אלקס ריף

אלקס ריף
	אלקס ריף, 2019
לידה	8 בפברואר 1986 (בת 40); צ'רנוביץ, ברית המועצות
מדינה	ישראל
שפות היצירה	עברית
עיסוק	משוררת, אקטיביסטית
מספר ילדים	3

אלקס ריף (נולדה ב-8 בפברואר 1986) היא מנכ"לית עמותת לובי המיליון, משוררת, יזמית ופעילה חברתית ישראלית. ספר שיריה "טפשונת משטרים" זכה בפרס מתנאל ובפרס שרת התרבות.

ב-2015 הייתה שותפה להקמת "הבריגדה התרבותית", שמטרתה הייתה להפוך את הסיפור והתרבות של יוצאי ברית המועצות לחלק מהתרבות הישראלית, ובמסגרתה הייתה שותפה ליצירת סדרה דוקומנטרית "דור 1.5" על עליית שנות ה-90 דרך עיני הילדים.

נבחרה לאחת מ-40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker לשנת 2021.^[1]

ביוגרפיה

ריף נולדה ב-1986 בצ'רנוביץ שבאוקראינה. בשנת 1991 עלתה עם משפחתה לישראל.^[2]

המשפחה התמקמה בנתניה והוריה, שהיו בעלי מקצועות טכניים הועסקו כעובדי קבלן: אמה עבדה כעובדת ניקיון ואביה בחשמל.

ריף למדה בבית הספר טשרניחובסקי, התנדבה במועצת תלמידים ובמד"א, עשתה שנת שירות בקהילה מטעם "עמיתי ברונפמן" ושירתה כקצינה בחיל המודיעין. מגדירה את עצמה כמי שעשתה "כל שביכולתה בילדותה להטמע בתרבות הישראלית ה"צברית"".

לאחר שחרורה למדה לתואר ראשון במדע המדינה ומנהל עסקים ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים במסגרת תוכנית צוערים לשירות המדינה, במסגרתו כתבה תזה בנושא שילוב בין עבודה למשפחה בקרב נשים בכירות בשירות המדינה.^[3] במסגרת התוכנית עבדה במשרד הכלכלה כיועצת בכירה לממונה על התעסוקה, מיכל צוק, בתחום תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות.^[4]

ריף היא בוגרת בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה במגמת תסריטאות ובוגרת תוכנית מנדל למנהיגות בתרבות יהודית, תוכנית 120 – עתודה פוליטית רב תרבותית לשותפות חברתית של מכון שחרית, ומסלול השירה של הליקון.

בגיל 25 החלה להתעניין לראשונה בהיסטוריה של משפחתה ומורשתה וחדלה להתבייש בשפה ובתרבות הוריה וחבריהם. היא מרבה להתראיין ולהעביר הרצאות על סוגיות הרלוונטיות לדוברי רוסית בישראל.^[5] בשנת 2018 העיתון ליידי גלובס בחר בה לאחת מעשרים האקטיביסטיות המשפיעות בישראל.^[6] בשנים האלה הקימה מספר יוזמות, ביחד עם שותפים, הפועלות למען הכרה וקידום המורשת של עולי ברית המועצות.

במאי 2023 השתתפה בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11.^[7]

פעילות חברתית-תרבותית

דור 1.5

ריף ביקשה "לספר את הסיפור שלה" ולפיכך החלה ללמוד תסריטאות בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים. במסגרת עשייתה הקולנועית הבינה שלא מדובר רק בסיפור משפחתה, אלא בסיפור של כל דור הצעירים, ילידי ברית המועצות, שהיגרו לישראל כילדים וכי היא חלק מדור 1.5 (אנ').

ב-2015 הצטרפה לקבוצת "דור 1.5", הפעילה מימי המחאה החברתית בישראל 2011 ומעלה סוגיות חברתיות הקשורות לציבור דוברי הרוסית. בהמשך ביקשה ריף לעסוק בתרבות יוצאי ברית המועצות ומתוך הקבוצה צמחה "הבריגדה התרבותית".^[8]

הבריגדה התרבותית

ב-2015 הקימה ריף ביחד עם ברי רוזנברג את "הבריגדה התרבותית" - תנועה חברתית-תרבותית של בני "דור 1.5" שפעלה להכרת התרבות של עולי ברית המועצות בציבור הרחב, באמצעות פרויקטים תרבותיים בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאירועים פיזיים. הבריגדה פעלה בנושאים מגוונים כגון: מוזיקה, אוכל, יהדות, חגים, קולנוע, טלוויזיה ועוד. בין פעילויות התנועה:

