לדלג לתוכן

אלעד צורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלעד צורי
צורי כמפקד חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל (2024)
צורי כמפקד חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל (2024)
לידה 20 במאי 1982 (בן 42)
בוסתן הגליל, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות מ-אוגוסט 2000
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלעד צורי (נולד ב-20 במאי 1982) הוא קצין צה"ל בדרגת אלוף-משנה המשרת כמפקד חטיבה 7. הוא מעוטר צל"ש אלוף.

צורי נולד במושב בוסתן הגליל. לאחר שהתגייס לצה"ל באוגוסט 2000, עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. היה גנן קק"ש (מפק"צ בהשלמת קציני שריון).

שימש מפקד מחלקה ומפקד פלוגה. פיקד על פלוגה א' בגדוד 82 במהלך מלחמת לבנון השנייה, על לחימתו עוטר בצל"ש אלוף[1]. בשנת 2016 מונה למפקד גדוד 53 בחטיבה 188. בשנים 20172019 פיקד על גדוד 74 באותה החטיבה. בשנת 2019 מונה לראש ענף תכנון אופרטיבי באגף המבצעים. ב-2021 מונה למפקד חטיבת הראל והועלה לדרגת אלוף-משנה. בספטמבר 2022 הוחלט על מינויו למפקד חטיבה 7, תפקיד אליו נכנס ב-13 ביולי 2023[2]. פיקד על חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל ובמבצע חיצי צפון.

מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערב פרוץ מלחמת לבנון השנייה שימש צורי מפקד פלוגה א' בגדוד 82. לאחר חטיפת החיילים בגזרת הלבנון, צוות טנק מפלוגתו של צורי קיבל פקודה לתקוף את נתיב הבריחה של המחבלים. תוך כדי תנועתו עלה הטנק על מטען, וכל חברי הצוות נהרגו. טנק נוסף בפיקודו של צורי נכנס ללבנון - הטנק נע תחת אש, נפגע פעמים מספר מירי נ"ט, אך המשיך לעלות לעמדות ולבצע ירי מדויק ואינטנסיבי לעבר מקורות הירי. בהמשך הלחימה הפלוגה הוכפפה לגדס"ר צנחנים וקיבלה משימה להוביל את הגדוד לכיבוש הכפר מארון א-ראס. בפאתי הכפר נתקל הגדוד במארב נ"ט. מהירי נפגע צורי בפניו ובידו ואיבד את יכולת הראייה שלו לזמן מה. למרות זאת, הוא המשיך לפקד על הטנק ולירות לעבר מקורות האש, ולחלץ אנשי צוות פגועים של טנק הסמוך לו. אלעד צורי התפנה לקבל טיפול רפואי רק לאחר יומיים. על לחימתו הוענק לו צל"ש אלוף מטעם מפקד פיקוד הצפון גדי איזנקוט.

מלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיבה 7 במלחמת חרבות ברזל

ב-7 באוקטובר 2023, עם פרוץ מתקפת הפתע על ישראל, גדודי החטיבה היו פרוסים בגבול לבנון סוריה ובדרום הר חברון. גדוד 77 היה גדוד השריון של אוגדת עזה. צורי קפץ מביתו ולחם בקרבות ה-7 באוקטובר בבארי. במהלך היתקלות עם מחבלים נהרג קצין האג"ם שלו שהיה סמוך אליו. במהלך קרבות הבלימה נהרגו 14 מלוחמי גדוד 77.

לקראת שלב התמרון הקרקעי, הוקם צוות קרב חטיבתי בפיקודו של צורי. הצק"ח בפיקודו היה היחיד שלחם ברציפות במשך למעלה משנה ברצועת עזה,[3] תחילה תחת אוגדה 36 בעזה ובהמשך תחת אוגדה 98 בקרבות רבים. לקראת מבצע חיצי הצפון יצא הצק"ח להתארגנות ורענון, ושבה להילחם בתמרון הקרקעי בלבנון.

הצק"ח בפיקוד צורי הוביל את הפריצה לעיר עזה. בהמשך הוביל את כיבוש בית החולים שיפא והריסת המנהרות במתחם בית החולים. במהלך המבצע חולצו גופותיהן של החטופות נועה מרציאנו ויהודית וייס.

בנובמבר 2023 צק"ח 7 עבר תחת פיקוד אוגדה 98, ולחם במשך ארבעה וחצי חודשים בח'אן יונס, בהם פשטה על מפקדות חמאס, לרבות חמ"ל המודיעין הצבאי של הארגון. הצק"ח השתתף בקרבות ומבצעים רבים בהם מבצע יד זהב לשחרור 2 חטופים, במבצע כתר המערב, בקרב ג'באליה השני בו פגעו במאות מחבלים והחזירו 3 גופות חטופים,[4] מבצע ארנון לשחרור 4 חטופים, קרב שג'אעייה השלישי, ומבצע בחאן יונס לפגיעה במחבלי חמאס וחילוץ 5 גופות חטופים.

באמצע ספטמבר 2024 לאחר כ-10 חודשים של לחימה ממושכת ברצועת עזה, עלה צק"ח 7 תחת אוגדה 98 לצפון ישראל והשתתף בתמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל. הצק"ח הוביל את התמרון יחד עם חטיבת הקומנדו וחטיבת הצנחנים, הצק"ח נלחם והשמיד יעדים של ארגון הטרור חזבאללה במרחבי הכפרים כפר כילא, מרכבא ואל-ח'יאם. לאחר כניסת הפסקת האש המשיך הצק"ח בסריקה והשמדת מטרות אויב במרחב.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורי בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ומוסמך מאוניברסיטת חיפה בביטחון לאומי. הוא מתגורר בבוסתן הגליל[5], נשוי לשני, פיזיותרפיסטית שיקומית[5], ואב לשלושה בנים[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלעד צורי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]