אל-קאעידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אל קאעידה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


אל־קאעידה
القاعدة
Flag of Jihad.svg
דגל הג'יהאד השחור ובו השהאדה בו משתמשים ארגונים סלפיים רבים ובהם אל-קאעידה.
 
שנות פעילות 1988 ואילך
אידאולוגיה אסלאם סוני
הג'יהאד הסלפי
תכפירי
מנהיגים עבדאללה עזאם
אוסאמה בן לאדן
איימן א-זוואהירי
מטה אפגניסטן, פקיסטן
אזורי פעילות כלל עולמי
בעלי ברית טאליבן
א-שבאב
בוקו חראם
קרבות המלחמה העולמית בטרור
פיגועי 11 בספטמבר
מלחמת צ'צ'ניה השנייה
מלחמת אפגניסטן
מלחמת עיראק
מלחמת האזרחים בסוריה
www.sahab.net

אל־קאעידהערבית: القاعدة, "היסוד" או "הבסיס"; בתעתיק מדויק: אלקאעדה) – ובכינויו העצמי "החזית העולמית האסלאמית למאבק בצלבנים וביהודים" - הוא ארגון טרור אסלאמי סוני גלובלי, שהוקם על ידי פעיל הטרור הפלסטיני עבדאללה עזאם ב־1988, ופעל בהנהגתו ובמימונו של הטרוריסט הסעודי אוסאמה בן לאדן, מ-1989 עד חיסולו במבצע חנית נפטון ב-2011. הארגון ביצע פיגועי טרור רבי היקף שהביאו למותם ולפציעתם של אלפי בני אדם בעולם ובעיקר בארצות הברית, ובראשם פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים. פעולות הארגון כוללות פגיעה באוכלוסייה אזרחית ובאתרים המקודשים לבני דתות שונות. נכון לשנת 2014, אל-קאעידה פעיל בעיקר בזירות העימות הבאות: אפגניסטן, פקיסטן, צ'צ'ניה, בוסניה והרצגובינה, עיראק, סוריה, תימן, אלג'יריה, מרוקו, לוב, מאלי, מאוריטניה, סומליה, תוניסיה וסודאן. במדינות כמו מצרים, סעודיה, בחריין וירדן פועלים השלטונות כנגד הארגון ופעיליו. מיוני 2011 עומד בראשו פעיל הטרור המצרי איימן א-זוואהירי.

מהות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורו, שאף הארגון להמשיך ולהרחיב את מאבק תנועת המחתרת שפעלה נגד הכיבוש הסובייטי באפגניסטןמוג'אהדין) לתנועת מחתרת עולמית, כלל-אסלאמית. מטרת הארגון היא להשליט את השקפת עולמו האסלאמית הקיצונית על כל הדתות, לרבות האסלאם המתון, ביצירת חזית ג'יהאד נגד היהודים ו"הצלבנים", דהיינו התרבות הנוצרית של המערב, להפיל את המשטרים הנוכחיים במדינות אסלאמיות, הנתפסים בעיניו ככופרים ומושחתים, לסלק את ההשפעה המערבית ממדינות אלה ואת תמיכת המערב במשטרים המוסלמיים החילוניים, לקעקע את מעמדה של ארצות הברית בעולם, ולהשליט את דת האסלאם כדת בלעדית ויחידה.

הגרעין המקורי של אל-קאעידה באפגניסטן מורכב בעיקר ממצרים - אנשיו של איימן א-זוואהרי. הארגון אינו פועל במסגרת היררכית ברורה, אלא כקונפדרציה של ארגוני טרור, שמוציאים אל הפועל את האידאולוגיה והטקטיקה של הארגון, כאשר בן לאדן שימש מקור השראה והכוונה לעשיית הטרור. הארגון מעניק סיוע ותמיכה בהיבטים שונים לארגוני טרור הדוגלים בג'יהאד עולמי ברחבי העולם.

פיגוע התאומים, פיגוע ההתאבדות הראשון בהיסטוריה באמצעות מטוסי נוסעים אזרחיים, מלמד על התחכום והאכזריות של ארגון טרור זה

פיגועי הטרור של הארגון נחשבים למתוחכמים ואסטרטגיים. כך בפיגועי 11 בספטמבר, מספר לא רב של אנשים באמצעים פרימיטיביים הפכו מטוסי נוסעים לפצצות מונחות לפגיעה ביעדים חשובים ממדרגה ראשונה בארצות הברית. בפיגוע במדריד שתוזמן לפני הבחירות בספרד, ונעשה במסגרת תקיפות אל-קאעידה כנגד 20 מ-23 המדינות שתמכו במלחמת המפרץ השנייה בארצות הברית, הצליח הארגון להעלות לשלטון את המפלגה הסוציאליסטית שהתנגדה להמשך מעורבות צבאית בעיראק ולנטישת ספרד את הקואליציה של ארצות הברית במלחמת המפרץ, דבר שהוא ראה בו הצלחה גדולה.

אחת המטרות המובהקות של הארגון היא לתקוע טריז בין ארצות הברית לסעודיה ולשם הדגמה אפשר לראות שבן לאדן בחר אישית את רוב המפגעים באסון התאומים דווקא מבין הסעודיים שבחבורתו, אף שהחבורה המקורית לביצוע הפיגוע הייתה שונה, בשל רצונו להבאיש את ריחם של הסעודים בעיני האמריקנים. מייקל בארי, סופר ומרצה באוניברסיטת פרינסטון, סבור כי לארגון מטרה אסטרטגית כוללת שהיא לגרור את ארצות הברית למלחמה על אדמה אסלאמית, כדי לקומם את כל העולם האסלאמי נגדה.

לארצות הברית היו מספר הזדמנויות לקבל לידיה את מנהיג הארגון או לחסלו עוד לפני אסון התאומים, בתקופת שלטונו של הנשיא קלינטון, אבל הזדמנויות אלה לא מוצו מטעמים שונים ובהם נסיבות משפטיות, ניסיון להימנע מלפגוע באזרחים חפים מפשע, וניסיון להימנע מפגיעה בצמרת איחוד הנסיכויות ששהו במחנה ציד במקרה אחר.

במאי 2011 חיסלה ארצות הברית את מנהיג הארגון אוסאמה בן לאדן ובחודשים שלאחר מכן המשיכה להכות קשות בארגון ובבכיריו[1].

אופן פעולתו של אל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות קנדיים בקואליציה נגד אל-קאעידה באפגניסטן

עד למלחמת אפגניסטן שבה הופל משטר הטליבאן, הבסיס העיקרי של ארגון טרור זה היה באפגניסטן, שבו אנשי הארגון אומנו במחנות אימונים שונים. במהלך המלחמה ובעקבותיה נהרגו מאות רבות מאנשי אל-קאעידה ונתפסו מאות נוספים ונכלאו בבסיס הצבאי האמריקאי בגוואנטאנמו שבקובה, ויתר אנשיו ברחו לפקיסטן, איראן, עיראק, סוריה ומדינות נוספות. בסיסי האימונים הועברו לסודאן עד שנחשפו. כיום פעילותו העזה ביותר של הארגון היא בעיראק, שלתוכה חדרו אלפי לוחמי ג'יהאד מכל רחבי העולם מאז ניצחון האמריקנים במלחמת עיראק.

