אל קפיטוליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקפיטוליו

אל קפיטוליו (El Capitolio) הוא בניין בהוואנה ששימש עד המהפכה הקובנית את הקונגרס הקובני, וכיום משמש את האקדמיה הקובנית למדעים ואת הספרייה הלאומית למדע וטכנולוגיה. המבנה, שהוקם ב-1929, מזכיר במראהו את בניין הקפיטול שבוושינגטון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקפיטוליו בסמוך לאחר הקמתו

במקום בו שוכן הקפיטוליו, הייתה בעבר ביצה. מאוחר יותר החלו להיבנות באזור בתי מגורים לעבדים, ואחר כך הוקם בו הגן הבוטני הראשון בקובה. ב-1839 הועתק הגן הבוטני ממקומו, לטובת הקמת תחנת רכבת. תחנה זו הייתה פעילה עד העשור הראשון של המאה העשרים, אז הועברה למבנה מודרני יותר. לאחר העברת תחנת הרכבת, הוצעו תוכניות שונות לבנייה במקום. ב-1912 הוצע להקים בו את ארמון הנשיאות, אך תוכנית זו נזנחה. ב-1917 הוחל בהקמת בית מחוקקים, אך קשיים במימון הביאו להפסקת הבנייה, ושלד המבנה שהוקם פוצץ ב-1918.

ב-1925 תפס את השלטון בקובה חרארדו מצ'אדו, שהחליט לחדש את היוזמה להקים במקום בית מחוקקים. האדריכלים ראול אוֹטֶרוֹ ואֶאוּחֶנְיוֹ רָיְינִייֶרִי נבחרו לתכנן את המבנה, והעבודות עליו החלו ב-1 באפריל 1926. 8,000 פועלים עבדו במשמרות, 24 שעות ביממה, והבנייה הסתיימה בתוך כשלוש שנים בלבד. אף שהבנייה הסתיימה ב-20 במאי 1929, נדרשו עוד קרוב לשנתיים עד להשלמת עיצוב הפנים, והקונגרס החל לפעול בו רק בפברואר 1931. עלות הבנייה הכוללת עמדה על כ-17 מיליון פסו קובני.

הקפיטוליו שימש את שני בתי הקונגרס, הן הסנאט והן בית הנבחרים, עד המהפכה הקובנית ב-1959. לאחר המהפכה עבר לבניין משרד המדע, הטכנולוגיה והסביבה, וכיום הוא משמש את האקדמיה הקובנית למדעים ואת הספרייה הלאומית למדע וטכנולוגיה. רבים מאולמותיו משמשים גם לוועידות ולתצוגות שונות.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוץ הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבט ראשון, נראה המבנה הנאו-קלאסי כהעתק של הקפיטול בוושינגטון. הקפיטוליו אכן דומה לו, אך הוא עשיר ממנו בפרטים. רייניירי עצמו טען כי את השראתו לא שאב מהקפיטול, כי אם מהפנתאון של פריז.

כיפת הקפיטוליו ממוקמת בחזית המבנה. הכיפה עשויה אבן, והיא נבנתה על בסיס שלד פלדה שיוצר בארצות הברית. הכיפה מתנשאת לגובה של 92 מ', מה שהפך את הקפיטוליו למבנה הגבוה ביותר בהוואנה עד להקמת האנדרטה לזכרו של חוסה מארטי בשנות ה-50. לפי התכנון המקורי, הייתה אמורה הכיפה להיות מעוטרת בענפי דקל, אך תכנון זה ירד מהפרק.

הקפיטוליו מוקף בגנים שתוכננו על ידי האדריכל הגנים הצרפתי ז'אן-קלוד ניקולה פורסטייה, והם כוללים בעיקר מדשאות ועצי דקל.

לצידן של 55 המדרגות בכניסה לבניין, המכונות "La Escalinata", שני פסלים בגובה של 6.5 מ', מעשה ידיו של האמן האיטלקי אנג'לו זאנלי. המדרגות מוליכות לאכסדרה שרוחבה 36 מ' וגובהה 16 מ'. לאורך האכסדרה שנים-עשר עמודי גרניט בסגנון רומי, המסודרים בשתי שורות. מאחוריה שלוש דלתות הכניסה העשויות ברונזה.

פנים הבניין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל הרפובליקה

באולם הראשי שמתחת לכיפה פסל ברונזה ענק המכונה "פסל הרפובליקה" (La Estatua de la República), אף הוא מעשה ידיו של זאנלי. הפסל נוצק ברומא בשלושה חלקים שחוברו בתוך הבניין. הפסל מצופה בזהב 22 קרט, ומשקלו 49 טונות. גובהו של הפסל עצמו 15 מ' והוא ניצב על בסיס בגובה 2.5 מ'. פסל הרפובליקה הוא הפסל השלישי בגובהו בעולם הנמצא בתוך מבנה, אחרי פסל הבודהה בנארה שביפן ופסלו של אברהם לינקולן באנדרטת לינקולן בוושינגטון. מקור ההשראה לעיצובו של הפסל הייתה אלת החוכמה היוונית אתנה, ולשם עיצובו נעזר זאנלי בדוגמנית קובנית.

בדיוק במרכז האולם יהלום במשקל 25 קרט המסמן את קילומטר האפס של הוואנה ושל קובה כולה. היהלום המקורי, שהיה שייך לצאר ניקולאי השני נגנב ב-25 במרץ 1946, והוחזר באופן מסתורי לנשיא רמון גראו סן מרטין ב-2 ביוני אותה שנה. ב-1973 הוחלף היהלום המקורי בהעתק.

בכל אחד משני צידי האולם המרכזי יש אולם המכונה Salón de Pasos Perdidos ("אולם הצעדים האבודים"), על שום האקוסטיקה המוצלחת שבו, שמאפשרת לבודד את רחש הצעדים. האולמות מרוצפים בשיש, והם מוארים במנורות מצופות זהב. הם מוליכים לאולמות אחרים, חצי עגולים, ששימשו את שני בתי הקונגרס.

במרכז הבניין שתי חצרות פנימיות, שנועדו לאפשר תאורה ואוורור למשרדים בבניין. בצפונית שביניהן פסל בשם "El Ángel Rebelde" ("המלאך המורד").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]