אלפיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במיתולוגיה היוונית, אֶלְפִּיסיוונית עתיקה: ἐλπίς ) היא רוח[1] התקווה, האחרונה ששוחררה מתיבת פנדורה. היא הוצגה כאישה צעירה, בדרך כלל נושאת בידיה פרחים או את קרן השפע.

אלפיס היא ביתה של ניקס אלת הלילה הקדומה, ואמה של Pheme, אלת התהילה.

תיבת פנדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תיבת פנדורה
טטרדרכם מברונזה שנמצא באלכסנדריה מה- 284–285 לספירה

על פי הסיודוס, הטיטאן אפימתאוס היה אחראי על מתן תכונה חיובית לכל חיה. אך כאשר הגיע הזמן לתת לאדם תכונה חיובית - לא נשאר דבר. פרומתאוס, אחיו, הרגיש שכיוון שהאדם עליון לכל החיות האחרות, עליו לקבל מתנה ייחודית. לכן, גנב פרומתאוס את האש מזאוס ומסר אותה לאדם.

זאוס התרגז, ויצר את האישה כעונש לאדם. האלים קראו לה פנדורה (פאן-דורה), שפירושו "מתנת כל האלים". היא קיבלה מהם את מתנותיהם: הפיסטוס עיצב אותה מחימר ונתן לה צורה, אפרודיטה נתנה לה יופי, ואפולו נתן לה כישרון מוזיקלי ואת היכולת לרפא. אחריהם נתן לה זאוס תיבה, אמר לה לא לפתוח אותה לעולם, ונתן לה את הסקרנות.

פרומתאוס הזהיר את אחיו אפימתאוס לא לקבל מתנות מהאלים, אך האחרון לא הקשיב לאחיו, וכשפנדורה הגיעה אליו, הוא התאהב בה והתחתן איתה.

עד אז, המין האנושי חי בעולם מושלם ללא דאגות. אפימתאוס אמר לפנדורה לא לפתוח את התיבה לעולם. אולם, יום אחד, סקרנותה של פנדורה גברה עליה, והיא פתחה את התיבה. במעשה זה שחררה פנדורה את כל האסונות (כדוגמת הדבר, העצב, העוני והפשע) לעולם. פנדורה מיהרה לסגור את התיבה, אך לא רק שלא הועילה כלל בסגירת התיבה, מכיוון שכל האסונות כבר השתחררו ממנה, הסגירה אף הזיקה, מכיוון שכלאה בתוך התיבה את התקווה שהייתה בה. העולם נשאר עגום וקר לתקופה ארוכה, עד שפנדורה פתחה את התיבה בשנית ושחררה את התקווה (אלפיס, ἐλπίς) לעולם. סיפור זה אמור להסביר את המקור לאסונות בעולם ואת המקור לתקווה שבאה חרף האסונות.

בתם של אפימתאוס ופנדורה היא פירה, שהתחתנה עם דאוקליון. שניהם היו היחידים ששרדו את המבול. הם יצרו מחדש את בני האדם מאבנים שזרקו מאחורי גבם.

מקבילתה של אלפיס במיתולוגיה הרומית הייתה ספס.

נקראו על שמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • West, ML Hesiod, Theogony, ed. עם פרולגומות ופרשנות (אוקספורד 1966).
  • West, ML Hesiod, Works and Days, ed. עם פרולגומות ופרשנות (אוקספורד 1978).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ להבדיל מאלה
  2. ^ לפני הגעת "אלפיס" לישראל: סופות שלגים משתקות את יוון וטורקיה - וואלה! חדשות, וואלה!, ‏2022-01-25
  3. ^ הידיעות, סוכנויות (2022-01-25). "הסופה "אלפיס": אלפי נהגים נתקעו בשלג ביוון, באיסטנבול הושבת נמל התעופה". Ynet. נבדק ב-2022-01-25.