לאחר חשיפת התא הטורקי של הארגון שמנה כ־70 איש ניתן ללמוד רבות מדרכי הפעולה שלו. קבוצה קטנה מתארגנת ומראה נכונות לטרור. מנהיגיה פונים אל ראשי אל-קאעידה לשם סיוע ונפגשים עימם באפגניסטן. הם מקבלים הכוונה בבחירת מטרות, מימון, וכנראה אף אימון בחומרי נפץ ובביצוע פיגועים. לאחר מכן מנהיגיה חוזרים לארצם ומתחילים לרקום ולתכנן את הפיגוע. במידה שלא מצליחים לבצע פיגוע כפי שתוכנן מנסים לפגוע במטרות משניות כפי הבנתם. ניתן ללמוד שיש מידה של חופשיות של אנשי התא בבחירת מטרות. בעוד שבן לאדן המליץ לתא הטורקי לפגוע בבסיס חיל אוויר שמשרת את ארצות הברית ובספינות ישראליות, בחרו אנשי התא לפגוע בקונסוליה הבריטית ובבתי כנסת.

עוד ניתן ללמוד שלא אצה להם הדרך. הצלחת הפיגועים היא הדבר החשוב ביותר ונדרשת לכך הכנה מדוקדקת וקפדנית. מאז נפגשו מנהיגי התא הטורקי עם בן לאדן וקצין המבצעים שלו בסוף 2001 ועד לפיגועים בנובמבר 2003 חלפו שנתיים. ישנו ניסיון לתזמן את הפיגועים שיתנהלו באותו יום במקביל כמו הפיגועים בארצות הברית, בלונדון, בברצלונה ובסיני, ואם אפשר במועד קרוב ככל שניתן כמו בשני הפיגועים באיסטנבול, שהתבצעו בהפרש של חמישה ימים. המטרות יהיו לרוב ערים מרכזיות מאוד כערי בירה או ערים גדולות.

לרוב תהיה מטרה אסטרטגית בפיגוע ולא סתם הריגת בני אדם של ה"אויב". כך אפשר לראות בפיגועים במרכזים החשובים ביותר בארצות הברית, מרכז הסחר והפנטגון (ובתכנון אף הבית הלבן), שנועדו לאותת לארצות הברית שהיא לא חסינה ובטוחה כפי שנדמה לה והיא תשלם מחיר כבד על המעורבות שלה בעולם הערבי. הפיגועים באיסטנבול שנועדו לאותת לטורקיה שלא תתקרב יותר מדי אל המערב ובמיוחד אל ארצות הברית וישראל. הפיגועים בסיני שנועד לסלק ולהבריח את התיירים המערבים והישראליים מאדמת סיני ולאותת למצרים שהיא תשלם על שיתוף הפעולה שלה עם הכופרים. והפיגועים בלונדון שנועדו לאותת לבריטניה שהיא תשלם מחיר על המעורבות שלה בעיראק.

כיום, אל-קאעידה מקיים תאי טרור במקומות שונים בעולם, לרוב מתוך אזרחים מוסלמים או כאלו שהתאסלמו. אל-קאעידה מספק לחברי תאי הטרור דרכונים מזויפים, בעזרתן הם נוסעים למקומות בהם הם אמורים לפעול. כמה תאים מיד מתחילים לפעול כדי לתכנן ולבצע פיגועי טרור. תאים אחרים הם "תאים רדומים". התאים הרדומים משתלבים בקהילה עד לקבלת הוראות נוספות. תאים מסוימים בעיקר הרדומים משיגים כסף עבור הארגון במדינות המערב באמצעות הקמת עמותות פיקטיביות. לעתים אף ממשלות נופלות בפח ותורמות כסף לעמותות אלו, שמצהירות על עזרה הומניטרית, אך בפועל מעבירות את הכספים לארגון לצורך טרור, כמו למשל העמותה "דאגה אנושית" שהוקמה ב־1980 באוטווה, קנדה, והתיימרה להיות מוסד צדקה, אך בפועל העבירה כספים לפעילות טרור.

לארגון מספר רב של ספינות ואוניות בגדלים שונים, שבעזרתם הם משנעים אנשים וחומרי חבלה ברחבי העולם. על פי אנשי ביון מערביים מספר האוניות נאמד בין עשרות למאות. שיטה זו שנלקחה מהנמרים הטאמילים, נועדה גם למטרה של גיוס כספים באמצעות שינוע סחורות חוקיות ברחבי העולם לצד הברחה של נשק וסמים. מכיוון שהים אינו טריטוריה מוגדרת של מדינה מסוימת, ואף ניתן לשוט תחת דגל פיקטיבי של מדינות רבות, שיכול אף להשתנות במהלך ההפלגה עצמה, הדבר מסייע רבות להסוואת אנשי אל-קאעידה וליכולות הניידות שלהם ברחבי העולם. בעקבות ידיעות אלו עלה חשש כי אל-קאעידה יעשו שימוש באחת מהספינות הללו, לפגוע בנמל אמריקני באמצעות נשק ביולוגי, פצצה מלוכלכת ואף באמצעות אוניה העמוסה בכמות רבה של חומר נפץ רגיל.

ב־5 ביולי 2005 פירסמה רשת אל ג'זירה קלטת שבה הופיע איימן א-זוואהרי, והציע בביטחון רב הודנה למדינות המערב, בתנאי שיסלקו את עצמם מכל הטריטוריות הערביות והמוסלמיות: עיראק, אפגניסטן ואף מה שהוא מכנה פלסטין.

ב־18 באוגוסט 2005 הצליחו אנשי הביטחון הסעודיים לחסל את ראש אל-קאעידה בסעודיה, עבד אל עזיז אל מוקרין, בבירה ריאד, ביחד עם שלשה מאנשיו, מספר שעות לאחר שאנשיו רצחו את המהנדס האמריקאי החטוף פול ג'ונסון שעבד בחברת לוקהיד מרטין בעריפת ראשו[2]. ארגון זה היה אחראי למספר רב של מעשי טרור בסעודיה שכוונו בעיקר כלפי זרים, ובהם פיצוץ מכוניות תופת בריאד בשלושה אירועים שונים, שגבו את חייהם של 56 בני אדם, רובם זרים. התקפות על מתקני נפט בחובאר ובינבוע, שבהם נרצחו 28 בני אדם. אירועי ירי שבהם נרצח גרמני בריאד, ואירוע ירי נוסף כלפי צוות של הבי.בי.סי. בריאד שבו נרצח צלם ונפצע כתב. פעילות הטרור של הסניף הסעודי נעשתה במטרה מכוונת וברורה להבהיל ולסלק את הנוכחות של לא מוסלמים מסעודיה.

