אלפרד גוטוולט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד גוטוולט
אין תמונה חופשית
לידה 4 באוקטובר 1949
ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוגוסט 2015 (בגיל 65)
ברלין, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
מקצוע היסטוריון של הטכנולוגיה, היסטוריון העת החדשה, כותב ספרי עיון, סופר, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלפרד גוֹטוַולטגרמנית: Alfred Gottwaldt;‏ 4 באוקטובר 1949 - 16 באוגוסט 2015) היה היסטוריון גרמני, מומחה להיסטוריה של מסילות ברזל ולהיסטוריה של השואה.

לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתלמיד תיכון הושפע גוטוולט ממשפט אושוויץ השני שנערך בפרנקפורט בשנות השישים ובו היה פריץ באואר התובע. גוטוולט למד באוניברסיטת גתה בפרנקפורט משפטים, מדע המדינה והיסטוריה של העת החדשה.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטוולט היה חוקר תולדות הדויטשה רייכסבאן והתפקיד שמילא מוסד זה במלחמת העולם השנייה ובייחוד בשואה. הוא כתב, ערך והשתתף בכתיבת למעלה מ-100 ספרים ומאמרים. רוב פרסומיו עסקו בשואה ובמלחמת העולם השנייה. יתר מחקריו עסקו בנושאים טכניים הקשורים לרכבות ולמסילות ברזל.

גוטוולט חקר את אופן ההקמה של תשתית הרכבות הגרמנית במלחמת העולם השנייה תחת שר החימוש אלברט שפר. ביוגרפיות שכתב על שר התחבורה במשטר הנאצי יוליוס דורפמילר (אנ') הוכיחו את מעורבות משרד התחבורה ברדיפת היהודים ברייך השלישי בעוד פקידי המשרד מציגים עצמם כמנהלים מנגנון מנהלי טכני א-פוליטי בלבד. גוטוולט קבע שרכבות מלחמה ברייך השלישי יוצרו תוך שימוש בעבודת כפייה, כולל עבודת יהודים ושבויי מלחמה.

גוטוולט חקר את ההיבטים הלוגיסטיים והטכנולוגיים של תפעול הרכבות ושל רשת מסילות הברזל באירופה בתקופת המלחמה. מחקריו ביססו את חקר המשלוחים והעברתם ההמונית של היהודים מגטאות למחנות וממחנות למחנות אחרים בתקופת השואה. מחקרו הבהיר את התפקיד של הרייכסבאן במדיניות האנטי־יהודית, הן לגבי האפליה נגד נוסעים יהודים ברייך והן לגבי תרומת הרייכסבאן לרדיפת היהודים וסיועה בשילוחם מכל אירופה למחנות ההשמדה. כך סייע גוטוולט ליצירת עיצוב מורכב יותר של זכר השואה, ולכלול בזיכרון השואה, בנוסף לתאי הגזים ומחנות ההשמדה שהיו תחת האס-אס, גם את הרכבות שעמדו תחת מנגנוני המדינה הנאצית, על מנגנוני הבירוקרטיה והפקידים האפורים-לכאורה שמאחורי פעילותן (כפי שעשה ראול הילברג במחקרו על השמדת יהודי אירופה). גוטוולט שחזר את תהליך השילוחים מגרמניה על ידי מסמכים ששרדו ממטות הגסטפו בדיסלדורף ובווירצבורג. מסמכים אלה שימשו ראיות במשפט אייכמן ובהליך המשפטי נגד אלברט גנצנמילר (אנ'), תת-שר ממונה על הרייכסבאן.

גוטוולט שחזר את מסלולי רכבות השילוחים, זיהה את נקודות המוצא ותחנות הרכבת ששימשו לכך ואת מחנות האיסוף בהם כונסו היהודים לפני שילוחם. הוא חקר את חייהם של פועלי הרכבות, מהנדסי הרכבות ומנהלי הרייכסבאן ומשרד התחבורה.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הקריירה שלו עבד גוטוולד כעורך דין. בראשית שנות השמונים היה עורך מגזין רכבות ואוצר במוזיאון הגרמני לטכנולוגיה בברלין. הוא הכין תצוגת קבע על מסילות ברזל והעביר לשם כך מוצגים מהמוזיאון לתחבורה בהמבורג. הוא מצא קרון של הרכבת המלכותית של הקייזר וילהלם השני והעביר אותו למוזיאון, וכן מצא בפולין קרון בקר ששימש למשלוח יהודים להשמדה בגנרלגוברנמן בתקופת השואה. ב-2007 הציג תערוכה בשם "רכבות מיוחדות למוות" (“Sonderzüge in den Tod”), תערוכה שהראתה את הזיקה של חברת הרכבות הגרמנית, הרייכסבאן, לנאציזם ואת מעורבותה בשואה.

השפעתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוטוולט יעץ לפרויקט המחקר של יד ושם בנושא השילוחים ("מסילות אל האבדון"). פרויקט זה סוקר את שטחי אירופה הכבושה בידי הגרמנים ומשחזר את שילוחיי ("טרנספורטים") היהודים בשואה. פרויקט זה החל ב-2008 ומטרתו היא להמחיש את פריסתו הגאוגרפית של הפתרון הסופי.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרויקט השילוחים באתר יד ושם