אלפרד בריל
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1876 בודפשט |
|---|---|
| פטירה |
1944 (בגיל 67 בערך) קצ'קמט או אושוויץ |
| מדינה |
 הונגריה |
| מקצוע | איש עסקים, איש ספורט |
  | |
אלפרד בריל (בהונגרית: Brüll Alfréd; בודפשט, 10 בדצמבר 1876 – קצ'קמט או אושוויץ 1944) היה תעשיין יהודי-הונגרי, פטרון של הספורט ההונגרי, נשיא או נשיא כבוד של כמה אגודות ספורט בהונגריה. הוא מקורבנות השואה. לא ידוע בוודאות היכן נרצח. על פי מקורות מסוימים בעיר קצ'קמט שבהונגריה, אך סביר יותר שבאושוויץ[1][2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקידו בספורט ההונגרי[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1906 היה בריל עיתונאי ב"עולם הספורט" ההונגרי ומשנת 1908 בעיתון "ספורט לאומי". בהמשך אהבת הספורט שלו הובילה אותו לאגודת מ.ט.ק. בודפשט (בתרגום: חוג האימון הגופני ההונגרי, בודפשט) והפך למנהלה. האגודה הייתה מזוהה במשך שנים רבות עם היהודים. הן כמנהליה הן כמאמניה הן כספורטאיה. אכן מספר לא קטן משחקני קבוצת הכדורגל מ.ט.ק. היו יהודים, ביניהם בלה גוטמן, גיולה מאנדי ובכך רכשה הקבוצה לעצמה מוניטין של "קבוצה יהודית" וסבלה מאנטישמיות בשנות ה-30 וה-40. בשנת 1904 הפך בריל לסגן נשיא הראשון של התאחדות האתלטיקה ההונגרית, ושנתיים לאחר מכן נבחר לנשיא התאחדות השחייה ההונגרית. בשנת 1908, מונה לסגן נשיא ההתאחדות להתעמלות. בינתיים היה פעיל גם בהקמת התאחדות הכדורגל ההונגרית. הוא נבחר לחבר כבוד של ההתאחדות לכדורגל בשנת 1906 ולנשיא התאחדות ההיאבקות ההונגרית שהוקמה בהמשך. פעילותו חצתה את גבולות הספורט ההונגרי ובריל נבחר לנשיא התאחדות ההיאבקות הלא מקצוענית הבינלאומית במהלך אולימפיאדת פריז (1924). כישורי השפה שלו ויכולתו לנאום הפכו אותו לנציג מצוין בקידום הספורט ההונגרי על הבמות הבינלאומיות. כבר בשנות מלחמת העולם הראשונה היה ידוע כאיש הספורט ההונגרי המשמעותי ביותר. הוא היה ממנסחי ומקובעי מערכת כללי התחרות המודרנית בשחייה ובהיאבקות. הוא מונה כחבר ב"מועצה לחינוך גופני", הרשות הממלכתית העליונה לחינוך גופני בהונגריה, כבר בשנת 1912 ומינויו חודש עד שנת 1918. הוא הפך ליו"ר וליו"ר כבוד של 26 אגודות ספורט בהונגריה. בריל הקדיש תשומת לב רבה לענפי ספורט חדשים, בהיותו אחד המנהיגים ההונגריים הראשונים בקידום תחום מרוצי המכוניות ושיט. הוא תמך כספית בספורטאים רבים שלא יחמיצו תחרויות בינלאומיות מחוץ להונגריה מסיבות כלכליות. הוא העניק את התמיכה הגדולה ביותר לאגודת מ.ט.ק. ותרם למועדון 150,000 כתרים לבניית מגרשו ומתקניו.
נשיא ופטרון מועדון מ.ט.ק. בודפשט[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 1905 עד לפירוקו בשנת 1940 היה נשיא ופטרון של מועדון הכדורגל המפואר מ.ט.ק. בודפשט. כחובב ספורט, הוא תרם לעיתים קרובות מהונו הפרטי להצלחה הספורטיבית של המועדון שצבעיו היו כחול-לבן. בשנת 1912 תמך בחידוש מסלולי ומתקני המועדון בכסף. הוא תרם למועדון את המניות שקיבל בתמורה. תחת נשיאותו במשך 35 שנה זכה מועדון הכחול-לבן בחמש עשרה אליפויות של ליגת הכדורגל ההונגרית, תשע פעמים מקום השני ושבע פעמים בגביע הונגריה. הישג חסרי תקדים. בעקבות פרסום החוק היהודי השני, החליטו אלפרד בריל, לאיוש פרייסמן והנריק פודור (נשיא המועדון ועוזריו היהודים) בישיבת הנהלת המועדון שהתקיימה ב־26 ביוני 1940, כי יפרשו לטובת הקבוצה. עם זאת, השחקנים ובעלי עניין אחרים החליטו שלא ימשיכו את הפעילות ללא הנשיא ועמיתיהם. המועדון הכריז על פירוקו המלא.
בריל היגר לשווייץ בשנת 1943, אך לאחר שקיבל מידע כוזב על ביטול רדיפת היהודים, שב להונגריה. הוא נלכד ונרצח על ידי אנשי צלב החץ או נשלח על ידם לאושוויץ.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים MAGYAR ÉLETRAJZI LEXIKON
- הלקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 143. o. Online elérés
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מאמר על אלפרד בריל, הדוד פרדי, אדוני הנשיא (בהונגרית) Rónai Egon: Brüll Alfréd - Frédi bácsi, az Elnök úr, 2014. február 3. (Hozzáférés: 2014. március 26.)
- ^ השואה והכדורגל ההונגרי, מאמר על אלפרד בריל באתר התאחדות הכדורגל ההונגרית (בהונגרית). A holokauszt és a magyar labdarúgás. Magyar Labdarúgó Szövetség, 2014. január 27. (Hozzáférés: 2014. március 25.)