ערבי טוסובקה (הראשונים התקיימו בקפה תמול שלשום בירושלים) - ליין מופעי הגירה אינטימיים בעברית מפיהם של אמנים בני דור 1.5, הכולל הקראת שירה, ספוקן וורד ומוזיקה, בליווי סיפורים אישיים המתארים את חוויות ההגירה והתרבות הברית המועצותית עליה גדלו.^[9]
נוֹבִי גוֹד ישראלי המהווה מסגרת חילונית-ישראלית לחגיגת השנה החדשה ברוח החג שנחוג מתקופת ברית המועצות. הפרויקט נועד לשבור סטיגמות על הקשר בינו לבין הסילבסטר ולעודד דוברי רוסית לארח את חבריהם הצברים בחג.^[10]
מבצע וֵטֵרַן^[11] הנחגג ב-9 למאי, נועד לספר את סיפורי הגבורה של הסבים והסבתות של דור 1.5 שלחמו בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. בשיתוף עם זיכרון בסלון, מתקיימים מפגשים עם וטרנים ביום השואה וביום הניצחון ברחבי הארץ. בנוסף, הוקם אתר אינטרנט הכולל סיפורים אישיים של וטרנים יהודים, מושגים הקשורים למלחמה ועוד.^[12] בעקבות הפעילות, ב-2017 נחקק חוק הקובע את 9 במאי כיום לציון הזיכרון של ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.^[13]
פסטיבל אודסה-תל אביב^[14] ופסטיבל סנט פטרבורג^[15] הם שני פסטיבלי תרבות שהתקיימו בשנים 2018–2019 במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, בית התפוצות, מוזיאון חיפה לאומנות וברחובות ירושלים. אמנים ישראלים יצרו אמנות עכשווית מולטי דיסציפלינרית: מחול, פרפורמנס, מוזיקה, פיסול ועוד ברוח ההיסטוריה העברית, יהודית וברית המועצותית של הערים הסובייטיות.
סיפורי מילה - קמפיין ציבורי לשיתוף סיפורי ברית המילה של צעירים בני דור 1.5, שעברו ברית מילה בהגיעם לישראל בשנות ה-90.^[16]
עונת ההוכחות - פרויקט המבקש לחשוף את העובדה כי כ-350,000 ישראלים דוברי רוסית לא יכולים להתחתן בישראל ובדרך נדרשים לעבור תהליך משפיל של בירור יהדות ברבנות.^[17]

"לובי המיליון"

ב-2020 נמנתה ריף עם המייסדים של העמותה לובי המיליון^[18] ביחד עם יונתן דובוב, ברי רוזנברג, ואדים בלומין, פולה ברקן, בלה אלכסנדרוב ואנה פרוביז. "לובי המליון" היא עמותה א-מפלגתית שפועלת לייצג ולקדם את הצרכים של 1.2 מיליון הישראלים דוברי הרוסית בישראל. העמותה פעלה לצורך עירובם של ישראלים דוברי הרוסית בתהליך קבלת ההחלטות, קידום שוויון זכויות דתיות ואזרחיות וייצוג תרבותי הולם בהמשך לפעילות של הבריגדה הישראלית.^[19]^[20] החזון של "לובי המיליון" הוא שמדינת ישראל תתייחס לישראלים דוברי רוסית כשווים בין שווים. תאפשר להם להתפרנס ולהזדקן בכבוד, להתחתן ולהיקבר כחלק מהעם היהודי וסיפורם יהיה חלק מהישראליות.^[21] כיום ריף משמשת כמנכ"ל העמותה.

סדרות טלוויזיה דוקומנטריות

באפריל 2022 יצאה סדרה דוקומנטרית עליה ריף עבדה כיוצרת ותסריטאית יחד עם רעיה שוסטר ורומן שומנוב על סיפורה של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, דרך עיניהם של "דור אחד וחצי", אלו שנולדו שם, עלו לישראל בהיותם ילדים ובני נוער, וחוו את קשיי הקליטה שלהם ושל משפחתם. לאחר 30 שנות חיים בישראל, וכשהם כבר בוגרים, מתמודדים בני הדור הזה עם שאלת הזהות והשייכות שלהם בארץ כיום, מדברים על האפליה, הגזענות וההתנשאות שחוו, הוויתורים שהם והוריהם נדרשו לעשות כדי להיקלט, ותוהים האם בסופו של דבר השינוי המשמעותי שליווה את חייהם היה כדאי. ריף גם משתתפת בסדרה כאחת הדמויות יחד עם אמה, מירה, בפרקים 2 ו-3.

