אל תקנו תוצרת רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחד האיורים המשמשים את מקדמי החרם

אל תקנו תוצרת רוסיה! (אוקראינית: "Не купуй російське!") או החרימו תוצרת רוסית! (אוקראינית: "Бойкотуй російське!") הוא קמפיין התנגדות בלתי אלימה אשר מקדם חרם צרכנים על תוצרת רוסיה באוקראינה. המחאה החלה ב-14 באוגוסט 2013 כתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה. את המחאה ארגנה קבוצת "וידסיץ'" (אוקראינית: "Відсіч") באמצעות מדיה חברתית.[1] מסע הפרסום התרחב וכלל גם הפצת עלונים, כרזות ומדבקות בכחמישים ערים. לאחר שדעך לפני תחילת הפגנות יברומאידאן בנובמבר 2013, הוא חודש ב-2 במרץ 2014 במהלך המשבר בחצי האי קרים וההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה.

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילים קוראים לחרם ב-22 באוגוסט 2013 בתגובה לאמברגו הרוסי על תוצרת אוקראינית

לדברי הפעילים, הקמפיין ניזום בתגובה לסדרה של מהלכי לוחמה כלכלית רוסית כלפי אוקראינה, ובהם "מלחמת הבשר", "מלחמת הגבינה", ו"מלחמת השוקולד".[1] ב-14 באוגוסט 2013 הגדיר שירות המכס הרוסי את כל היצואנים האוקראיניים כ"חברות בסיכון", מה שאיפשר אמברגו על מוצרים אוקראיניים ברוסיה.[2] זה גרם לפקק בן מאות משאיות שהובילו סחורה אוקראינית במעברי המכס אל רוסיה.[3]

חרמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנופיית בזק בסופרמרקט בקייב, 15 במארס 2014
פעילים מניפים כרזה הקוראת לחרם על דלק רוסי, 29 במאי 2014
מדבקות מן הקמפיין שמאייתות ניבול פה כלפי ולדימיר פוטין בעיר ברובארי במחוז קייב, 22 ביוני 2014

באוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באוגוסט 2013, ערכו פעילים מחאה ליד משכן הנשיא האוקראיני.[4][5][6] הקמפיין נמשך באמצעות חלוקה המונית של עלונים, כרזות ומדבקות בכ-45 ערים באוקראינה.[7][8] קריקטורות של בובות מטריושקה רוסיות היו מוטיב בולט בקמפיין.[9] הקמפיין החל לדעוך עם התחלת אירועי יברומאידאן.

ב-2 במרץ 2014, הודיעו פעילי הקמפיין באמצעות מדיה חברתית על חידוש החרם על מוצרים ושירותים המעשירים חברות רוסיות. הכוונה הייתה למנוע כסף אוקראיני מלהגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא הרוסי.[10][11] החרם חודש בתגובה למשבר בחצי האי קרים ולהתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה. באותו חודש, החלו להתארגן מצגי כנופיית בזק ("פלאש מוֹבּ") במרכולים במטרה לעודד לקוחות שלא לרכוש תוצרת רוסית.[12][13][14] ולהחרים תחנות דלק רוסיות,[15][16][17][18] בנקים בשליטה רוסית[19], וקונצרטים.[20] באפריל 2014, החלו בתי קולנוע מסוימים בקייב, לביב, ואודסה להימנע מהקרנת סרטים רוסיים.[21]

באותו חודש החלו יצרנים רוסיים לשנות את סימון המוצרים שלהם מסימון רוסי לסימון אוקראיני.[22] בתגובה, פותח יישום אנדרואיד בשם "החרימו את הפולשים", כדי לזהות (על פי ברקוד) מוצרים מרוסיה, לרבות כאלו המסתירים את מדינת היצרן.[9][10][11][23]

בקיץ 2014, פעילים בקייב החלו לארגן מצגי כנופיית בזק ופעילויות מחאה במסעדות ובתי קפה רוסיים.[24][25]

החל מאוגוסט 2014 השיקו הפעילים קמפיין משנה "חרם על הקולנוע הרוסי" (אוקראינית: "Бойкот російського кіно"), אשר עם הזמן הפך לקמפיין עצמאי. המקרה הבולט הראשון של החרם החל ב-11 אפריל 2014, כאשר מספר בתי קולנוע בקייב, לביב ואודסה הודיעו שיפסיקו הקרנת סרטים רוסים.

התפשטות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מחודש מרץ 2014, התפשט החרם למדינות אחרות, ובמיוחד ללטביה, ליטא, אסטוניה, פולין, מולדובה, גאורגיה[26], ארצות הברית[27][28], וצ'כיה[29].

