אלפא אמניטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Alpha-amanitin structure.png

אלפא אמניטין או α-אמניטין פפטיד לא ריבוזומלי ומחזורי של שמונה חומצות אמינו. זהו אחד הרעלנים המצויים בפטריות מסוג אמנית Amanita, דוגמת אמנית המוות, והופך אותן לכה רעילות. אלפא אמניטין מצוי גם בפטריית Galerina autumnalis. הLD50 (המינון שקוטל 50% מהאוכלוסייה הנבדקת) של האמניטין הוא כ-0.1 מ"ג/ק"ג.

רעלן זה מסוכן במיוחד בשל השפעותיו המשתהות. הוא תוקף אט אט את הרנ"א פולימראז II שבכבד. מספר השפעות מדווחות תוך 10 שעות; אין זה יוצא דופן שהשפעות ניכרות יקחו עד 24 שעות לאחר הכנסת החומר לגוף. שלשולים ועיוותים הם התסמינים הראשונים, אך אלה עוברים ולאחריהם יש הפוגה מטעה. אז, ביום הרביעי או החמישי, גורם הרעל להשפעות חמורות על הכבד והכליות ומוביל לכשל מערכתי כולל בהם. מוות קורה לאחר כשבוע מכניסת הרעל לגוף.

בסביבות 15% מן הנחשפים לרעל ימותו תוך כעשרה ימים של התקדמות דרך שלב חוסר ההכרה לכשל כלייתי, כשל בכבד, תרדמת כבדית, כשל נשימתי ומוות. המחלימים מחשיפה לרעלן עלולים להישאר עם נזק פרמננטי לכבד. תבחין מוקדם עשוי להיות מטעה, והטיפול הוא בעיקר טיפול תומך אבל כולל מגוון תרופות נגד האמאטוקסינים כגון פניצלין ונגזרות צפלוספורין, והוא יכול להגיע עד להשתלת כבד. השיטה המהימנה ביותר לטיפול בהרעלת אמניטין היא באמצעות שאיבת הקיבה מיד לאחר צריכת הרעל; עם זאת, התחלת התסמינים היא לרוב מאוחרת מדי לאפשרות זו.

רעלן זה בודד לראשונה בשנת 1941 על ידי הכימאי הגרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1927, היינריך אוטו וילנד.