אלן וורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלן וורן
Allan Warren
וורן בדירתו בלונדון ב-14 בספטמבר 2012
וורן בדירתו בלונדון ב-14 בספטמבר 2012
לידה 26 באוקטובר 1948 (בן 70)
וימבלדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
מקום לימודים בית הספר למשחק Terry's Juveniles ("הגוזלים של טרי")
תחום יצירה צילום דיוקנאות
www.allanwarren.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מייקל אלן וורןאנגלית: Michael Allan Warren; נולד ב-26 באוקטובר 1948 בווימבלדון, לונדון)[1] הוא צלם דיוקנאות, סופר ושחקן לשעבר ממוצא אנגלי. וורן צילם דיוקנאות של מפורסמים רבים בסוף שנות ה-60, בשנות ה-70 ובשנות ה-80, לרבות בני משפחת המלוכה הבריטית, פוליטיקאים בעלי-השפעה ואמנים בתחומי המוזיקה והספרות וכן כמה אישים חשובים בהוליווד באותה תקופה.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

וורן גדל בלונדון שלאחר מלחמת העולם השנייה יחד עם אמו. בילדותו למד בבית הספר למשחק Terry's Juveniles ("הגוזלים של טרי"), במבנה תיאטרון דרורי ליין. באותה תקופה ניגש למבחני בד שונים ובהם קיבל תפקידים במספר הצגות. אחד מאותם תפקידים היה תפקיד ילד מספר בהצגה "The Five O'clock Club" ("מועדון השעה חמש"); בתפקיד זה התחבר עם אנשים שונים בתעשייה, ובהם עם מארק בולאן הצעיר (שהופיע אז בשם הבמה "טובי טיילר", ועתיד להפוך לסולן להקת "טי רקס"), שהעסיק את וורן בהמשך כמנהלו האישי.[2][3][4][5]

קריירת הצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 17 החל וורן את קריירת הצילום שלו, כששיחק במחזה Forty Years On של אלן בנט בכיכובו של ג'ון גילגוד בתיאטרון אפולו (Apollo Theatre) שברובע הווסט אנד.[1] בתקופה זו רכש וורן את מצלמתו הראשון, מיד שנייה, והחל לצלם את עמיתיו השחקנים. עבודתו הגדולה הראשונה הייתה כאשר חברו מיקי דינס ביקש ממנו לתעד את נישואיו לג'ודי גרלנד, אירוע שסימן את תחילת הקריירה של וורן כצלם מקצועי.[6] כשביקר בניו יורק מסיבות אישיות, נבחן למחזמר Minnie's Boys בברודוויי; עם זאת, לבסוף דחה את התפקיד שהוצע לו, כדי לחזור ללונדון ולנסות לבסס את עצמו כצלם מקצועי.

לאחר החלטתו לפתוח בקריירת צילום, החל לצלם דיוקנאות רבים של שחקנים, סופרים, מוזיקאים, פוליטיקאים וחברי משפחת המלוכה הבריטית.[2][7] בתחילת שנות ה-80 החל בפרויקט אישי לצלם את כל דוכסי בריטניה, 26 הדוכסים שאינם שייכים למשפחת המלוכה וארבעת הדוכסים ששייכים אליה.[8] יחד עם אנגוס מונטגו, הדוכס ה-12 ממנצ'סטר, הקים וורן את "קרן הדוכס" (Duke's Trust), ארגון צדקה לילדים נזקקים.[9][10][11]

פרויקטים בתחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 הקים וורן חברת ביגוד בשם "סוויידיש נייבי קלות'ינג" (Swedish Navy Clothing, מילולית: "ביגוד חיל הנחתים השוודי"), בעקבות מפגש שלו עם חיילי חיל הנחתים השוודי, שאותם צילם, ומהם שאב השראה.[12]

בתחילת שנות ה-90 החל וורן לכתוב מחזות. את אחד מהם, The Lady of Phillimore Walk,‏[13] ביים הבמאי הבריטי פרנק דנלופ (Frank Dunlop) והמבקרים השוו אותו למותחן Sleuth מאת אנתוני שאפר (Anthony Shaffer), זוכה פרס טוני למחזה הטוב ביותר. המחזה זכה גם להפקות בארצות הברית.[14]

וורן המציא את ה-Hankybreath (הֵנְקִיבְּרֵת', "מטפחת הנשימה"), מטפחת שניתן לנשום דרכה אוויר מסונן מזיהום אוויר באמצעות מסנן פחמן. המטפחת תוכננה להיות בניחוח שמן אקליפטוס, אך שווקה לבסוף בניחוח פרחים. ההמצאה נובעת מניסיונו של וורן עם אסתמה בלונדון המזוהמת.[15][16][17]

גלריית דיוקנאות שצילם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nobs & Nosh – Eating with the Beautiful People, 1974
  • Confessions of a Society Photographer, 1976
  • The Dukes of Britain, 1986
  • The Lady of Phillimore Walk (play), 1991
  • Dukes, Queens and Other Stories, 1999
  • Strangers in the Buff, August 2007
  • Carpet Dwellers, October 2007
  • Nein Camp, December 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלן וורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Pride Life, No.03 Autumn 2008
  2. ^ 2.0 2.1 The Confessions of a Society Photographer – Allan Warren (Jupiter, London, 1976) ISBN 0-904041-68-9 ISBN 978-0-904041-68-2
  3. ^ "Marc Bolan – The Early Years". Members.cox.net. אורכב מ-המקור ב-16 April 2002. בדיקה אחרונה ב-10 ביוני 2010. 
  4. ^ Paytress, Mark (2006). Bolan: The Rise and Fall of a 20th Century Superstar. Omnibus Press. ISBN 1-84609-147-0. Google books
  5. ^ The Hollywood Reporter, Vol. CCLI, No. 43 Friday, 2 June 1978
  6. ^ Washington Times, November 2012
  7. ^ Nobs & Nosh : Eating with the Beautiful People – Allan Warren (Leslie Frewin, London, 1974) ISBN 0-85632-100-1 ISBN 978-0-85632-100-9
  8. ^ The Spectator, 3 April 1999
  9. ^ Daily Express, 25 March 1988
  10. ^ Marcus Scriven – Splendour and Squalor: The Disgrace and Disintegration of Three Aristocratic Dynasties, Atlantic Books, Limited, 2010 ISBN 978-1-84354-125-7 Google Books
  11. ^ Washington Times November 2012
  12. ^ Strangers in the Buff – Allan Warren
  13. ^ "University of Glasgow". בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2011. 
  14. ^ "Francis Wilson Playhouse, Florida". 
  15. ^ ‏"Inventor Tries to Clear the Air, One Car at a Time", Los Angeles Times, 16 August 1999‏
  16. ^ ‏"The fume-fighting handkerchief that makes good scents", Evening Standard, 15 June 1998‏
  17. ^ ‏Natasha Narayan "Handy 'Hanky' may ease smog effects", Time Out, 17–24 June 1999‏