אלפונסינה סטורני
 | |
| לידה |
29 במאי 1892 קפריאסקה, שווייץ  |
|---|---|
| התאבדה |
25 באוקטובר 1938 (בגיל 46) מאר דל פלאטה, ארגנטינה |
| שם לידה |
Alfonsina Carolina Storni |
| מדינה |
ארגנטינה |
| מקום קבורה |
בית הקברות לה צ'קריטה |
| שפות היצירה |
ספרדית |
| סוגה |
שירה |
| זרם ספרותי |
פוסטמודרניזם |
| חתימה |
 |
  | |
אלפונסינה סְטוֹרְנִי (Alfonsina Storni; 22 או 29 במאי 1892 – 25 באוקטובר 1938) הייתה משוררת, מחזאית וכותבת מאמרים ארגנטינאית. נחשבת לאחת המשוררות הלטינו-אמריקאיות החשובות של המאה ה-20. נושאיה העיקריים היו מעמד האישה בחברה הנשלטת על ידי הגברים, האהבה והמוות. זכתה בפרסים הגבוהים ביותר בתחום הספרות בארגנטינה, והייתה בתקופתה מראשי האליטה הספרותית בבואנוס אירס.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלפונסינה סטורני נולדה בעיירה סאלה קפריאסקה (Sala Capriasca) שבקנטון האיטלקי של שווייץ. אביה היה יצרן בירה קטן משווייץ שהיגר לארגנטינה. בארגנטינה פתח אביה בית קפה, שבו אלפונסינה, כנערה, עבדה כמלצרית. האב היה אלכוהוליסט וסבל מהתקפי דיכאון, כך שבית הקפה פשט את הרגל במהרה. אלפונסינה החלה עובדת כעוזרת בחווה חקלאית ומפרנסת ראשית של המשפחה. כאשר נפטר אביה ב-1907 ואמה נישאה לגבר חדש, היא עזבה את הבית והצטרפה ללהקה נודדת של שחקני תיאטרון. כעבור שנה היא נטשה את התיאטרון והחלה בלימודי הוראה, שאותם סיימה והחלה עובדת כמורה בעיר רוסריו. בעיר זו הכירה גבר נשוי, התאהבה בו והרתה לו. כדי למנוע פגיעה בגבר שאהבה, היא עברה לבואנוס איירס ושם גידלה כאם חד-הורית את בנה אלחנדרו אלפונסו. באותה תקופה החלה כותבת את שיריה הראשונים בעיתוני נשים, שירים שכבר בולטת בהם רגישותה הפמיניסטית וביקורתה על תפקיד האשה בחברה. ב-1914 פורסם הסיפור הראשון שלה, ושנתיים לאחר מכן, ב-1916, ספר השירים הראשון. בשנות ה-20 היא התפרסמה כאחת המשוררות החשובות בדרום אמריקה. שיריה והרצאותיה השפיעו על עבודתן של משוררות אחרות שהלכו בדרכיה, כגון דלמירה אגוסטיני (Delmira Agustini) וחואנה דה איברבורו, משוררות מפורסמות מאורוגוואי. סטורני פרסמה גם מאמרים פמיניסטיים, ונודעה במאבקה למען מתן זכות בחירה לנשים. סטורני הייתה המשוררת הראשונה שהתקבלה לחוג הספרותי רב היוקרה "אנקונדה", שם הכירה את הסופר הנודע מאורוגוואי אורסיו קירוגה (Horacio Quiroga). בשנות ה-20 חיברה גם מחזות תיאטרון לילדים שהוצגו. מ-1928 סבלה מהתקפים קשים של דיכאון, וב-1935 חלתה בסרטן השד. כאשר נודע לה שמחלתה סופנית, התאבדה בטביעה בים של מאר דל פלאטה ב-25 אוקטובר 1938.