אל קאעידה שולחים את ידם גם בהתנקשויות פוליטיות. מנהיג הברית הצפונית האפגנית אחמד שאה מסעוד חוסל בידי מתנקשים של הארגון מעט לפני הפיגוע בתאומים. נשיא פקיסטן לשעבר פרבז מושארף, שהכריז מלחמה על קיצוני האסלאם וחבר לארצות הברית, ניצל משני ניסיונות התנקשות בחייו בידי אנשי ארגון זה.

ב־19 באוקטובר 2008 פורסם בעיתון הבריטי "סאנדיי אקספרס" שארגון אל קאעידה מאיים להצית שריפות ענק באירופה, רוסיה, ארצות הברית ואוסטרליה, על מנת לזרוע בהלה ולפגוע בשירותי החירום ובתיירות[3]

דפוסי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיגועים של אל-קאעידה יש דפוסי פעולה אופיינים:

  • מקצוענות והכנה קפדנית ומדוקדקת. כל אירוע טרור מוכן בקפידה רבה במשך תקופה ארוכה. לדוגמה על מנת לבצע את הפיגועים בארצות הברית, אנשי הצוות למדו במשך תקופה לא קצרה אימוני טיסה.
  • פיגועים סימולטניים. מספר רב של פיגועים שמתוזמנים לשעה סמוכה. כדי לזרוע בהלה ולהדגיש שמדובר באירועי טרור, כמו גם לגרום לנפגעים במקרה שאחד מהפיגועים "משתבש", כפי שקרה לא אחת.
  • פיגועים בערים מרכזיות. רוב הפיגועים נעשו בערים חשובות כמו ערי בירה, ערים שניות בחשיבות לעיר הבירה, או מרכזים כלכליים. הפיגועים בערים מרכזיות פגיעתם המורלית גדולה יותר, כמו גם ההד התקשורתי שנוצר.
  • שימוש בפיגועי התאבדות. ברוב האירועים אם במטוסים, במכוניות, בספינות או באנשים שנעו בגופם, היה שימוש באנשים שהוכשרו להתאבד, אף כאשר נראה שלא היה צורך בכך, והיה אפשר להפעיל מטענים באמצעות מנגנוני השהיה או באמצעים אלחוטיים. מעבר לעצם הרצון להוציא פיגוע, ישנו רצון להגביר הפחדה בהדגשה שמאמיני האסלאם מוכנים למות למען ביצועו. מעבר לכך הדבר הוא חלק מטקטיקת ההסתוות של הארגון, הלוקח בחשבון כי המחבלים המבצעים יתפסו בשלב זה או אחר, ובחיסול המבצעים מבקש להקשות את חשיפת המפעילים והמתכננים.
  • שימוש בחומר נפץ תקני. ברוב הפיגועים הארגון עושה שימוש בחומר נפץ תקני, דבר המעיד על יכולתו לגייס כספים ואף להגיע לרכש של כמויות גדולות של חומר הנפץ. השימוש בחומר נפץ תקני גורם לנפגעים רבים יותר.
  • אי קבלת אחריות על הפיגועים. ברוב הפיגועים הארגון לא נטל אחריות באופן גלוי, זאת כנראה על מנת לזרוע מבוכה וספקות בצד הנפגע. הפיגוע בספרד שבו פלג של אל-קאעידה נטל אחריות היה יוצא דופן בדפוס זה, ובשל כך נחשד בתחילה בידי גורמי ביון אמריקנים כי מדובר בארגון אחר.

ארגונים המשתייכים לאל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל-קאעידה הוגדר רשמית כגוף מאורגן בשנת 1988 על ידי מייסדו ומנהיגו הראשון, אוסמה בן לאדן, שחיבר הכרזה עם מטרותיו של ארגון הטרור. על ההכרזה חתמו גם ראשי ארגון הג'יהאד האסלאמי המצרי שהתמזג עמו, ובראשם איימן א-זוואהירי, שנבחר למנהיג אל-קאעידה, לאחר חיסולו של בן לאדן. במשך השנים הוגדרו עשרות ארגוני טרור אסלאמיים נוספים כמשתייכים לארגון ובהם:

אסיה:

אירופה

  • אמירות הקווקז - ארגון גדול שכרוך בברית עם קבוצות צ'צ'ניות וקווקזיות אחרות ומטרתו להקים אמירות שתחלוש על כל שטחי דרום רוסיה והקווקז. מייסד הארגון, דוקה אומרוב, הוכרז כאמיר הראשון. בין הפיגועים המיוחסים להם נמנים הפיגועים במוסקבה ב-2010
  • גדודי אבו חפץ אל-מצרי (בערבית: كتائب أبو حفص المصري) - פעילים בעיקר באירופה. אנשיהם ביצעו את הפיגועים הבאים:
14 באוגוסט 2003: הפסקת חשמל בת שלושה ימים בצפון ארצות הברית וקנדה, על פי טענת הארגון הפסקת חשמל נגרמה על ידי האקרים.
19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק, שגרם ל־24 הרוגים וכ-100 פצועים.
15 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת ביום שבת ליד שני בתי כנסת באיסטנבול בטורקיה, שגרם ל־27 הרוגים.
20 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בנק HSBC וליד הקונסוליה הבריטית באיסטנבול, שגרם ל־30 הרוגים, ובהם הקונסול הכללי של בריטניה, רוג'ר שורט.
11 במרץ 2004: פיגועים בארבע רכבות תחתית במדריד שבספרד. בפיגועים אלו נרצחו 192 אנשים וכ־1,400 נפצעו, שלשה ימים בלבד לפני הבחירות.
7 ביולי 2005: סדרת פיגועים בלונדון בקווי הרכבת התחתית ובאוטובוס קומתיים. בפיגועים אלו נרצחו 52 אנשים וכ־700 נפצעו.

אפריקה:

ארגונים המקושרים לאל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים שהיו בעבר חלק מאל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המדינה האסלאמית (דאעש, המדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט) – ארגון שפעל בעיראק, היה ידוע בשם "אל-קאעידה בעיראק" ולקח חלק במלחמה בעיראק ומאוחר יותר גם במלחמת האזרחים בסוריה. בעקבות סכסוך בין מנהיגו אל-בגדאדי לבין מנהיג אל-קאעידה, החליטו האחרונים לנתק כל קשר עם הארגון.
  • ג'בהת פתח א-שאם (ג'בהת א-נוסרה) - ארגון הנוטל חלק פעיל במלחמת האזרחים בסוריה (בעבר היה חלק מהמדינה האסלאמית). בעקבות תקיפות אוויריות של רוסיה וארצות הברית שהתייחסו אליו כארגון טרור בשל היותו מסונף לאל-קאעידה, מנהיג הארגון, אבו מוחמד אל-ג'ולאני, הכריז על ניתוק מאל-קאעידה ב-28 ביולי 2016. הנהגת אל-קאעידה בירכה על המהלך, ועל כן סבורים כי ההתנתקות היא באופן רשמי בלבד.

