אל אטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ַ

אל אטלס
Al Attles
אטלס במדי סן פרנסיסקו ווריורס, 1970
אטלס במדי סן פרנסיסקו ווריורס, 1970
לידה 7 בנובמבר 1936 (בן 87)
ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מספר 16
מכללה קרוליינה הצפונית A&T
דראפט בחירה מספר 39, 1960
פילדלפיה ווריורס
היכל התהילה נבחר ב-2019 כ"תורם"
קבוצות כשחקן
1960–1971 פילדלפיה/סן פרנסיסקו ווריורס
קבוצות כמאמן
1969–1983 סן פרנסיסקו/גולדן סטייט ווריורס
הישגים כמאמן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1975)
מאמן במשחק האולסטאר (1975, 1976)
קבוצות כג'נרל מנג'ר
1976–1986 גולדן סטייט ווריורס

אלווין אוסטין "אל" אטלְס הבןאנגלית: .Alvin Austin "Al" Attles Jr; נולד ב-7 בנובמבר 1936) הוא כדורסלן ומאמן עבר אמריקאי. שיחק בקבוצת פילדלפיה/סן פרנסיסקו ווריורס מליגת ה-NBA בין השנים 1960–1971, אימן אותה בין השנים 1969–1983, ושימש כג'נרל מנג'ר שלה בין השנים 1976–1986. בעונת 1974/1975 הוביל את הווריורס לזכייה באליפות ה-NBA, כמאמן הקבוצה.

בפברואר 1977 הפרישו הווריורס את גופייתו של אטלס, עם המספר "16".[1] בספטמבר 2019 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[2]

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלמד ארבע שנים באוניברסיטת המדינה של קרוליינה הצפונית A&T, נלקח אטלס בבחירה ה-39 של דראפט ה-NBA‏ 1960, על ידי פילדלפיה ווריורס.[3] במהלך עונתו השנייה בפילדלפיה השתתף ב"משחק 100 הנקודות של וילט צ'מברלין", ואף היה הקלע השני של קבוצתו עם 17 נקודות, ללא אף החטאה מהשדה (8 מ-8).[4] בעונת 1963/1964 סייע לווריורס להעפיל לגמר ה-NBA, עם ממוצע של 10.9 נקודות למשחק, אך קבוצתו הפסידה לבוסטון סלטיקס (1–4) אשר זכתה באליפות השישית ברציפות. בעונת 1966/1967 חזרו הווריורס למעמד הגמר, בו הפסידו לפילדלפיה 76' בתוצאה 2–4. בעונת 1970/1971 קלע אטלס 2.0 נקודות למשחק, ובסיומה פרש ממשחק, בגיל 34.

לאורך 11 עונותיו ב-NBA, כולן כשחקן הווריורס, רשם אטלס ממוצעים כוללים של 8.9 נקודות, 3.5 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק.[5]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עונת 1969/1970 מונה למאמן הווריורס, בעודו שחקן הקבוצה.[6] בעונת 1974/1975 הוליך את הווריורס לזכייתם השלישית אי פעם באליפות ה-NBA, הודות ליכולת מצוינת של שחקן הקבוצה ריק בארי בסדרת הגמר מול וושינגטון בולטס. בכך היה אטלס המאמן האפרו-אמריקאי השני בתולדות ה-NBA שזוכה באליפות, אחרי ביל ראסל. בעונות 1977 ו-1978 לא הצליחה גולדן סטייט לשחזר את העפלתה לגמר ה-NBA, וב-6 העונות הבאות תחת אטלס לא השתתפה כלל בפלייאוף. בסיום עונת 1982/1983 התפטר אטלס מאימון הקבוצה, ומאז לא חזר לאמן. מאזנו הכולל ב-14 עונותיו כמאמן הווריורס עומד על 557 ניצחונות ו-518 הפסדים (51.8%) בעונה הסדירה, ו-31 ניצחונות ו-30 הפסדים (50.8%) בפלייאוף.[7]

קריירה כג'נרל מנג'ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטלס במהלך חגיגות האליפות של גולדן סטייט ווריורס, 2015

בקיץ 1976, לקראת עונתו השמינית כמאמן הקבוצה, מונה אטלס לג'נרל מנג'ר של גולדן סטייט, ונשאר בתפקיד זה עד סיום עונת 1985/1986. בין פעולותיו הבולטות כג'נרל מנג'ר:[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל אטלס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Attles Honored with NBCA’s Chuck Daly Lifetime Achievement Award, באתר הקבוצה, 4 ביוני 2017
  2. ^ ההכרזה על מחזור היכל התהילה 2019, באתר הרשמי, 6 באפריל 2019
  3. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1960, באתר basketball-reference.com
  4. ^ סטטיסטיקות "משחק 100 הנקודות של צ'מברלין", באתר basketball-reference.com
  5. ^ סטטיסטיקות הקריירה של אטלס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  6. ^ Hall Pass, באתר הווריורס, 6 באוגוסט 2014
  7. ^ סטטיסטיקות האימון של אטלס, באתר basketball-reference.com
  8. ^ פעולותיו של אטלס כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com