אלרואי (ספר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלרואי
Alroy
מאת בנג'מין ד'יזראלי
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
הוצאה
שנת הוצאה 1833
מספר עמודים 208
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת ש. פרידמן
שנת הוצאה 1952
תרגום לעברית אליהו עמיקם
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001872455, 001872456, 001872453, 001872452, 001872450
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אלרואיאנגלית: Alroy) הוא ספר שנכתב על ידי ראש ממשלת בריטניה, בנג'מין ד'יזראלי, ויצא לאור בשנת 1833.

גיבור הספר הוא דוד אלרואי, בן המאה ה-12, שהיה "חוטר מגזע ישי" ובנו של ריש גלותא דבבל, שהם מצאצאי דוד המלך. לאלרואי ויכוח עם דודו בוסתנאי, שהיה ראש הגולה, על מהותם של חיי הגולה. בעוד שבוסתנאי משלם את המס לשליט הערבי, אלרואי אינו מוכן לשלם את המס. אלרואי היה אחד מחולמי שיבת ציון בימי הביניים, ששנא את הגלות ותר אחרי החופש והעצמאות. בתקופת חייו מצב היהודים היה קשה מבחינה כלכלית ומדינית ואנשים חיפשו את המשיח שיושיע אותם. אלרואי ניסה להקים תנועה משיחית, וזו נכשלה. הצלחתו היחידה הייתה הדיפת הסלג'וקים המוסלמים לזמן קצר.

מה שהפריע לד'יזראלי יותר מכל בסיפור חייו של אלרואי זה שהוא לא היה צריך להילחם רק בשלטונות ממלכת פרס, אלא גם בדעות היהודים שהיו נגדו מחמת יראתם את מלך פרס. ייתכן והוא רצה לגנות את היהודים שממירים את דתם או שמשלימים עם מצבם הנחות, עם היותם חסרי זכויות במדינות בהם הם חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]