פיגועים נגד ישראלים ויהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שאל-קאעידה הכריז על עצמו כארגון הפועל נגד יהודים, ופעל נגד מוקדים יהודיים בעולם: בטורקיה, מרוקו ותוניסיה, לפי שעה לא ידוע על קשר בין אל-קאעידה ובין ארגוני טרור פלסטיניים בישראל, אך נתגלו מספר התארגנויות קטנות של אל-קאעידה בישראל, ב-27 בינואר 2009 נהרג חייל ישראלי ונפצעו שלשה חיילים נוספים על ידי מטען צד שהתפוצץ סמוך לרכב סיור צבאי שבו נסעו באזור כיסופים ולאחר כמה שעות נטלה קבוצה בשם "גדודי הג'יהאד והתווחיד" אחריות על הפיגוע ואמרה בהודעתה שהיא קשורה לאל קאעידה[5][6] בנוסף לכך, קבוצה אחרת המסונפת לאל קאעידה בשם "ג'ונד אנסאר אללה" ניסתה לבצע פיגוע וניסיון חטיפה בקרבת מעבר קרני בעזרת סוסים, אך הניסיון סוכל על ידי חיילים מגדוד 13 של גולני שהצליחו לחסל כ-4 מחבלים. החיילים נאלצו להשתמש בתגבורת של מסוק וטנק מחשש לחטיפה[7].

ב-5 בנובמבר 1990 נרצח חבר הכנסת הרב מאיר כהנא לאחר סיום נאום במלון מריוט בניו יורק שבארצות הברית על ידי מתנקש שהתחפש ליהודי חרדי. לאחר מספר שנים התברר כי המתנקש השתייך לתא טרור בהנהגתו של השייח' העיוור, עומאר עבד אל-רחמן, שהיה למעשה שלוחה ראשונה של ארגון אל קאעידה בארצות הברית. תא טרור זה ניסה בשנת 1993 לפוצץ את מגדלי התאומים באמצעות מכונית תופת שהוטמנה בחניון המגדלים.

ב-7 באוקטובר 2004 בוצעה סדרת פיגועים בסיני במלון הילטון טאבה ובראס א-שטן ביום האחרון של חג סוכות, באמצעות שלוש מכוניות תופת (שאחת התפוצצה ללא נפגעים), שהכילו כל אחת 150 ק"ג חומר נפץ. באירוע נהרגו 34 בני אדם ובהם 12 ישראלים. דפוס פעולה דומה לפיגוע בבאלי. פיגוע בטריטוריה מוסלמית, נגד תיירים לא מוסלמים, במטרה לגרשם מהאזור, ואכן מיד אחרי הפיגוע ישראליים רבים נהרו אל עבר מעברי הגבול, ונותרו בסיני תיירים ישראליים מועטים. רמטכ"ל צה"ל משה יעלון דיווח ב־12 בנובמבר 2004 בוועדת החוץ והביטחון בעקבות הפיגוע בסיני, כי ישראל סיכלה בעבר חדירה של הארגון לישראל.

ב־5 באוגוסט 2005 הצליחו שלטונות טורקיה וישראל לסכל פיגוע גדול בישראלים, כאשר הורו לארבע ספינות טיול שנשאו על סיפונן כ-3,500 ישראלים שלא לעגון בנמל אלניה בטורקיה ולחלופין לעגון בקפריסין. מאוחר יותר תפסו כוחות הביטחון הטורקיים מספר חשודים עם חומרי נפץ רבים, שהודו בתכנונם לפגע באחת מהספינות הללו באמצעות סירת נפץ או פיצוץ במתחם שיתאספו בו טיילים מהספינות.

אל-קאעידה פועל גם לגיוס מחבלים פלסטינים והקמת תאי טרור בשטחי יהודה, שומרון ועזה אך רובם המכריע מסוכלים (או באמצעות מעצר או באמצעות סיכול ממוקד) על ידי מערכת הביטחון הישראלית.

תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נהנה מתמיכה של קהלים שונים בארצות מוסלמיות, לרוב סמוי אך לעתים גלוי. דוגמה לכך הוא היחס של "איחוד הרופאים הערבים" במצרים, המגיש סיוע ללוחמי הג'יהאד בצ'צ'ניה, אפגניסטן, עיראק ובוסניה, ובו זמנית נמנע מלהושיט עזרה לנפגעי אסון הצונאמי באסיה. הארגון נהנה מיחס סלחני במדינות מוסלמיות שונות. כמו למשל לאחר האוליטמטום ששלטונות סעודיה הציבו לאנשי אל-קאעידה שיסגירו את עצמם ב־23 ביוני 2004, המבוקש עת'מאן בן האדי אל מקבול אל-עמרי שהסגיר את עצמו זכה לתנאים מפליגים, כמו בחירת בית הכלא, תשלום חובותיו תשלום סיוע, ופנסיה חודשית לו ולילדיו בידי השלטונות.

פעילות נגד אל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא ארצות־הברית ברק אובמה מדווח על מותו של בן־לאדן