כתיבה

בשנת 2018 ראה אור בהוצאת פרדס (בעריכת יעל גלוברמן) ספר שיריה הראשון של ריף, "טפשונת משטרים", המסכם בחמישים שירים את חוויות ההגירה שלה מברית המועצות לישראל. הספר זכה בפרס ספר הביכורים של מרכז הספר והספריות בישראל ובפרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם לשנת תשע"ח וריף זכתה בפרס מתנאל למשוררת מבטיחה. ריף מדברת בשיריה על הילדות שלה: על יבגני, הילד הרוסי החדש בגן, על אמא שלה עובדת הקבלן, ועוד.^[22]

בספטמבר 2024 פרסמה ריף את ספר שיריה השני, "בעיר הלידה". הספר מתחקה אחר חוויית הלידה וההפיכה לאם, מתמודד עם אובדן בהתאבדות בתוך המשפחה, וחוזר אל טראומת ההגירה המתמשכת וזהות דו-לשונית.^[23]

בשנת 2025 פרסמה ריף את ספר העיון "יותר יהודי ממך" (הוצאת סלע מאיר), העוסק במעמדם של עולי ברית־המועצות לשעבר בישראל ובמפגש שלהם עם הממסד הדתי והאזרחי. ריף הגדירה את הסיפור כעוסק ב-“1.3 מיליון עולים… שבבריה״מ חשדו בהם שהם יהודים, ואילו כאן חושדים בחלקם שאינם יהודים“. במקביל לספר הושק פודקאסט באותו השם בהגשת ריף ומרדכי אסקין מטעם "לובי המיליון", המרחיב את הדיון הציבורי בסוגיות אלה.^[24]^[25]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלקס ריף בוויקישיתוף

אלקס ריף, ברשת החברתית פייסבוק
אלקס ריף, ברשת החברתית אינסטגרם
אלקס ריף, ברשת החברתית LinkedIn
פרופיל, באתר משכנות שאננים
דף יוצר, גרנטה בעברית, כולל מספר שירים
דף הספר "טפשונת משטרים" באתר הוצאת פרדס, כולל ביקורת של עודד וולקשטיין
אילן ברקוביץ', משורר בשטח | הותך בי כור מה שיכולתי להיות, באתר הארץ, 27 במאי 2019

הערות שוליים

^ אלקס ריף - 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker 2021, באתר themarker, ‏2022-05-25
^ ריף מקפידה לדבר על מעבר משפחתה מאוקראינה לישראל במונח "הגירה" ולא "עלייה"
^ "Women Can Have It All" - מקרי הצלחה בשילוב בין עבודה למשפחה בקרב נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה, באתר public-policy.huji.ac.il
^ אנה זטרברג, "כועסת על עצמי ועל השכנים התימנים שהתנשאו עליי", באתר ynet, 21 בדצמבר 2018
^ אנדרה טבקוף, ‏"הקמפיין הרוסי מביך אותנו - אנחנו חיה פוליטית חדשה", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2019
^ ליידי גלובס מציג: 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018 - אלקס ריף, באתר גלובס
^ סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)
^ "לא הייתה פרנסה": העולים שחזרו לרוסיה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
^ מאשה אברבוך, ועכשיו רוספואטיקה: הגיע תור המהפכה של צעירים דוברי רוסית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2017
^ אתר נובי גוד
^ אתר מבצע וטרן
^ עושים סדר חדש - 05.05.2016 - תכנית מלאה, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 27:58)
^ יום הניצחון על גרמניה הנאצית, באתר הכנסת
^ רחלי ריף, נאמנות בתרבות הרוסית: המעבדה של תל אביב מגיעה לישראל, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2017
^ יעל סגרסקי, ‏מצלמה מהחלל וסרט ביתי: תיעוד נדיר של משפחות בבריה"מ הסובייטית, באתר "Time Out ישראל", 21 בנובמבר 2018
^ "חתכו את כולם בסיטונות": גברים שעברו ברית מילה מאוחרת מדברים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2018
^ מרד הצעירים: "לא מוכנים יותר להוכיח יהדות ברבנות", באתר ynet, 9 בספטמבר 2019
^ אתר לובי המיליון
^ "לא צריך למחוק את התרבות שלנו": הישראלים חוגגים נובי גוד, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 11:46)
^ כרמית ספיר ויץ, ‏"כמה עוד אפשר לספוג עד שנהיה פה שווים בין שווים?", באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2020
^ לובי המליון – הלובי של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית
^ מערכת מוסף שבת, ‏ביכורים איתנו: פיסת רגש, טיפת סבל, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019
^ "בעיר הלידה" ספר שירה מאת אלקס ריף, באתר www.hebrew-writers.org
^ יותר יהודי ממך, באתר סלע מאיר
^ רן פוני, "המדינה שלנו אוהבת עלייה, היא רק לא אוהבת לעזור לעולים להיקלט", באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2025

