אלפרד שרמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אלפרד שרמק (10 ביולי 1917 - 10 בדצמבר 2008)[1] היה כירורג, אורולוג, מנתח כלי דם, פרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון,[2] מנהל מחלקה כירורגית ב' וכירורגית כלי דם[3] בבית החולים רמב"ם, מנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם, מראשוני העוסקים בתחום כירורגיית כלי דם בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרמק נולד ב-1917 לווילהלם ולצ'ציליה (לבית שיוביץ), אח לרודולף[4] בטשין, צ'כיה. שרמק סיים את בחינות הבגרות ב-1936, והתקבל לבית ספר לרפואה בפראג.

פלישת הגרמנים לחבל הסודטים קטעה את לימודי הרפואה שלו, ובשנת 1939 נמלט עם משפחתו למחנה עבודה רוסי בהרי אורל, משם נמלטה המשפחה לסמרקנד במרכז אסיה. עם סיום מלחמת העולם השנייה, שב שרמק ב-1946 לעיר הולדתו טשין ובעזרת המוסד לעלייה ב' הגיע לווינה, שם סיים את לימודי הרפואה. בשנת 1950 קיבל שרמק דיפלומה.

שרמק התחתן עם מונה, ובהמשך נולדה הבת נעמי.

בשנת 1950 עלה שרמק למדינת ישראל, באניה גלילה. שרמק התחיל את עבודתו במחלקה הכירורגית בבית החולים רמב"ם, בהנהלתו של הפרופ' דוד ארליק.[5] תחילה התגורר במחנה העולים כורדני ב', ובהמשך התגוררה משפחתו שנים רבות בחדר קטן בבית החולים.[6]

בשנים 19561957 עסק בפיתוח אנגיוגרפיה, אשר בוצעה על ידי כירורגים, ולא על ידי רנטגנולוגים. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.[7]

שרמק סיים 3 סוגי התמחויות : בכירורגיה כללית, באורולוגיה ובכירורגית כלי-דם.

בפברואר 1965 בוצעה ברמב"ם השתלת כליה מן המת, לראשונה בישראל על ידי הפרופ' דוד ארליק. עוזרו בניתוח היה שרמק. .[8] לאחר מכן, נשלח שרמק לארצות הברית להשתלם בכירורגית כלי דם.

בשנים 19561957 עסק בפיתוח אנגיוגרפיה, אשר בוצעה על ידי כירורגים, ולא על ידי רנטגנולוגים. שרמק פיתח מערכת מאולתרת לבצוע אאורטוגרפיה טרנס לומברית עם מחט ענקית.[7]

במהלך השנים התמנה למנהל מחלקה כירורגית ולפרופסור לכירורגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים מונה שרמק למנהל האגף הכירורגי בבית החולים רמב"ם.

בשנת 2003, בגיל 86, לאחר 53 שנות עבודה בבית החולים רמב"ם, פרש שרמק לגמלאות.

מתלמידיו הרבים : פרופ' עמי ברזילי, פרום' יגאל קם.

שרמק נפטר בשנת 2008. נקבר בבית העלמין כפר יהושע (כפר סמיר)[9] הותיר בת (נעמי רום) ו-3 נכדים (אשתו נפטרה בשנת 2003).

פיתוח מהפכני לניתוח ורידים על ידי שרמק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיה של קרישת דם לאחר ניתוח ורידים, בעיקר בווריד המרכזי, גרמה לעתים לנמק ולצורך בקטיעת גפה. בסוף שנת 1973 שרמק הגה רעיון שנלמד אחר כך בכל העולם. שרמק חיבר עורק קטן שהזרים דם עורקי לאזור המנותח והסירו רק לאחר שהניתוח התאחה והגפה ניצלה מקטיעה.[10]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר "Billiongraves"
  2. ^ הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורטרפואה 27 - תוכנית לימודים
  3. ^ דף הבית בית חולים רמב"ם - היסטוריה
  4. ^ אתר myheritage אלפרד שרמק
  5. ^ דברים לזכרו של פרופ' דוד ארליק מאת תלמידו פרופ' אלפרד שרמק
  6. ^ ילקוט הפרסומים, 556, 16 בספטמבר 1957 עמוד 1406, אלפרד שרמק, מען: חיפה, בת גלים, בי"ח ממשלתי רמב"ם, מספר רישיון 2611
  7. ^ 7.0 7.1 הספד לזכרו של הפרופ' אלפרד שרמק ט' כסלו תש"ס
  8. ^ עמוס כרמליכליית אדם מת - הצילה אשה ממוות, דבר, 1 בפברואר 1966
  9. ^ שרמק אלפרד בית העלמין כפר יהושע, אתר חברה קדישא חיפה
  10. ^ פיתוח מהפכני לניתוח ורידים על ידי שרמק רמב"ם - 70 שנה לרמב"ם - פרק שלישי "שנים של תנופה" 1973-1990