רשימת פיגועים בולטים של אל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיגוע בשגרירות האמריקנית בניירובי
עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – אל-קאעידה בעיראק: פעולות טרור נגד כוחות הקואליציה
  • 5 בנובמבר 1990: התנקשות בחייו של מנהיג ארגון כ"ך - הרב מאיר כהנא בניו יורק שבארצות הברית על ידי מתנקש שהתחפש ליהודי חרדי.
  • 29 בדצמבר 1992: הפצצת מלונות בנמל עדן בהם התאכסנו כוחות של צבא ארצות הברית בתימן.
  • 26 בפברואר 1993: ניסיון ראשון למוטט את מגדלי התאומים בניו יורק, משאית-תופת התפוצצה בחניון התת-קרקעי של מגדל מספר 1 במרכז הסחר העולמי. 6 אזרחים נהרגו ויותר מ-1000 נפצעו. הפיגוע בוצע על ידי המחבל רמזי אחמד יוסוף.
  • 7 באוגוסט 1998: פיצוץ בו-זמנית של השגרירויות האמריקניות בקניה ובטנזניה. בפיגועים אלו נרצחו כ־223 בני אדם, ונפצעו למעלה מ־4,000[15]
  • 12 באוקטובר 2000: פיגוע התאבדות במשחתת האמריקנית קול שעגנה במפרץ עדן בתימן, באמצעות ספינת דיג עמוסת חומרי נפץ. התוצאה 17 אנשי צוות הרוגים ועשרות פצועים.
  • 10 בספטמבר 2001: התנקשות בחייו של מנהיג "הברית הצפונית" האפגאנית - אחמד שאה מסעוד, מתנגדו של בן לאדן, בידי צוות מתנקשים-מתאבדים שהתחזו לעיתונאים. לאחר הצגת רשימת שאלות שעסקו ברובן באל-קאעידה, בתחילת הראיון, הפעילו אנשי אל-קאעידה את חגורות הנפץ שלהם והרגו את מסעוד. יש הסוברים כי פעילות זו הייתה קשורה לפיגועים בארצות הברית.
  • 11 בספטמבר 2001: שביצעו חברי הארגון בפיקודו של מוחמד עטא, הם אירוע הטרור הגדול בהיסטוריה האנושית, שבו נהרגו קרוב ל־3,000 בני אדם, באמצעות ארבעת מטוסי נוסעים שנחטפו ורוסקו לתוך מטרות נבחרות בוושינגטון ובניו יורק - העיר הכלכלית החשובה, ראה פיגועי 11 בספטמבר.
  • 15 באפריל 2002: פיגוע התאבדות באמצעות משאית תופת שטעונה בבלוני גז בבית הכנסת העתיק בג'רבה שבתוניסיה, שמשמש כאתר תיירותי, יומיים לפני יום העצמאות הישראלי. 17 אנשים נרצחים. רובם תיירים גרמניים.
  • 6 באוקטובר 2002: פיצוץ מכלית צרפתית על ידי ספינת תופת סמוך לחופי תימן. בפיגוע נהרג אדם אחד.
  • 12 באוקטובר 2002: פיגוע מכונית תופת במועדון לילה באי באלי באינדונזיה גרם למותם של 202 בני-אדם, רובם תיירים מאוסטרליה שנשרפו בו חיים ולפציעם של כ־300 נוספים. חלקם במצב קשה מאוד[16][17]
  • 28 בנובמבר 2002: צמד פיגועים במומבסה, קניה, נגד תיירים מישראל בבית מלון בעיר באמצעות מכונית תופת. 15 הרוגים ובהם 3 ישראלים. מטוס ארקיע הותקף במהלך המראתו בטיסה לעבר ישראל, בטילי כתף. התקפה שלא צלחה, אולם מהווה גורם עיקרי לשינוי כללי הביטחון בנמלי תעופה ומציאת פיתרונות להגנת מטוסים אזרחיים באוויר מפני תוקפנות קרקעית[15].
  • 12 במאי 2003: פיגוע בבית דירות של אזרחים זרים בבירת סעודיה, ריאד. 35 בני אדם נרצחו[18]
  • 18 במאי 2003: ארבעה פיגועים בקזבלנקה, המרכז הכלכלי החשוב שבמרוקו, כנגד מוקדים יהודיים ומערביים: המועדון הספרדי "קאסה דה אספאניה", מרכז התרבות היהודי "סרקל ד'אליאנס", ליד הקונסוליה הבלגית ובבית העלמין היהודי. את הפיגועים ביצעו 14 מחבלים מתאבדים, ונרצחו בהם 41 אנשים[19]
  • 5 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת במלון מריוט בג'קרטה בירתה של אינדונזיה, בשעה 11:50 בבוקר, שגרם ל־12 הרוגים וכ-150 פצועים[20]
  • 7 באוגוסט 2003: פיצוץ מכונית תופת ליד שגרירות ירדן בבגדד בירת עיראק, בפיגוע נהרגו 17 אנשים ונפצעו לפחות 40, על פי הערכות הפיגוע בוצע בגלל תמיכת ירדן במלחמה בעיראק.
  • 19 באוגוסט 2003: פיצוץ משאית תופת ליד בניין מטה האו"ם בעיראק שנהרס לחלוטין, שגרם ל־24 הרוגים וכ-100 פצועים.
  • 8 בנובמבר 2003: פיצוץ מכונית תופת במתחם אזרחים זרים בריאד בירת סעודיה. כ־17 הרוגים ועשרות פצועים. פיגוע נוסף שהיה אמור לחול ב־25 בנובמבר עם תחילת חג עיד אל פיטר סוכל בידי כוחות הביטחון הסעודיים.
  • 12 בנובמבר 2003: פיצוץ משאית תופת בעיר נסיריה שבעיראק, בפיגוע נהרגו 17 שוטרים צבאיים ממוצא איטלקי ונהרגו עוד עשרה אזרחים עיראקים, בפיגוע נפצעו כ-100 בני אדם.
  • 15 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ביום שבת ליד שני בתי כנסת באיסטנבול, טורקיה, שגרם ל־27 הרוגים.