[1] אלקס ריף - 40/40 הצעירים המבטיחים של מגזין TheMarker 2021, באתר themarker, ‏2022-05-25

[2] ריף מקפידה לדבר על מעבר משפחתה מאוקראינה לישראל במונח "הגירה" ולא "עלייה"

[3] "Women Can Have It All" - מקרי הצלחה בשילוב בין עבודה למשפחה בקרב נשים בתפקידים בכירים בשירות המדינה, באתר public-policy.huji.ac.il

[4] אנה זטרברג, "כועסת על עצמי ועל השכנים התימנים שהתנשאו עליי", באתר ynet, 21 בדצמבר 2018

[5] אנדרה טבקוף, ‏"הקמפיין הרוסי מביך אותנו - אנחנו חיה פוליטית חדשה", באתר גלובס, 14 בספטמבר 2019

[6] ליידי גלובס מציג: 20 האקטיביסטיות המשפיעות בישראל 2018 - אלקס ריף, באתר גלובס

[7] סדרה תיעודית חדשה 📽️ מדורות השבטים | פרק 1 - הסדר יחזור על כנו: שנים 1993 עד 2000, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 54:42)

[8] "לא הייתה פרנסה": העולים שחזרו לרוסיה, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי

[9] מאשה אברבוך, ועכשיו רוספואטיקה: הגיע תור המהפכה של צעירים דוברי רוסית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2017

[10] אתר נובי גוד

[11] אתר מבצע וטרן

[12] עושים סדר חדש - 05.05.2016 - תכנית מלאה, סרטון בערוץ "כאן חינוכית", באתר יוטיוב (אורך: 27:58)

[13] יום הניצחון על גרמניה הנאצית, באתר הכנסת

[14] רחלי ריף, נאמנות בתרבות הרוסית: המעבדה של תל אביב מגיעה לישראל, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2017

[15] יעל סגרסקי, ‏מצלמה מהחלל וסרט ביתי: תיעוד נדיר של משפחות בבריה"מ הסובייטית, באתר "Time Out ישראל", 21 בנובמבר 2018

[16] "חתכו את כולם בסיטונות": גברים שעברו ברית מילה מאוחרת מדברים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2018

[17] מרד הצעירים: "לא מוכנים יותר להוכיח יהדות ברבנות", באתר ynet, 9 בספטמבר 2019

[18] אתר לובי המיליון

[19] "לא צריך למחוק את התרבות שלנו": הישראלים חוגגים נובי גוד, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 11:46)

[20] כרמית ספיר ויץ, ‏"כמה עוד אפשר לספוג עד שנהיה פה שווים בין שווים?", באתר מעריב אונליין, 9 בדצמבר 2020

[21] לובי המליון – הלובי של 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית

[22] מערכת מוסף שבת, ‏ביכורים איתנו: פיסת רגש, טיפת סבל, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019

[23] "בעיר הלידה" ספר שירה מאת אלקס ריף, באתר www.hebrew-writers.org

[24] יותר יהודי ממך, באתר סלע מאיר

[25] רן פוני, "המדינה שלנו אוהבת עלייה, היא רק לא אוהבת לעזור לעולים להיקלט", באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2025

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

רשתות חברתיות	פייסבוק אינסטגרם LinkedIn
בקרת זהויות	NLI: 987007413069305171 PLWABN: 9811571726405606 LCCN: no2019061229 VIAF: 50155707014522410179 WorldCat (עם VIAF): 50155707014522410179