אל-ולאא ואל-בראא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אל-ולאא ואל-בראאערבית: الولاء والبراء) הוא מושג באסלאם, פשוטו כמשמעו "נאמנות והתנערות", המסמל אהבה ושנאה למען אללה. אל-וואלה 'וואלה-ברה' מכונה "אוחז חזק בכל מה שנוח לאלוהים", ונסוג ומתנגד לכל מה שלא מגלה אללה, למען אללה. זאת לצורך קריאתם למשהו שאינו כניעה לאללה, בין אם בכוונה ובין אם מטבעה של חוסר אמון. לאהוב למען אללה פירושו לאהוב את אללה ולהראות לו נאמנות על ידי עקוב אחר השריעה שלו. פירושו לאהוב את כל מה שטוב ומותר בקוראן ובסונה. סוג זה של אהבה מחייב מישהו להגן על הדאו של אללה ולשמור עליו. זה לאהוב את אלה המצייתים לאללה ולהגן עליהם ולסייע להם. שנאה למען אללה מסמלת הפגנת כעס כלפי המתנגדים לאללה, שליחו, הדאו שלו והמאמינים.

משמעות המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פוסקי ההלכה באסלאם, הנאמנות היא האהבה והכבוד והכיבוד והתאחדות עם המאמינים, כלפי פנים וכלפי חוץ, בעוד ההתנערות היא ההתרחקות והאויבות והעוינות כלפי הלא מאמינים.

חשיבות הנאמנות וההתנערות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמכותו של אבן עבאס, ייתכן שאלוהים יהיה מרוצה מהם, הוא אמר: שליח האלוהים, ייתכן שתפילותיו ושלוםו של אלוהים עליו, אמר לאבו דראר: "איזו שעבוד אמונה קרוב יותר?" הוא אמר: אלוהים ושליחו יודעים הכי טוב. הוא אמר: "נאמנות פרו באלוהים, עוינות באלוהים, אהבה באלוהים ושנאה באלוהים."

בסמכותו של אנאס בן מליק, אלוהים יהיה מרוצה ממנו, הוא אמר: שליח האל, יתברך עליו תפילותיו ושלומו, אמרו: "שלושה שהיו בתוכו מצאו את מתיקות האמונה: שאלוהים והמסר שלו אהובים עליהם יותר מאחרים, וכי אחד אוהב רק לא אוהב אותו עבור אלוהים, וכי הוא שונא לחזור באי אמון כמו הוא שונא שמטילים אותנו באש.

הנביא, יהי רצון שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, התחייב אמונים לחבריו להגיע למוצא גדול זה, ובסמכותו של ג'ייר בן עבדאללה אל-בג'אלי, יהי רצון שאלוהים ישמח לו, הוא אמר: הגעתי לנביא, יהי רצון שאלוהים יברך אותו ויעניק לו שלום, והתחייב אמונים. אני יודע, הוא אמר: "אני נשבע לך אמונים לעבוד את ה ', לקבוע תפילה, לשלם לזכאת, לייעץ למוסלמים ולא להאמין לפוליאתיים."

שייך אל-אסלאם אבן תימייה אמר: "הגשמת העדות שאין אלוהים אלא אלוהים דורש שהוא לא אוהב דבר מלבד אלוהים. הוא לא שונא דבר מלבד אלוהים. הוא נאמן רק לאלוהים, והוא לא עוין אלא לאלוהים, והוא אוהב את מה שאלוהים אוהב אותו, ושונא את מה שאלוהים שונא.

והשיח 'סולימאן אל-שייח' אמר: "האם ייתכן שהקהילה תוקם או שתקים את מדע הג'יהאד או את המדע של ליהנות מטוב ואסור על הרוע, אלא באהבה באלוהים ושנאה באלוהים, ועוינות באלוהים ונאמנות באלוהים. לא היה הבדל בין אמת לשקר, לא בין מאמינים לא מאמינים, וגם לא בין שומרי הרחמים ביותר לאלה של השטן."

השייח 'עבדול-רזאזק אפיפי אמר על נאמנות ותמימות: "שני היבטים של כנות אהבה לאלוהים, אז לנביאיו ולמאמינים".

ההקצנה וההפרזה באל-ולאא ואל-בראא[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנאמנות ולתמימות יש מגבלות, ולכן מה שפחות מגבולות הנאמנות הנדרשת זו רשלנות, ומה שעובר על גבולות הנאמנות הלגיטימית הוא הגזמה נטולת אשמה, ומה שפחות מגבולות התמימות הוא רשלנות, ומה שחורג מגבולותיה זה הגזמה חסרת טענה.

הגזמה במושג השנה. הגזמה בחוסר הסובלנות של המסך. הגזמה על ידי הפיכת הראשונה למקור האמת. הגזמה במנהיג. הגזמה בתמימות של חברת מוסלמיות.

נאמנותם של הכופרים והצבועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צחוקם ומסלוליהם. ציית להם כמו שאומרים ומה הם מתייחסים אליו. קירובם לאספה וקירובם לנסיכים של האסלאם. ייעוץ בעניינים. יושב אותם, מפטפט ונכנס. עליזות עבורם ושטף הפנים. כבוד כללי. אמון בהם ואללה בגד בהם. הזכירו להם את מה שמפאר אותם, כמו לקרוא להם אדונים או חכמים. עזרתם ותמיכתם במוסלמים ושבחם ומסירותם מהם, וזו אחת הניגודים של האסלאם והסיבות לפיגור, אנו מחפשים מפלט באלוהים מזה. ההיסטוריה של ההיסטוריה שלהם, במיוחד התאריך שמבטא את טקסי הפסטיבלים שלהם כתאריך הגרגוריאני. סליחה ורחמים עליהם.