אלפרד דלפ
 | |
| לידה |
15 בספטמבר 1907 מנהיים, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
2 בפברואר 1945 (בגיל 37) כלא פלצנזה, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| השכלה |
|
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
אלפרד פרידריך דלפ (בגרמנית: Alfred Friedrich Delp; 15 בספטמבר 1907 - 2 בפברואר 1945) היה כומר קתולי גרמני, חבר מסדר הישועים. הוא פעל במסגרת חוג קרייזאו נגד המשטר הנאצי. הואשם בפני הפולקסגריכט בבגידה והוצא להורג בידי הנאצים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דלפ נולד במנהיים לאב אוונגלי ולאם קתולית. הוריו נישאו בטקס קתולי מספר שבועות לאחר לידתו ועברו מסיבות כלכליות להתגורר עם הורי אביו בעיירה היטנפלד (Hüttenfeld) השוכנת מזרחית לוורמס. דלפ קיבל מסבתו חינוך אווגלי ובמשפחה שררה מתיחות מסוימת בין שני הזרמים (הקתולי והאוונגלי). דלפ התגורר בהיטנפלד עד שנת 1914. בנעוריו הושפע רבות מתנועת הנוער הקתולית „Bund Neudeutschland“ ובשנת 1921, בעת לימודיו בגימנסיה, התכונן לטקס הקונפירמציה בכנסייה האוונגלית, אולם עקב סכסוך עם הכומר שלו החליט לעבור את הטקס בכנסייה הקתולית.
בשנת 1926, מיד לאחר שסיים לימודיו בגימנסיה בעיר דיבורג (Dieburg), הצטרף דלפ למסדר הישועים. הוא שימש כמחנך ומורה לספורט בבית הספר הישועי בעיר פלדקירך באוסטריה. בעקבות עליית הנאצים לשלטון נאלץ לעזוב את אוסטריה ועבר לגימנסיה פרטית (Kolleg St. Blasien) שהקים מסדר הישועים ביער השחור עבור כ-300 תלמידים גרמנים שנאלצו גם הם לעזוב את אוסטריה. בשנת 1935 פרסם את ספרו הראשון "קיומיות טראגית" ("Tragische Existenzen"). בספר פיתח דלפ את גישתו החברתית, "הומניזם תיאונומי", המבוססת על יסודות סוציאליים נוצריים ונשענת על תורת האקזיסטנציאליזם של הפילוסוף מרטין היידגר.
דלפ השלים את לימודי התאולוגיה והפילוסופיה בולקנבורג (Valkenburg) שבהולנד (1934–1936) ובפרנקפורט (1936–1937). את עבודת הדוקטורט כתב על מרטין היידגר. ב-1937 הוסמך ככומר.
לאחר הסמכתו נמנה עם הכותבים בירחון הקתולי "קולות הזמן" (Stimmen der Zeit). בירחון הסביר את גישתו ששללה דו-קיום בין הקתוליות לנאציזם. לאחר הוצאת הירחון מחוץ לחוק והחרמת מבנה ההוצאה התרכז דלפ משנת 1939 בעיסוקו כמטיף וככומר בקהילת גאורגיוס הקדוש שבשכונת בוגנהאוזן במינכן ונודע בדרשותיו הביקורתיות כלפי המשטר הנאצי. דלפ אף סייע ליהודים נרדפים. בשנת 1941 פגש בברלין את הלמוט ג'יימס פון מולטקה והחליט ב-1942 להצטרף לפעילות בחוג קרייזאו, שניסה לעצב את דמותה של גרמניה, לאחר הדחתו של היטלר והנאצים מן השלטון. דלפ שאף לביסוס המשטר בגרמניה על יסודות נוצריים-קתוליים.
בעקבות כישלון קשר ה-20 ביולי וחשיפת חוג קרייזאו נעצר דלפ בידי הגסטפו ב-28 ביולי במינכן. באוגוסט הועבר לבית הכלא של הגסטפו בברלין ובמחצית החודש נחקר בעינויים, כיוון שביומנו הופיע שמו של קלאוס שנק פון שטאופנברג. אולם, דלפ לא היה מעורב ולא עודכן בהכנות לקשר. הגסטפו הציע לדלפ לצאת לחופשי בתנאי שיפרוש ממסדר הישועים, אולם דלפ סירב. דלפ הועמד לדין ב-9 בינואר 1945 בפני הפולקסגריכט באשמת בגידה והסתרת מידע על הקשר מן השלטונות. הוא הורשע ב-11 בינואר רק בסעיף בגידה ונידון למוות בתלייה. גזר הדין בוצע ב-2 בפברואר בכלא פלצנזה. אפרו פוזר מעל שדה בברלין ופרסום מודעת אבל נאסרה. בשנת 1956 הודפס "בפני המוות" ("Im Angesicht des Todes"), אוסף רשימותיו ומכתביו מן הכלא.
בגלל מותנו, יזכו אחרים בעתיד לחיים טובים ומאושרים יותר.
— אלפרד דלפ בכתביו לאחר מתן גזר דינו
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתי ספר רבים בערים שונות בגרמניה, ביניהן מנהיים, ברלין ודיבורג, וכן מספר מרכזים קהילתיים נקראו על שמו. בעיר דיבורג נקראים גם רחוב וגימנסיה על שמו. הרחוב שבו התגורר והמרכז הקהילתי הקתולי בעיירה היטנפלד נקראו על שמו. בעיר דונאווירט (Donauwörth) מחנה צבאי על שמו. הדואר הגרמני הנפיק בול לזכרו ב-1964.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר על חוג קרייזאו (בגרמנית)
- מרכז אלפרד דלפ במנהיים
- ביוגרפיה, במכון ראול ולנברג (באנגלית)
- ביוגרפיה באתר המוזיאון להיסטוריה גרמנית (בגרמנית)