אל-חג'אג' בן יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Siria, hajjaj bin yusuf, drahm arabo-sasanide, 695.JPG

אל-חג'אג' בן יוסף א-ת'קפיערבית: الحجاج بن يوسف الثقفي). נולד בעיר טאאף שליד מכה בשנת 661 ומת בשנת 714 בעיר ואסט אשר בעיראק. היה מושל עיראק בתקופה האומיית, תחת שלטונו של הח'ליף עבד אל-מלכ ונחשב בזכות נחישותו ואכזריותו לאחד המושלים המוסלמים הידועים ביותר בהיסטוריה.

מפקד הצבא האומיי בעת המרד של מכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-חג'אג' הנהיג את הצבא האומיי שהתעמת עם המורדים של מכה שהיו מלוכדים סביב אבן אל-זובייר שטען שהוא הח'ליף החוקי. התבצרות אבן אלזוביר בעיר מכה גרמה למבוכה רבה בקרב השלטון האומיי בגלל קדושתה הדתית של העיר ובגלל האיסור לפגוע במבנים דתיים בהם התבצרו המורדים ובמיוחד סביב הכעבה. למרות זאת, הצורך לדכא את המרד באופן מהיר גרם לאל-חג'אג' לפגוע גם במקומות הקדושים אשר התבצרו בהן המורדים ובכלל זה הכעבה. למרות שאל-חג'אג' הצליח לדכא את המרד ולהחזיר את האזור לשלטון האומיי, פגיעתו בכעבה גרמה למחאות רבות בקרב המוסלמים שראו אותו כדמות בלתי דתית. הצלחתו בדיכוי המרד שכנעה את הח'ליף עבד אל-מלכ למנותו למושל עיראק שהייתה ידועה כמוקד למרידות שונות בשל בעיות כלכליות ופוליטיות שהיו באזור. אל-חג'אג' מונה למושל עיראק במקום את אחי הח'ליף בִשר אבן-מרואן, בכך נפתחה מגמה מדשה בשושלת האומיית של מינוי מושלים מקצועיים במקום בני משפחה.

מדיניותו הצבאית והשלטונית בעיראק[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לדכא את המרידות שזוהו עם זרמים דתיים הוא אימץ מדיניות התנקשות בחיי המנהיגים הדתיים אשר הנהיגו את המרידות ובמיוחד התנקש בחייהם של עשרות מנהיגים דתיים שהפכו על ידי השיעים בתקופה יותר מאוחרת לקדושים דתיים. מדיניות ההתנקשות ודיכוי המרידות הפכה אותו לדמות שלילית במיוחד בקרב השיעים. אלו אימצו את דמותו של אל חג'אג' על מנת לתקוף את הסונים כאנשים שהזדהו עם השלטון האומיי שנתפס בעיניהם כשלטון חילוני ומושחת שפעל נגד "האסלאם האמיתי" - אסלאם בו ההנהגה הדתית נמצאת בידייה של משפחת הנביא מוחמד, מצאצאי הח'ליף עלי בן אבי טאלב.

לעומת הדעה השיעית, ההיסטוריוגרפיה הסונית רואה בחיוב מסוים את דמותו של אל-חג'אג', זאת על רקע ההתפתחות הכלכלית שהביא לאזור- הרפורמות החקלאיות אשר ביצע בעיראק כאשר עיבד אדמות חקלאיות שונות ובנה גשרים אשר חיברו בין האזורים החקלאיים והעניק לאיכרים הלוואות שונות. אל-חג'אג' נודע בבניית עיר ואסט שהפכה להיות הבירה של עיראק בתקופתו. בתקופתו הפכה השפה הערבית לשפה רשמית כאשר תרגם את הצווים המנהליים והשלטוניים מן הפרסית לערבית. כמו כן הנהיג רפורמה במטבע של המדינה. כמו כן הקפיד להוציא מחוץ לחוק את הנוסחים הרבים שהיו לקוראן על מנת לקבוע נוסח חוקי אחד לכלל הקהילה המוסלמית על מנת לצמצם את המתח בין הקהילות המוסלמיות סביב פרשנות הקוראן.

אבן ח'לדון (אלמקדמה פי עלם אל-תאריח',פרק 26) מזכיר מסורת אודות אל-חג'אג': כאשר הח'ליף עבד אל-מליכ שאל בדואי אודות שלטונו של אל-חג'אג' בעיראק. הבדואי שיבח את אל-חג'אג' ובאומרו כי 'הוא עשק את עם לבדו'. מסורת זו רומזת לכך שאל-חג'אג' שם קץ לאנרכיה בה העם נעשק על ידי בעלי כוח שונים.

דמותו של אלחג'אג' בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת המלחמה בין איראן ובין עיראק, זרמים פוליטיים שיעים וסורים שהזדהו עם איראן כינו את נשיא עיראק סדאם חוסיין בשם אל-חג'אג' כדי לתאר אותו כאדם אכזרי שמדכא את השיעים כמו שנהג אל-חג'אג' בתקופתו.

הופעת סדרת טלוויזיה מצרית באמצע העשור הראשון של שנות האלפיים אשר הנציחה את דמות של אלחג'אג' כדמות חיובית וגרמה למחאות רבות בקרב השיעים שראו אותה כסוג של פרובוקציה נגד השיעים.