  • 20 בנובמבר 2003: פיצוץ מכוניות תופת ליד בנק HSBC וליד הקונסוליה הבריטית באיסטנבול, שגרם ל־30 הרוגים, ובהם הקונסול הכללי של בריטניה, רוג'ר שורט. במשפט שנערך לטרוריסטים התברר כי בן לאדן ומוחמד עאטף, קצין המבצעים שלו, נפגשו ב־2001 עם ראשי הקבוצה הטורקית, הכווינו אותם ומסרו להם 150 אלף דולרים לביצוע פיגועים בבסיס חיל האוויר אינג'ירליק, שמשמש את צבא ארצות הברית, ובספינות ישראליות, העוגנות בנמל מרסין[21]
  • 1 במרץ 2004: תקיפת משרדים של חברת נפט מערבית בעיר ינבוע שבמזרח סעודיה. בפיגוע נהרגו שישה בני אדם, בהם חמישה אזרחים מערביים.
  • 2 במרץ 2004: סדרת פיצוצים בעיר בגדד בירת עיראק ובעיר השיעית כרבלה במשך יום עשורא, בפיצוצים נהרגו 178 אנשים ונפצעו לפחות 500.
  • 11 במרץ 2004: פיגועי ה-11 במרץ - ארבעה פיגועים שתוזמנו סימולטנית לשעה 7:30 בבוקר בארבע רכבות במדריד גרמו ל־192 הרוגים ולכ־1,400 פצועים. ספרד הגיבה בהלם, ומיליוני אזרחים ספרדים השתתפו בעצרות זיכרון ובהפגנות כנגד הטרור וביכו את מותם של החפים מפשע. במסמך אינטרנטי שמיוחס לאל-קאעידה נכתב כי ספרד היא החוליה החלשה מבין בעלות הברית בעיראק וניתן לנצל את הבחירות בספרד לשם כך. עוד נכתב כי הממשלה תוכל לעמוד רק בשלושה אירועי טרור[22][23] בבחירות שלאחר הפיגוע השלטון התחלף, והורה על הוצאת הכוחות הספרדיים מעיראק, ובכך אפשר לראות שהפיגוע נחל הצלחה.
  • 28 במרץ 2004: שני פיגועי התאבדות בטשקנט בירת אוזבקיסטן נגד חיילים, שוטרים, ומשקיפים אוזבקיסטנים, בפיגוע נהרגו 47 בני אדם מתוכם 33 חיילים ו-14 שוטרים ומשקיפים.
  • 29 במאי 2004: חולייה של אל קאעידה משתלטת על מתקני חברת נפט בעיר חובאר בסעודיה. החולייה החזיקה במשך יממה בכ-50 בני ערובה מערביים, שרובם שוחררו על ידי כוח קומנדו סעודי. באירוע זה נהרגו 22 בני אדם.
  • 30 ביולי 2004: פיגוע ירי נגד שגרירויות ישראל וארצות הברית בטשקנט בירתה של אוזבקיסטן, בפיגוע נהרגו 2 בני אדם.
  • 9 בספטמבר 2004: פיגוע בשגרירות אוסטרליה בג'קארטה, בירת אינדונזיה באמצעות מכונית תופת. בפיגוע נהרגו למעלה מ־11 אנשים ונפצעו כמאה אנשים.
  • 7 באוקטובר 2004: סדרת פיגועים בסיני (ראו לעיל).
  • 2 ביולי 2005: חטיפת איהאב א-שריף, המיועד לשגריר מצרים בעיראק, ורציחתו, ב־7 ביולי 2005, בשל האשמה כי הוא מייצג שלטון של כופרים שתומך בנוצרים וביהודים. לשגריר היה רקע של עבודה בישראל[24]
  • 7 ביולי 2005: פיגועי ה-7 ביולי - סדרת פיגועים בלונדון בירת בריטניה ברכבות תחתית ובאוטובוס קומתיים, שבוצע על ידי זרוע של אל-קאעידה גרמו ל-52 הרוגים ולכ־700 פצועים. דפוס הפעולה דומה לפיגועים בספרד, אבל בניגוד לספרד, הבריטים לא רק שלא נבהלו, אלא אף הגיבו באגרסיביות ונחישות. נרשמו תקיפות רבות של מוסלמים בידי אזרחים, וממשלת בריטניה החליטה על גירושם של גורמים אסלאמיסטיים קיצוניים מחוץ לגבולה.
  • 23 ביולי 2005: שלושה פיגועים סימולטניים של מכוניות תופת התבצעו בשארם א-שייח שבמצרים בליל שבת בשעה 1:00, וגבו כ־88 הרוגים ויותר מ-200 פצועים. ארגון גדודי עבדאללה עזאם, על שם מורו הרוחני של בן לאדן, לקח אחריות על הפעולה. רבים מהתיירים עזבו את המקום. ראה פיגועי ה-23 ביולי.
  • 19 באוגוסט 2005: התקפת קטיושות משולבת על עקבה ואילת. בעקבה עגנו שתי ספינות אמריקאיות. בפיגוע בעקבה נהרג שוטר ירדני, ואילו באילת הקטיושה נחתה סמוך לנמל התעופה. היה זה אירוע ראשון של אל-קאעידה בישראל. לא היו נפגעים באירוע זה, שלא היה מדויק. תוצאותיו של הפיגוע בכללותו מעידים על ירידה ביכולת המבצעית של גדודי עבדאללה עזאם, שנטלו אחריות על פיגוע זה.
  • 1 באוקטובר 2005: פיגוע שבוצע באמצעות שלושה מחבלים מתאבדים באתרי תיירות באי באלי שבאינדונזיה, בשעה 6:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-20 בני אדם ונפצעו כ-130 אנשים. ראה פיגועי ה-1 באוקטובר.
  • 9 בנובמבר 2005: פיגועי התאבדות בשלושה בתי מלון אמרקאים בעיר עמאן בירת ירדן, בשעה 8:50 בערב, בפיגועים אלו נהרגו כ-60 בני אדם ונפצעו יותר מ-100 אנשים.
  • 24 באפריל 2006: שלושה פיגועים בשתי מסעדות וסופרמרקט בעיירה דהב שבסיני, שבוצעו באמצעות מחבלים מתאבדים על ידי ארגון אל-קאעידה בעיראק, בפיגועים אלו נהרגו כ-20 אנשים ונפצעו יותר מ-70 בני אדם[25][26]
  • 3 בפברואר 2007: משאית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד מתפוצצת בשוק השיעי בבגדד בירת עיראק, הורגת 121 אזרחים עיראקים ממוצא שיעי ופוצעת יותר ממאתיים.
