אלפרד קובלסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלפרד קובלסקי
Alfred Kowalski-Wierusz
לידה 11 באוקטובר 1849
סובאלק, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בפברואר 1915 (בגיל 65)
מינכן, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פובונזקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Czesław Kowalski-Wierusz עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלפרד יאן מקסימיליאן קובלסקיפולנית: Alfred Kowalski נקרא גם Alfred Wierusz-Kowalski ‏; 11 באוקטובר 184916 בפברואר 1915) היה צייר פולני, נציג בית הספר לציור ריאליסטי במינכן, חבר ופרופסור כבוד באקדמיה לאמנויות במינכן (אנ').

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא היה הילד הראשון מנישואיו השניים של תאופיל קובלסקי, נוטריון, ותאופילה לבית סוויארסקה, בתו של מנהל אחוזה. למשפחת קובלסקי האמידה היה בית בסובאלקי ובאחוזה קטנה בדבצ'יצ'נה ליד פיליפוב, שם בילו את חודשי הקיץ. המשפחה עזבה את סובאלקי בשנת 1865, כאשר תאופיל קובלסקי עבר לקאליש כנוטריון. שם המשיך אלפרד את לימודיו בגימנסיה, שם למד רישום אצל סטניסלב ברצ'יקובסקי, בוגר בית הספר לאמנויות יפות, וקזימייז' גורניקי. בשנים 18681871 הוא השתתף בשיעורי הרישום בוורשה, שם למד אצל רפאל הדז'ביץ', אלכסנדר קמינסקי וויצ'ך גרסון.

בשנים 1872–1873 למד באקדמיה לאמנויות יפות בדרזדן. מאמצע אוקטובר 1873 המשיך את לימודיו באקדמיה במינכן בהנהלת אלכסנדר וגנר. [1] הוא גם חייב הרבה ליוזף ברנדט, שבסטודיו שלו השתפר ושם התוודע לציירים פולנים אחרים. במינכן ייסד קובלסקי סטודיו משלו ונשאר שם לצמיתות. הוא זכה במהרה להכרה בקרב סוחרי אמנות מקומיים ולמעמד מצטיין בעולם האמנותי. כהוקרה על מעלותיו, בשנת 1890 הוענק לו תואר פרופסור כבוד של האקדמיה המקומית לאמנויות יפות.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה המוקדמת הוא הושפע בבירור ממקסימיליאן גיירימסקי, אך מאוחר יותר הוא חרג מהתפיסה האמנותית שלו. הצלחה מדהימה בקנה מידה בינלאומי הביאו לו קומפוזיציות נוף קטנות וצבועות במיומנות עם נוף כפרי, שהוצגו בתנאי חורף, והועשרו בייצוגים אקספרסיביים של סוסים ובמוטיב האקזוטי של זאב על רקע נוף קפוא.

ציוריו, המוטבעים עמוק בנושאים המקומיים שלהם, תיארו סצינות ז'אנריות ממקומות קטנים ועיירות, המוצגות לעיתים קרובות בהומור וברמז אירוני, חתונות רבות בקרקוב, יציאה וחזרה מצייד. ומעל לכל אהב לצייר התקפות דרמטיות של זאבים על האנשים שנסעו במזחלותיהם והסוסים מטורפים מפחד. אלה היו יצירות מוצלחות ביותר.

נושאים היסטוריים וצבאיים שיחקו תפקיד מישני ביצירה שלו, יחד עם דיוקנאות שנלקחו באופן ספורדי למדי. בשנת 1903 ערך האמן טיול קצר לצפון אפריקה, בהשראת הנסיעה הופיעו נושאים מזרחיים בעבודתו - נושאים ערבים אקזוטיים (בדואים בבאר, מול המסגד). אולם בהדרגה אומנותו של הצייר נעשתה רדודה יותר, ועבודותיו, המוכרות בעיקר מתערוכות בגרמניה, היו ידועות בפולין בעיקר בזכות רפרודוקציות במגזינים. משנת 1869 הוצגו עבודותיו מעת לעת בזצ'נטה, שם היו לו שתי תערוכות יחיד (1908, 1935).

קובלסקי השתתף בעיקר בתערוכות בינלאומיות, אם כי מלבד ורשה, הוא הציג גם את ציוריו בקרקוב, לבוב ופוזנן. הוא זכה בפרסים ובמדליות במינכן, וינה, ברלין, פריז, סנט לואי ולואיוויל. הוא גם קיבל מדליית זהב בשנת 1904 בתערוכה הלאומית בלבוב. ציוריו נרכשו על ידי הגלריות והמוזיאונים הגדולים באירופה ובאמריקה.

הפופולריות המתמשכת של האמן במשך עשרות שנים גרמה לכך שבסוף חייו הוא יצר יצירות המוניות, כמעט אומנותיות. בסטודיו שלו העסיק ציירים צעירים שיצרו עותקים מיצירותיו המפורסמות ביותר, אותם סיים בעצמו וחתם בשמו. לדברי היסטוריון האמנות הגרמני האנס-פיטר בולהר, האמן כנראה חתם על כמה ציורים בשם בדוי "יאן קונארסקי".

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1878 התחתן עם ידוויגה שימנובסקה, עמה נולדו לו חמישה ילדים. אחד מבניו - צ'סלב - היה צייר, כמו גם בתו יואנה קובלסקה - נכדתו של אלפרד. משפחתו המורחבת כוללת גם את קרול קובלסקי, שהיה בן דודו.

הצייר נפטר ב-16 בפברואר 1915 במינכן. הוא נקבר בבית הקברות המקומי, אך בשנת 1936 הוחזר אפרו לפולין והושם בבית העלמין בפוואצקי בוורשה.[2]

בתקופה שלאחר המלחמה הוצגו עבודותיו של האמן בסוואלקי (1966), (1978) - יחד עם ציוריו של בנו צ'סלב ושל בני משפחה אחרים.

בשנת 1972 נפתחה תערוכת קבע המוקדשת לחייו של האמן וליצירתו במוזיאון המחוזי בסוואלקי.[3]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפרד קובלסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]