אלק קירקברייד
לידה |
19 באוגוסט 1897 מנספילד, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 22 בנובמבר 1978 (בגיל 81) |
מדינה | הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
מעסיק | משרד החוץ של בריטניה |
תפקיד | |
פרסים והוקרה |
|
אלק סית קירקברייד (באנגלית: Alec Seath Kirkbride; 19 באוגוסט 1897 – 22 בנובמבר 1978) היה איש השירות הקולוניאלי הבריטי ודיפלומט במזרח התיכון במשך כארבעים שנה. מגדולי המומחים של משרד החוץ הבריטי (ה"פוריין אופיס").
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלק סית קירקברייד נולד במדינת אילינוי בארצות הברית בשנת 1897 כבן למשפחה אנגלית. גדל והתחנך במצרים, לשם עקרו הוריו בילדותו. החל את שירותו במזרח התיכון במסגרת חיל ההנדסה של הצבא הבריטי, בימי מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916. נשלח עם לורנס איש ערב לחג'אז להפעיל את האמיר פייסל נגד הטורקים. נכנס עם הצבא הבריטי המנצח לדמשק בשנת 1918.
לאחר סיום המלחמה שירת בממשל הבריטי בעבר הירדן. בשנת 1922 כאשר בריטניה הוציאה את עבר הירדן מתחום המנדט הבריטי על ארץ ישראל וכוננה בו את אמירות עבר הירדן בראשות האמיר עבדאללה נתמנה קירקברייד למזכיר האמירות וסגן הציר הבריטי[1] והיה לראש יועציו של עבדאללה ולידידו האישי.
בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, לאחר הרצחו של מושל מחוז הגליל מטעם ממשלת המנדט הבריטי, לואיס אנדרוס בידי מתנקשים ערבים בנצרת, ב 26 בספטמבר 1937, עבר אלן קירקברייד לארץ ישראל ונתמנה למושל הגליל במקומו של אנדרוס[2]. הערבים ניסו לרצוח גם אותו אך הוא ניצל. במרץ 1939 הוא עבר לעבר הירדן לשמש כנציג בריטניה באמירות[3]. בשנת 1946 זכה לאות הצטיינות על שירותו[4].
בשנת 1946 עם הפיכתה של אמירות עבר הירדן לממלכה עצמאית, נתמנה קירקברייד כציר הבריטי בעבר הירדן[5]. על פי דבריו היה זה קירקברייד שהמליץ לגלאב פאשה לתפוש את המשלטים בלטרון כדרך להכריע את הקרב על ירושלים[6][7]. הוא שימש בתפקיד הציר הבריטי בירדן עד לשנת 1951, עת עבר לכהן כציר הבריטי בלוב ובשנת 1954 עלה לדרגת שגריר. בשנת 1955 פרש אלק קירקברייד לגמלאות משרות החוץ הבריטי ועבר לנהל את בנק-המזרח-התיכון הבריטי. בשנת 1956 פרסם ספר זיכרונות על ניסיונו הממושך במזרח התיכון ובשנת 1976 פרסם ספר על זיכרונותיו מתקופת שירותו בממלכת ירדן בין השנים 1947 ל-1951.
אלק קירקברייד נפטר בשנת 1978.
כמושל הגליל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקירקברייד היה חלק ביוזמה להקמת גדר הצפון, פרי רעיונו של צ'ארלס טגארט, המומחה הבריטי למלחמה בטרור, שהוזעק לארץ ישראל מהודו עם התגברות המאורעות. הגדר נועדה למנוע כניסת כוחות ערביים בלתי סדירים מסוריה ולבנון לעזרת המורדים המקומיים. לאחר היסוסים תמך קירקברייד בהקמת הגדר, שמסלולה המתוכנן עבר לאורך כביש הצפון ועד לכנרת, ודרש כי תוקם גם גדר בין הכנרת לנהר הירמוך. דרישתו זו נתקבלה. הגדר הוקמה בשנת 1938. קירקברייד הציע כי הקמת הגדר תוטל על חברת סולל בונה, מאחר שלדבריו עקב המשבר הכלכלי ביישוב, יקפצו היהודים על המציאה ויציעו לבנות את הגדר במחיר זול. ואכן, חברת סולל בונה היא שהקימה את הגדר.
המאורעות בצפון הארץ החריפו וב-2 באוקטובר 1938, בשעות הערב, בוצע על ידי פורעים ערבים טבח ביהודי טבריה בו נרצחו 19 איש, מהם 11 ילדים. לקירקברייד, בבנין הממשל בנצרת, הגיעה ידיעה מקוטעת באלחוט על דבר האירוע. המושל חש לצאת אישית לטבריה. הוא יצא לדרך כשעה לאחר חצות, בלויית קצין משטרה ומשוריין ובו שלושה חיילים. בדרכם היה עליהם להסיר עשרה מחסומים שהונחו על ידי הפורעים ודרכם מנצרת לטבריה ארכה כשעתיים. בהגיע קירקברייד לטבריה היה זה כבר לאחר הטבח והוא מצא את העיר במצב של תוהו ובוהו.
במלחמתם במורדים הערבים נקטו הבריטים יד קשה. נגזרו עונשי מאסר בהליך מקוצר על קרוב לרבבה של ערבים ואלפים הוחזקו במעצר מנהלי ללא משפט, במחנות צפופים ובתנאים קשים. מתחילת שנת 1938 ועד סוף שנת 1939 נדונו למוות יותר ממאה ערבים והוצאו להורג יותר משלושים. כמושל מחוז הגליל היה על קירקברייד להשתתף בהליך ההוצאות להורג בכלא עכו, להיות נוכח בתליה ולאחר התליה למלא תפקיד של חוקר מקרי מוות, ולבדוק את הגופות לאשר כי הנדונים אכן מתו. תפקיד זה היה למורת רוחו של קירקברייד, הוא ראה בהוצאה להורג מעשה מתועב והתמלא תחושת רחמים הן על הנדון והן על עצמו.
ספרי זכרונותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- A crackle of thorns. Experiences in the Middle East. Publisher: J. Murry, 1956.
- From the wings. Amman memoirs 1947 - 1951. Publisher: Frank Cass, 1976
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנאשם העיקרי בארגון ההסתה לפני ועדת החקירה, דבר, 1 בדצמבר 1929
התנפלות של שוד על סגן, דואר היום, 11 בנובמבר 1931 - ^ מושל הגליל בתפקידו, דבר, 10 באוקטובר 1937
- ^ מינויים, הצופה, 30 במרץ 1939
- ^ אות הצטיינות גבוה לגלוב פחה, המשקיף, 13 ביוני 1946
- ^ קירקברייד - ציר ברבת עמון, הצופה, 13 ביוני 1946
- ^ דומיניק לאפייר ולארי קולינס, "ירושלים, ירושלים" עמ', 356
- ^ הציר הבריטי בעבה"י הוא הקובע, המשקיף, 28 ביוני 1948