  • 11 באפריל 2007:שני פיגועים שבוצעו באמצעות שתי מכוניות תופת באלג'יר בירת אלג'יריה ליד משרדי הממשלה, בשעה 11:50 בבוקר, בפיגועים נהרגו כ-30 בני אדם ונפצעו יותר מ-150 אנשים[27]
  • 2 ביולי 2007: מחבל מתאבד פוצץ מכונית תופת סמוך לאתר תיירות בצפון-מזרח תימן. בפיגוע נהרגו לפחות תשעה בני אדם - שבעה מהם תיירים מספרד.
  • 11 בדצמבר 2007: שני פיגועי התאבדות סימולטניים באלג'יר, בירת אלג'יריה, בשעה 8:45 בבוקר, כאשר שתי משאיות תופת נהוגות בידי מחבלים מתאבדים, שהכילו כל אחת 800 ק"ג חומר נפץ התפוצצו, אחת ליד בית המשפט העליון והשנייה ליד משרדי האו"ם. בפיגועים נהרגו כ-70 יותר מעשרה מהם עובדי או"ם, ונפצעו עשרות בני אדם[28]
  • 16 בינואר 2008: כ-200 פעילי אל-קאעידה השתלטו על בסיס צבאי בפקיסטן ליד הגבול עם אפגניסטן. במהלך הקרב נהרגו כ-40 חמושים ושבעה חיילים[29]
  • 1 בפברואר 2008: פיגוע ירי לעבר שגרירות ישראל בעיר נואקשוט בירת מאוריטניה, בפיגוע נפצעו שישה אנשים בינייהם אזרחית צרפתיה[30]
  • 2 ביוני 2008: הפצצת שגרירות דנמרק באסלאמבאד בירת פקיסטן, בהודעה שפרסם הארגון נאמר שהפיגוע נועד לינקום על קריקטוריות מוחמד[31] בפיגוע נהרגו שישה אנשים[32]
  • 8 ביוני 2008: שני פיצוצים ליד תחנת רכבת באלג'יריה (כ-100 קילומטר מזרחית לאלג'יר הבירה), בפיגוע נהרגו 13 אנשים ומתוכם עובד צרפתי שהיווה מטרה לארגון[33][34]
  • 19 באוגוסט 2008: פיצוץ מכונית תופת נהוגה בידי מחבל מתאבד ליד אקדמיה לשוטרים באלג'יריה כשישים קילומטר מזרחית לבירה אלג'יר, בפיגוע נהרגו 43 בני אדם ונפצעו כ-38 אנשים[35]
  • 20 באוגוסט 2008: פיגוע כפול בעיר בואירה שבאלג'יריה שבוצע באמצעות שתי מכוניות תופת, האחת התפוצצה ליד מחסום צבאי וכדקה אחרי השנייה התפוצצה ליד בית מלון, בפיגועים נהרגו כ-11 אנשים ונפצעו כ-31 בני אדם[36]
  • 17 בספטמבר 2008: פיגוע בשגרירות ארצות הברית בעיר צנעא בירת תימן, שבוצע באמצעות שתי מכוניות תופת שפוצצו את שער השגרירות, בנוסף הפיגוע כלל בין היתר גם ירי צלפים, ומחבלים חמושים ברובים אוטומטיים ורקטות RPG אשר פתחו באש לעבר שומרי השגרירות, בפיגוע נהרגו 19 בני אדם בהם שישה חיילים שישה מחבלים ואזרחית אמריקאית ששהתה במקום[37][38][39] לפחות שלושה מהמחבלים היו חברי ארגון אל-קאעידה בעיראק[40]
  • 26 בדצמבר 2008: תקיפת תחנת משטרה בעיר רמאדי שבעיראק, הנמצאת כמאה קילומטרים מערבית לבירה בגדד. בפיגוע נהרגו כ-13 אנשים (מתוכם שישה שוטרים עיראקים ושבעה אנשי אל-קאעידה)[41]
  • 8 במרץ 2009: הפצצת אקדמיית משטרה במרכז העיר בגדד בירת עיראק. בפיגוע נהרגו 28 בני אדם ונפצעו כ-57 בני אדם, הנפגעים הם בעיקר שוטרים ומגויסים טריים[42][43]
  • 15 במרץ 2009: פיגוע באתר תיירות בתימן. בפיגוע נהרגו חמישה אנשים מתוכם ארבעה תיירים דרום קוריאניים[44][45]
  • 3 ביוני 2009: התקפת שיירה של חיילים אלג'יראים כ-50 קילומטר מזרחית לאלג'יר בירת אלג'יריה. בפיגוע נהרגו 10 בני אדם מתוכם שמונה חיילים ושני מורים.
  • 8 ביולי 2009: חמושי אל קאעידה בצפון אפריקה הרגו 28 חיילים של צבא מאלי בקרבות[46]
  • 17 ביולי 2009: הפצצת מלונות ריץ-קרלטון ומלון מריוט על ידי שני מחבלים מתאבדים בג'קרטה בירת אינדונזיה כנגד תיירים זרים, בפיגוע נהרגו 11 בני אדם ונפצעו כ-50[47][48]
  • 8 בדצמבר 2009: הפצצת משרדי ממשלה בבגדד בירת עיראק באמצעות שלוש משאיות תופת. לפחות 127 בני אדם נהרגו וכ-261 נוספים נפצעו[49][50]
  • 30 בדצמבר 2009: פיגוע בבסיס צבאי סודי במזרח אפגניסטן שבוצע באמצעות מחבל מתאבד שהיה סוכן כפול. בפיגוע נהרגו 7 אנשי CIA וקצין ביון ירדני[51][52]
  • 25 בינואר 2010: הפצצת מלונות פאר שבהם נוהגים לבקר זרים בבגדד בירת עיראק באמצעות שלוש מכוניות תופת. לפחות 41 בני אדם נהרגו וכ-70 נוספים נפצעו[53][54]
  • 19 בספטמבר 2010: פיגוע במרכז בגדד באמצעות פיצוץ של שתי מכוניות תופת כמעט בו-זמנית. לפחות 31 בני אדם נהרגו[55][56]
  • 1 בנובמבר 2010: חמושי אל-קאעידה בעיראק החזיקו כ-120 בני ערובה במשך כארבע שעות בכנסייה הסורית בבגדד בירת עיראק. בניסיון החילוץ נהרגו כ-52 בני אדם בהם כומר ו-10 קצינים עיראקים ונפצעו כ-67 בני אדם[57][58]
  • 1 בינואר 2011: הפצצת כנסייה קופטית באלכסנדריה שבמצרים באמצעות מכונית תופת. בפיגוע נהרגו 21 נוצרים ונפצעו כ-97 בני אדם רובם נוצרים[59][60]
  • 13 במאי 2011: 80 הרוגים בפיגוע התאבדות כפול בפאקיסטן[61]