יצירותיה החשובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שנות הקריירה שלה חלו התפתחויות רבות בכתיבתה של סטורני. מההתחלה הושפעה מעובדת היותה אם חד-הורית, עצמאית ומתפרנסת בעיר הגדולה. דבר לא מקובל בחברה הדרום אמריקאית של תקופתה. על כן, נושא כמעט קבוע בעבודתה הוא מצבה של האישה בחברה לא-שוויונית הנשלטת על ידי גברים, כולל בתחומי האהבה הארוטיקה והמוות. שיריה הראשונים נכתבו בסגנון טרדיציונלי מבחינת החריזה והמקצב לעומת עבודותיה המאוחרות, שם עברה לסגנונות ניסויים הכוללים חרוזים חופשיים או חוסר חריזה. ספרה הראשון שזכה להצלחה היה La Inquietud Del Rosal ("חרדת שיח הוורדים") ב-1916, וזאת על אף שהמשוררת עצמה לא העריכה ספר ביכורים זה. שלושת ספרי השירה הבאים שלה – El dulce daño ("הכאב המתוק") מ-1918, Irremediablemente ("ללא תקנה") מ-1919 ו-Languidez ("חולשה") מ-1920 – הפכו אותה לאחת המפורסמות במשוררות דרום אמריקה בתחילת המאה ה-20. בספרים אלו היא ממשיכה לדון בדיכוי האשה ובמאבק הקיים בקשר גבר-אישה. היא מתייחסת בציניות לקשר הרומנטי בחברה המנוהלת על ידי הגבר, הדורש ארוטיות ומיניות מהאישה אך מצד שני גם דורש בתוליות. ב-1925 פרסמה ספר נוסף – OCRE (צבע אוקר), שבו כבר ניתן לראות התרחקות אינטלקטואלית מעורבת באירוניה וציניות. בשנים 1930 ו-1934 ביקרה סטורני בספרד ונפגשה רבות עם המשורר פדריקו גארסיה לורקה, ובעזרתו חדרה לחוגים האוונגרדיים בספרות הספרדית. בהשפעה זו היא פרסמה ב-1934 את Mundo De Siete Pozos ("עולם שבע הבארות"), שבו ניכר מעבר בולט לסגנון שירה חדש, ניסיוני ומיוחד של חרוזים חופשיים ושפה סוריאליסטית, מקוטעת, דמוית חלום. ספרה האחרון, שיצא לאור לאחר מותה, הוא Mascarilla y Trobol ("מסכה ותלתן"). בספר זה היא עורכת ניסוי בכתיבת שירה ללא חרוזים אך במבנה של סונטה קלאסית. היא מכנה שירה זו כ"אנטי-סונטות הכתובות ברגעים של כמעט איבוד ההכרה". שירים אלו הם באופן בולט מופשטים ובעלי תוכן תמאטי אפל, חרדתי ודמוי חלום.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות ההערכה העצומה וההצלחה שלה זכו יצירותיה, יש המבקרים את העיסוק הרב בנושאים הנחשבים היום לפמיניסטיים. בזמנה גם ביקרו רבות את האירוטיות בשיריה המובאת על ידי אשה. עם כל זאת, אין ספק שעבודותיה הן אמיצות ופורצות דרך בתחום הפמיניזם. בנוסף, שיריה, אף שנכתבו בתקופת מעבר בין מודרניזם ופוסט-מודרניזם בשירה הדרום-אמריקאית, אינם שייכים לאף אחד מזרמים אלו. למרות פרסומה הרב בדרום אמריקה, שיריה תורגמו לשפה אחרת (אנגלית) רק ב-1975, ואז החל גם פרסומה העולמי. פרסום נוסף למשוררת נוצר עם פרסום השיר "אלפונסינה והים" בביצוע זמרים שונים, בהם מרסדס סוסה, חוה אלברשטיין, מתי כספי והפרברים, פבלו רוזנברג ויסמין לוי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלפונסינה סטורני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אלפונסינה סטורני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)