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירות תוצרת רוסית באוקראינה ירדו בשיעור של בין 35 ל-50 אחוזים במחצית הראשונה של שנת 2014.[30][31] במאי 2014, החלו מרכולים אוקראיניים לבטל הזמנות של תוצרת רוסית. משלוחי סחורה מרוסיה פחתו בכשליש.[32]

לפי דירוג סטנדרד אנד פורס, איבדו בנקים אוקראיניים בשליטה רוסית כמחצית מההון המופקד בהם.[33]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אל תקנו תוצרת רוסיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 http://tyzhden.ua/News/87066
  2. ^ רוסיה מואשמת במלחמת סחר נגד אוקראינה, אסושיאייטד פרס, 15 באוגוסט 2013
  3. ^ רוסיה מכריזה מלחמה כלכלית נגד אוקראינה, Hromadske.TV,‏ 15 באוגוסט 2013
  4. ^ ינוקוביץ' קורא להתייחס לרוסיה כאל מדינה עוינת, רדיו סוובודה ("רדיו חירות"), 22 באוגוסט 2013
  5. ^ פעילים מכריזים על חרם על תוצרת רוסית, ערוץ 5 (אוקראינה), 22 אוגוסט 2013
  6. ^ העיניים נפקחות לראות את ה"אחווה" של רוסיה, אוקראינסקה פראבדה, 22 באוגוסט 2013
  7. ^ אוקראינים נקראים להחרים תוצרת רוסית, פודרובנוסטי, ערוץ אינטר (אוקראינה), 12 בספטמבר 2013
  8. ^ קמפיין נגד תוצרת רוסית באוקראינה, אתר maidanua.org,‏ 26 בספטמבר 2013
  9. ^ 9.0 9.1 חרם באוקראינה על תוצרת רוסית, סידני מורנינג הראלד (עיתון), 26 ביולי 2014
  10. ^ 10.0 10.1 אוקראינים מחרימים תוצרת רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
  11. ^ 11.0 11.1 חרם על הכובשים: כיצד מחרימים האוקראינים סחורה רוסית, דויטשה וולה, 4 באפריל 2014
  12. ^ כנופיית בזק (וידאו), קבוצת וידסיץ', 24 במארס 2014
  13. ^ כנופיית בזק (וידאו), אתר chv.tv, ‏10 באפריל 2014
  14. ^ בסומי הוכרז חרם על מוצרים רוסיים, לביב גאזטה (עיתון), 24 במרץ 2014
  15. ^ חרם על דלק רוסי, ערוץ 34 (אוקראינה), 1 במאי 2014
  16. ^ פעילים מעודדים לא לקנות דלק רוסי, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 17 באפריל 2014
  17. ^ אוקראינים מחרימים דלק רוסי, השבוע האוקראיני (כתב עת), 25 באפריל 2014
  18. ^ דלק רוסי, אתר PIK (אוקראינה), 16 במאי 2014
  19. ^ קמפיין בקייב: "אל תקנו אצל הכובשים", השבוע האוקראיני, 24 באפריל 2014
  20. ^ אוקראינים מכריזים חרם על אמנים רוסיים, TCH,‏ 3 ביוני 2014
  21. ^ קולנועים בקייב, לביב ואודסה מחרימים סרטים רוסיים, אתר צנזורנט, 11 באפריל 2014.
  22. ^ כיבוש רוסי של תוצרת אוקראינית, ערוץ ICTV (אוקראינה), 9 באפריל 2014
  23. ^ אוקראינה-רוסיה: חרם 2.0, לינפורמאטיאן (כתב עת), 3 באפריל 2014
  24. ^ "תוצרת רוסית הורגת": אנשים "מתים" בבתי קפה רוסיים, אתר צנזורנט, 25 ביולי 2014
  25. ^ מפגינים סביב מסעדה רוסית בקייב, רדיו סבובודה ("רדיו חירות"), 24 ביוני 2014
  26. ^ בעוד המנהיגים מהססים, אזרחים מטילים סנקציות על רוסיה, רויטרס, 4 במרץ 2014
  27. ^ http://intvua.com/news/85283-no-russian-vodka.html
  28. ^ https://www.youtube.com/watch?v=mYXFIePF-Cc
  29. ^ http://zik.ua/ua/news/2014/03/05/polyaky_lytovtsi_ta_chehy_pochynayut_boykot_rosiyskyh_tovariv_467699
  30. ^ תוצרת רוסית, TCH, ‏26 במרץ 2014
  31. ^ יבוא מרוסיה צונח ב-35 עד 50 אחוז, אוקראינה ברשת (אתר), 18 במאי 2014
  32. ^ החרם על תוצרת רוסית פועל: יבוא מרוסיה קטן בשליש, אתר facenews.ua,‏ 14 במאי 2014
  33. ^ בנקים רוסיים מאבדים 50 אחוז מהון ההפקדות באוקראינה, אוקראינסקה פראבדה (עיתון), 14 ביולי 2014