אל-חדית' אל-קודסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אל-חדית' אל-קֻדְסִיערבית: الحديث القدسي ; מילולית: מקודשת, טהורה וזכה[1]) הוא סוג מסוגיו של החדית', אשר על פי המסורת האסלאמית, תוכנו מיוחס לאללה, כלומר נמסרה מאללה למוחמד, והוא שמסר אותה לממשיכיו.[2][3]

הגדרת החדית' הקודסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגדרתו המילולית היא "המסורה המקודשת" או "החדית' הקדוש".[4]

הגדרתו השרעית היא: אמירה המיוחסת לנביא מוחמד, בעוד שתוכנה ומהותה מיוחסים לאללה.[4] בניגוד לחדית' רגיל, בו יש חשיבות רבה לשרשרת המוסרים (אסנאד) ולאמינותם, בחדית' הקודסי כמעט שאין התייחסות לשרשרת המוסרים. דוגמה לחדית' קודסי:

אמר הנביא מוחמד: אללה אמר: "הוי בן האדם, תשקיע בצדקה, ואני אשקיע בך"
(رسول اللَّه صلى الله عليه وسلم قال قال اللَّهُ أَنْفِقْ يَا ابْنَ آدَمَ أُنْفِقْ عَلَيْك).[5]

דוגמאות נוספות: אללה אמר "הוצא כספים לצדקה, ואני אוציא כספים עליך"[6];[דרושה הבהרה] "הוי עבדי, אסרי על עצמי לעשוק, והעושק אסור ביניכם. אל תעשקו אחד את השני".[7]

חדית' קודסי נפוץ יותר בקרב האסלאם השיעי ובקרב חוגים מיסטיים (למשל בסופיות). דוגמה לחדית' קודסי הנפוץ בחוגים צופיים בגרסאות רבות:

הייתי אוצר גנוז ורציתי להיות נודע. לכן בראתי את הבריאה כדי שאיוודע.
(کنت کنزاً مخفیاً فأحببت أن أعرف فخلقت الخلق لکی أعرف)[8]

מאפיינים הלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ההלכה האסלאמית, מי שקורא חדית' קודסי אינו מתוגמל על כך בשכר מאללה, בניגוד למי שקורא את פסוקי הקוראן.[9]

כמו כן, בעוד שפסוקי הקוראן מיוחסים לאללה, הן בצורתם והן בתוכנם, החדית' הקודסי מיוחס לאללה רק בתוכנו, בעוד שצורתו (הגייתו, מילותיו, אותיותיו וכו') מיוחסת לנביא מוחמד.[דרוש מקור] דבר נוסף שמבדיל ביניהם הוא שפסוקי הקוראן נתפסים בקרב המוסלמים כאותות מאללה, ואילו החדית' הקודסי אינו מוגדר כך.[10]

נוסף על כך, מבחינת דרגת האמינות והאותנטיות, יש חדית'ים שנחשבים על ידי המומחים כמאומתים יותר, ויש כאלה שנחשבים למאומתים פחות.[10]

ההבדלים בין הקוראן לבין המסורה הנבואית לבין המסורה הקדושה:

טבלת ההבדלים בין המסורות
מאפיין בקוראן בחדית' רגיל בחדית' קודסי
גמול מאללה לקוראו כן לא לא
אותיותיו ומילותיו מאללה מהנביא מהנביא
תוכנו מאללה מהנביא מאללה
אפשר לומר רק את מובנו[דרושה הבהרה] לא כן כן
אות מאותות אללה כן לא לא
יש איסור לגעת בעת טומאה כן לא לא
למי מיוחס אללה הנביא אללה
ייחוסו וודאי כן יש מאומת, ויש פחות מאומת יש מאומת, ויש פחות מאומת
נושאיו כולל את כל הנושאים (עבודת אללה, סיפורי העמים והנביאים הקודמים) כולל את כל הנושאים תכניו מצומצמים: קידוש אללה, יראת אללה, בקשות מאללה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ibn al-ʻArabī, 1165-1240., Divine sayings : 101 ḥadīth qudsī, 1st pbk. ed, Oxford: Anqa Pub, 2008, מסת"ב 978-1-905937-03-5
  2. ^ Glasse, Cyril, The New Encyclopedia of Islam, Altamira, עמ' 159
  3. ^ Ibn al-Arabi, 1165-1240, Journey to the Lord of Power : a Sufi manual on retrea, New York: Inner Traditions International, 1981
  4. ^ 1 2 Hadith Qudsi - Oxford Islamic Studies Online, www.oxfordislamicstudies.com (באנגלית)
  5. ^ "Hadith on Charity: O son of Adam, spend in charity and Allah will spend on you | Daily Hadith Online". Daily Hadith Online (באנגלית אמריקאית). 2011-07-22. נבדק ב-2018-07-14.
  6. ^ Ibrahim, Ezzeddin., Forty hadith qudsi. Kazi Publications, 1995
  7. ^ ḥadith qudsi (sacred hadith ) al Riyaḍ: Dar al-Salam, al-Ṭab'ah 1, 1996
  8. ^ H. Algar, "Hadith iv. In Sufism," Encyclopædia Iranica, Vol. XI, Fasc. 5, pp. 451-453, s.v.
  9. ^ What are the differences between the Qur’an and a Hadith Qudsi? | Darul Fiqh, darulfiqh.com (באנגלית)
  10. ^ 1 2 "What is the difference between Hadith Qudsi, Hadith Nabawi and the Qur'an". Saluting Prophet Muhammad صلّى الله عليه وسلّم (באנגלית אמריקאית). 2010-03-13. נבדק ב-2018-07-14.