אלעזר הורוויץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אלעזר הלוי איש הורוויץ היה רב ופוסק אוסטרי.

נולד ב-1803 בבוואריה לרבי דוד יהושע השל. ב-1821, בגיל 18, שלחו אביו לפרשבורג ללמוד בישיבתו של רבי משה סופר (החת"ם סופר). ב-1828 התקבל כרב העיר בווינה, תפקיד שמילא עד פטירתו[1]. הוא עשה זאת בהמלצת רבו החת"ם סופר, שלא ראה שום אפשרות להימנע מלהכיר בהיותו של יצחק נח מנהיימר המנהיג הרוחני בפועל ולכן נהג בו בכבוד ושלח רב שמרן שיאזן אותו. ב-1863 הגן הורוויץ על היינריך גרץ כשזה נתבע באשמת כפירה על ידי הכנסייה הקתולית לאחר שדחה את היות פרק נ"ג בספר ישעיה נבואה משיחית. הורוויץ העיד לטובתו בבית-המשפט, בעוד שרוב האורתודוקסים ניהלו נגד גרץ מערכה שערה.

נפטר ב-11 ביוני 1868[1].

ספרו שו"ת "יד אלעזר" נדפס על ידי בניו אחר פטירתו[1].

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "הורוויץ, אלעזר", במהדורת 1901–1906 של ה-Jewish Encyclopedia (באנגלית)