטה של אלן גואה הגיע ממקום בשם אריג אוסון (Arig usun; מים טהורים), וכמה מחברים מונגוליים מאמינים שהמקום מתייחס לאריג גול כלומר, המחוז המונגולי חובסגול. בשנת 1992 הוקם פסלה, בגובה שלושה מטרים, במפגש עם נהר החוקחו גול (Khökhöö gol) ובמרחק של שנים-עשר קילומטרים ממרכז סום (תת-מחוז) צ'אנדמני-אנדור (אנ').[4][5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Timothy May, "Alan Goa and the arrow parable", The Mongol Empire: A Historical Encyclopedia, ABC-CLIO 2016, vol.2, pp.4-6
- ↑ De Nicola, Bruno (2017). Women in Mongol Iran: the Khātūns, 1206-1335 (PDF). Edinburgh: Edinburgh University Press. p. 150, Plate I. ISBN 978-1474415491.
- ↑ Erich Haenisch, Die Geheime Geschichte der Mongolen, Leipzig 1948, p. 1-3, 6-7 (sections 1-22, 43-50). Eleven generations: Sections 1-7. Nine generations: Sections 43-50. Alan Goa's life: Sections 5-22.
- ↑ M.Nyamaa, Khövsgöl aimgiin lavlakh toli, Ulaanbaatar 2001, p. 16-17
- ↑ G. Tseepil, Hovsgol Aimag Map, no date
| בקרת זהויות |
|
|---|