מנהיגי אל-קאעידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין בן סימון, תובנות על ארגון אל-קאעידה, סטימצקי חממה ספרותית, 2011.
  • יורם שוייצר, אל-קאעידה וטרור המתאבדים - החזון והמעש, צבא ואסטרטגיה, כרך 2, גיליון 2, אוקטובר 2010.
  • מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012.
  • לורנס רייט, המגדלים הגבוהים - 11 בספטמבר, אלקאעידה וכישלון המודיעין האמריקני, כנרת זמורה ביתן, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל-קאעידה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטרס‏, ארצות הברית: חיסלנו את מספר 2 באל-קאעדה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 באוגוסט 2011
  2. ^ צבא סעודיה הרג את מפקד אל-קאעדה במדינה, באתר הארץ, 18 ביוני 2004
  3. ^ חגית קלימן, אל-קאעידה מאיים בג'יהאד נגד היערות, באתר ynet, 19 באוקטובר 2008.
  4. ^ המורדים בסומליה מאשרים: הצטרפנו לאל קאעידה, באתר ynet, 1 בפברואר 2010.
  5. ^ עלי ואקד, ארגון הקשור לאל-קאעידה לקח אחריות לפיגוע בכיסופים, באתר ynet, 27 בינואר 2009.
  6. ^ חנן גרינברג, צה"ל: חמאס לא ביצע את הפיגוע - אבל אחראי, באתר ynet, 27 בינואר 2009
  7. ^ חנן גרינברג, הפיגוע שסוכל בעזה: סוסי תופת ומשאיות מילוט, באתר ynet, 8 ביוני 2009.
  8. ^ מקוסובו עד עיראק. מודלים לתקיפה אמריקנית, באתר ynet‬.
  9. ^ מרק בודן, בן לאדן - החיסול, אור יהודה: כנרת זמורה-ביתן, 2012, עמודים 99-100.
  10. ^ AP, אל-קאעידה מאשר: 2 ראשי הארגון בעיראק חוסלו, באתר ynet, 25 באפריל 2010.
  11. ^ דני קושמרו, ‏בכיר אל קעידה חוסל בפקיסטן, באתר ‏mako‏‏, ‏4 ביוני 2011‏
  12. ^ בכיר אמריקאי: חיסלנו את מס' 2 באל-קאעדה, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2011.
  13. ^ יואב יצחק, בכיר אל-קאעידה אל-עוואליקי חוסל בתימן, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 30 בספטמבר 2011
  14. ^ יואב זיתון, סוכל פיגוע בבנייני האומה ובשגרירות ארה"ב, באתר ynet, 22 בינואר 2014
  15. ^ 15.0 15.1 ליאור אסטליין, ‏המבוקש מס' 1 באפריקה חוסל, באתר ישראל היום, 15 ביולי 2011.
  16. ^ אי.פי, כ-190 הרוגים בפיגוע באי באלי, באתר ynet, 13 באוקטובר 2002.
  17. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע בבאלי, באתר ynet, 8 בנובמבר 2002
  18. ^ סוכנויות הידיעות, עשרות הרוגים בשלושה פיגועים בסעודיה, באתר ynet, 13 במאי 2003.
  19. ^ מרוקו: כ-40 הרוגים במתקפת טרור בקזבלנקה, באתר ynet, 18 במאי 2003.
  20. ^ סוכנויות הידיעות, "אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה לקח אחריות לפיגוע באינדונזיה", באתר ynet, 6 באוגוסט 2003.
  21. ^ סוכנויות הידיעותהתביעה: מאסרי עולם לנאשמים בפיגועים באיסטנבול, באתר הארץ, 27 ביוני 2005.
  22. ^ עלי ואקד ורותם כהן, סוכנויות הידיעות, יותר מ-190 הרוגים במתקפת טרור במדריד, באתר ynet, 11 במרץ 2004.
  23. ^ ynet וסוכנויות הידיעות, ספרד: אט"א מכחישה מעורבות בפיגועים, באתר ynet, 13 במרץ 2004
  24. ^ סוכנויות הידיעות, "שולחיו הם סוכנים של היהודים", באתר nrg‏, 7 ביולי 2005.
  25. ^ עלי ואקד ורועי נחמיאס, סדרת פיגועים בדהב: עשרות הרוגים - לא ישראלים, באתר ynet, 25 באפריל 2006.
  26. ^ חנן גרינברג ורועי סופר, הערכות: אל-קאעידה אחראי לסדרת הפיגועים, באתר ynet, 24 באפריל 2006
  27. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: לפחות 33 נהרגו בשני פיגועים בבירה, באתר ynet, 11 באפריל 2007.
  28. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: עשרות הרוגים בפיגוע כפול בבירה, באתר ynet, 11 בדצמבר 2007.
  29. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: עשרות הרוגים במתקפה על בסיס צבאי, באתר ynet, 16 בינואר 2008.
  30. ^ רויטרס, אל-קאעידה לקח אחריות לפיגוע במאוריטניה, באתר ynet, 3 בפברואר 2008.
  31. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגוע בשגרירות הדנית, באתר ynet, 5 ביוני 2008,
  32. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 6 הרוגים בפיגוע מחוץ לשגרירות הדנית, באתר ynet, 2 ביוני 2008.
  33. ^ רויטרס, אל-קאעידה נטל אחריות לפיגועים באלג'יריה בשבוע שעבר, באתר ynet, 14 ביוני 2008.
  34. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: 13 הרוגים בפיצוץ בתחנת רכבת, באתר ynet, 8 ביוני 2008
  35. ^ סוכנויות הידיעות, אלג'יריה: עשרות נהרגו בפיגוע באקדמיה לשוטרים, באתר ynet, 19 באוגוסט 2008.
  36. ^ סוכנויות הידיעות, עוד יום דמים באלג'יריה: 12 הרוגים בפיגוע כפול, באתר ynet, 20 באוגוסט 2008.
  37. ^ סוכנויות הידיעות, תימן: 16 הרוגים במתקפה על שגרירות ארצות הברית, באתר ynet, 17 בספטמבר 2008,
  38. ^ AP, ארצות הברית: צעירה אמריקנית נהרגה בפיגוע בתימן אמש, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
  39. ^ רויטרס, "הג'יהאד האסלאמי בתימן": נמשיך בפיגועים נגד גורמים מערביים, באתר ynet, 18 בספטמבר 2008
  40. ^ AP, תימן: מחבלים שביצעו פיגוע בשגרירות ארצות הברית זוהו כאנשי אל-קאעידה, באתר ynet, 1 בנובמבר 2008.
  41. ^ AFP, עיראק: 13 הרוגים בהתקפת אל-קאעידה על תחנת משטרה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2008.
  42. ^ סוכנויות הידיעות, בגדד: לפחות 30 הרוגים בפיגוע התאבדות, באתר ynet, 8 במרץ 2009.
  43. ^ רויטרס, עיראק: אל-קאעידה קיבל אחריות לפיגוע בביה"ס לשוטרים, באתר ynet, 12 במרץ 2009
  44. ^ רויטרס, תימן: חמישה הרוגים בפיצוץ באתר תיירות, באתר ynet, 15 במרץ 2009.
  45. ^ רויטרס, תימן: אל-קאעידה עומד מאחורי הפיגוע הקטלני אתמול, באתר ynet, 16 במרץ 2009
  46. ^ AFP, מאלי: חמושי אל-קאעידה בצפון אפריקה הרגו 28 חיילים, באתר ynet, 8 ביולי 2009.
  47. ^ רויטרס, "הפיגועים בג'קרטה קשורים לג'מעה אסלאמייה", באתר ynet, 19 ביולי 2009.
  48. ^ סוכנויות הידיעות, אינדונזיה: 9 הרוגים בפיצוצים בשני בתי מלון, באתר ynet, 17 ביולי 2009
  49. ^ סוכנויות הידיעות, 112 בני אדם נהרגו בפיגוע משולב בבגדד, באתר ynet, 8 בדצמבר 2009.
  50. ^ AFP, אל-קאעידה בעיראק קיבלה אחריות על סדרת הפיגועים בבגדד, באתר ynet, 10 בדצמבר 2009
  51. ^ סוכנויות הידיעות, אפגניסטן: 8 אמריקאים נהרגו בפיגוע התאבדות, באתר nrg‏, 30 בדצמבר 2009.
  52. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה: הפיגוע נגד בסיס ה-CIA היה נקמה, באתר nrg‏, 7 בינואר 2010
  53. ^ סוכנויות הידיעות, עשרות נפגעו בפיצוצים ליד 3 מלונות בבגדד, באתר nrg‏, 25 בינואר 2010.
  54. ^ סוכנויות הידיעות, אל-קאעידה: אנו ביצענו פיגועי המלונות בבגדד, באתר nrg‏, 27 בינואר 2010
  55. ^ AP, בגדד: 29 נהרגו בפיצוץ שתי מכוניות תופת, באתר ynet, 19 בספטמבר 2010.
  56. ^ AP, עיראק: אל-קאעידה לקח אחריות על הפיגוע בבגדד השבוע, באתר ynet, 24 בספטמבר 2010
  57. ^ סוכנויות הידיעות, עיראק: השתלטו על כנסייה וקראו לשחרור אסירים, באתר ynet, 1 בנובמבר 2010.
  58. ^ AP, החילוץ נכשל: 52 נהרגו בקרב בכנסייה בבגדד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2010
  59. ^ סוכנויות הידיעות, מצרים: 21 הרוגים בפיגוע סמוך לכנסייה קופטית, באתר ynet, 1 בינואר 2011.
  60. ^ רועי נחמיאס, צפו ברגעי הפיצוץ בכנסייה במצרים: "אל תפחדו", באתר ynet, 2 בינואר 2011
  61. ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: טליבאן לקח אחריות על הפיגוע, באתר ynet, 13 במאי 2011.