אל-עקבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אובייקטיביזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אל-עקבה (כפר)
العقبة
בית הספר בכפר
בית הספר בכפר
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה טובאס
גובה כ-400 מטר מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 138[1] (2016)
קואורדינטות 32°20′16″N 35°25′00″E / 32.33775°N 35.416777777778°E / 32.33775; 35.416777777778 
אזור זמן UTC +2
ראש מועצת הכפר סמי סאדיק

אל עקבהערבית: العقبة) הוא כפר פלסטיני, הממוקם בנפת טובאס, שבצפון הגדה המערבית, כ-20 ק"מ מצפון-מזרח לשכם וכ-5 ק"מ ממזרח לעיירה טובאס. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה 138 תושבים בשנת 2016[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוא קהילת פלאחים ורועים היושבת על אדמות בבעלותה בעמק שממערב לכפר תיאסיר מאז תחילת המאה ה-20. לפני 1967 חיו בכפר יותר מ-600 תושבים, שרובם גרו באוהלים ועסקו בחקלאות ורעיית צאן במרחב שסביב הכפר. חלקם הקימו בתי קבע[2].

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, אל-עקבה עברה לשליטה ישראלית. ב–1 באוגוסט 1967, חתם מפקד פיקוד המרכז עוזי נרקיס על צווי סגירה לתשעה שטחים לצורך אימונים, לאורך הרצועה המזרחית של גב ההר. ביניהם "שטח אש 900" הכולל את כל אזור הכפר, מדרום לכפר הוכרז שטח נוסף, "שטח אש 901". בכפר התקיימו אימונים תדירים שכללו שימוש באש חיה, במשך כמה ימים בכל שבוע, בלילה וביום, וכללו לעיתים שימוש בטנקים, במסוקים. האימונים, שבמהלכם סגר הצבא כבישים והשחית יבולים, פגעו קשות בשגרת חייהם של התושבים ובפרנסתם, וחלקם עזבו. במהלך השנים נהרגו שניים מתושבי אל-עקבה מירי חיילים, וארבעה נוספים, בהם ילדה בת שש, נהרגו כתוצאה מהתפוצצות נפלים של תחמושת אימונים. לפחות 38 מתושבי הכפר נפצעו מסיבות אלה. ב-1971 נפצע ראש המועצה של אל-עקבה משלושה קליעים שירו לעברו חיילים בעת שקצר את יבולו, ומאז הוא מרותק לכיסא גלגלים[2]. בשנת 1979, אף הוצא צו המכריז על חלקות מסוימות מאדמות הכפר כשטח צבאי סגור. בשנת 1999 עתרו תושבי הכפר לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח, בדרישה להפסיק את האימונים בכפר ובשדותיו, ולבטל את הצו המכריז על שטח הכפר כשטח צבאי סגור[3]. בעקבות העתירה התחייב צה"ל כי לא יתבצעו אימונים באש חיה בכפר וכי חיילים לא ינועו בין בתיו[4].

לאחר הסכמי אוסלו, הכפר הוגדר כשטח C‏ בשליטה ישראלית מלאה. עם זאת הוא ממוקם פחות מקילומטר מהשטח הבנוי של הכפר תיאסיר שחלקו הוגדר כשטח B‏ ורובו הוגדר כשטח A‏.

מאחר שהכפר נמצא בשטח C והוא מוגדר כשטח אש המנהל האזרחי מעולם לא הכין לכפר תוכנית מתאר ובתחילת שנת 2004 הוציא צווי הריסה ל-35 מתוך 45 המבנים בכפר, כולל רוב בתי המגורים, המסגד, גן ילדים, מרפאה, והכביש היחיד הסלול בכפר. תושבי הכפר הגישו עתירות לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי ההריסה ולחייב את המנהל האזרחי להכין תוכנית מתאר שתאפשר בנייה בכפר. בתגובה לעתירות, הודיע המנהל באוגוסט 2008 כי האזור במרכז הכפר, שבו מרוכזים כל מבני הציבור ופחות ממחצית מבתי המגורים, לא יהרס לעת הזו. מאז הרס המנהל בכפר כמה מבנים שנמצאו מחוץ לשטח שתוחם והרס כמה פעמים דרכים שסללה מועצת הכפר ופנסי רחוב שהוצבו על מנת להאיר את כביש הגישה לכפר. המנהל האזרחי גם מסרב לחבר את הכפר לרשת המים, ותושביו תלויים בהעברת מים באמצעות מכלים מכפרים סמוכים. בינואר 2016 עתרו האגודה לזכויות האזרח יחד עם התושבים ועם עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון לבג"ץ, בדרישה לחבר את הכפר לרשת אספקת המים[5]. בנובמבר 2016 העתירה נמחקה, לאחר שהחל הליך לקבלת היתר לצינור שהניחו התושבים[6].

בשנת 2017 חזר צה"ל להתאמן בתוך הכפר, לאחר שנים שעמד בהבטחתו לא להיכנס לכפר לצורך אימונים[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-עקבה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]